המעין

'תַּבְנִית אוּלָם' / הרב ישראל מאיר טשינגל

הורדת קובץ PDF

הרב ישראל מאיר טשינגל

'תַּבְנִית אוּלָם'

צורת האולם

גובה האולם

אורך האולם

טבלת סיכום לשיטות השונות באולם הבית השני

צורת האולם

"והאולם על פני היכל הבית עשרים אמה ארכו על פני רחב הבית עשר באמה רחבו על פני הבית" (מל"א ו, ג) – בית ראשון.

 

מטבע סלע מזמן מרד בר כוכבא

"ממזרח למערב מאה אמה כותל האולם חמש והאולם אחת עשרה" (מדות ד, ז) – בית שני.

 

"אורך האולם עשרים אמה ורחב עשתי עשרה אמה"... (יחזקאל מ, מט) – בית שלישי.

ההבנה המקובלת היא שהאולם הוא חדר לפני ההיכל (כעין מבואה להיכל), וכן מצינו כמה ראשונים שהבינו כך (ראה הערה 13).

 


חלק מציור בבית הכנסת בדורה אירופוס

אמנם נמצאו מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא שעליהם מוטבעות צורת חזית בית המקדש[1], ולפני ההיכל ניצבים ארבעה עמודים[2]. וכן נמצא ציור בבית כנסת בדורה אירופוס שבסוריה מראשית תקופת האמוראים (כמאה ושמונים שנה לאחר חורבן הבית), ומצוירת שם ג"כ חזית בית המקדש[3], וגם שם רואים שלפני ההיכל עומדים ארבעה עמודים. לכאורה אלו הם עדויות לכך שהאולם לא היה חדר גמור עם קירות, אלא רק גג שעומד על עמודים, כמין אכסדרה ללא קירות[4]. לפי זה צריך לומר שמה שכתוב במשנה 'כותל האולם חמש' הכוונה היא שעובי כל עמוד (עכ"פ בבסיסו) היה חמש אמות[5]. יש בזה שני חידושים נגד ההבנה המקובלת: א. הצד המזרחי של ה'אולם' היה פרוץ לגמרי. ב. תקרת האולם עמדה על גבי עמודים ולא על גבי קירות.

 

ובאמת העובדה שהצד המזרחי של האולם היה פרוץ לגמרי אינה חידוש, זוהי פשטות הגמרא במנחות כח, ב כמו שנביא לקמן, וכן היא שיטת רש"י שם (וראה עוד הע' 13). ולגבי זה שתקרת האולם נשענה על עמודים, גם זה יוצא מהגמרא הנ"ל לדעות שאורך האולם היה שבעים אמה (ראה לקמן), שכיון שהצד המזרחי היה פרוץ א"כ ודאי שהתקרה עמדה על גבי עמודים[6], והרווח שבין שני העמודים האמצעיים הוא מה שנקרא "פתח האולם"[7].

לפי זה היה מקום לומר שגם העמודים "יכין ובועז" שהיו באולם בבית ראשון (מל"א ז, טו-כב) שימשו למטרה זו – להחזיק עליהם את תקרת האולם[8], ולא היו רק לנוי כמו שמקובל להבין[9]. אך בתוספתא אהלות יג, ז מבואר שיכין ובועז היו צמודים לכותל[10], וא"כ לכאורה לא יתכן לומר שהם העמודים שהחזיקו את גג האולם, כיון שא"כ הם היו צריכים לעמוד במזרח האולם, ושם לא היה שום כותל שהיו יכולים להיות צמודים אליו (ראה לקמן מה שהבאתי מהפסוק בעניין מחיצות האולם). וצ"ל לפי זה שהיו עמודים אחרים שהחזיקו את תקרת האולם, ויכין ובועז היו רק לנוי והיו צמודים לכותל ההיכל, וצ"ע.

ויש להביא להבנה זו, שתקרת האולם עמדה על גבי עמודים ולא היו לאולם קירות, כמה ראיות:

א. הגמרא במנחות כח, ב אומרת "לא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם", מפורש שהאולם הוא אכסדרה[11], ואכסדרה היא מקום בלי מחיצות שגגו עומד על עמודים[12], שנמצא בדרך כלל לפני הכניסה לבית[13].

מצאנו בכמה אולמות שנזכרים בתנ"ך שהיו להם עמודים: באולם ההיכל בבית ראשון עמדו "יכין ובועז" (מל"א ז, טו-כב; אך ראה לעיל מש"כ בעניינם), וכן באולם ההיכל בבית שלישי מתואר שיש עמודים (יחזקאל מ, מח-מט), ובאולם העמודים שבבית שלמה המלך היו כמובן עמודים, שעל שמם נקרא (מל"א ו, ו)[14]. ומובן לפי הנ"ל שאולם אינו בית עם מחיצות אלא אכסדרה - תקרה שנשענת על עמודים.

ב. במל"א ז, יב כתוב "וחצר הגדולה סביב שלשה טורים גזית וטור כְּרֻת�ת ארזים ולחצר בית ה' הפנימית ולאלם הבית", הרי מפורש בפסוק שלא היו לאולם (בבית ראשון, ומסתמא כ"ה בשאר המקדשים, וילמד סתום מן המפורש) מחיצות גמורות אלא מחיצות נמוכות בגובה "שלשה טורים גזית וטור כְּרֻת�ת ארזים"[15], וא"כ ודאי שהתקרה עמדה ע"ג עמודים. הצורך בגדר סביב האולם היה כנראה משום שהיה גבוה מהעזרה שש אמות[16], כמתבאר במידות ג, ו[17].

ג. כתוב במשנה מדות ד, ז "ממזרח למערב מאה אמה כותל האולם חמש והאולם אחת עשרה", ושיטת כמה ראשונים שהאולם אורכו היה כרוחב ההיכל[18], וכיון שרוחב ההיכל היה עשרים אמה ופתחו של אולם היה ג"כ רוחבו עשרים אמה א"כ יוצא שפתחו היה על כל רוחבו, וא"כ לא היה לאולם קיר מזרחי, ומהו "כותל האולם חמש" (ממזרח למערב) שהמשנה כתבה? וראה ברש"י ביומא נב, שתירץ שהכוונה ל"יסוד והאסקופה ולמעלה מגובה כיפת הפתח... עד מאה אמה". אך לפי ההבנה שהאולם אינו אלא גג על גבי עמודים הדבר מובן בפשטות - עובי העמודים היה חמש אמות ממזרח למערב (מעבר לעמודים היה פנוי, ולא היה כותל לכל רוחב האולם כשיטת רש"י)[19].

ד. כתוב במשנה במידות ב, ג: "כל הפתחים שהיו שם גובהן עשרים אמה ורוחבן עשר אמות, חוץ משל אולם. כל הפתחים שהיו שם היו להן דלתות, חוץ משל אולם". ע"פ הדברים הנ"ל מובן החילוק בין פתח האולם לשאר פתחים - פתח האולם אינו כשאר פתחים, המרווח בין העמודים האמצעיים של האולם יצר פתח ברוחב עשרים אמה וגובה ארבעים אמה כגובה העמודים[20] (ולכן גם אין דלתות[21]).

 

גובה האולם

כתוב לגבי בית ראשון (דהי"ב ג, ד): "והאולם אשר על פני הארך על פני רחב הבית אמות עשרים והגבה מאה ועשרים ויצפהו מפנימה זהב טהור". ובמל"א ו, ב כתוב שהבית שלושים אמה קומתו. בפשטות נראה שרק האולם גובהו היה מאה ועשרים, והבית עצמו גובהו היה שלושים, וכן פירשו הרלב"ג והרד"ק, וכן מוכח מרש"י בב"ב ג, א ד"ה בבנין, וביומא נא, ב ד"ה אמה טרקסין[22]. וכתבו הרד"ק (במלכים) והרלב"ג (בדהי"א כח, יא) שגובה האולם מאה ועשרים היה מחמת העליות שהיו על גביו, כמו שכתוב בדבה"י שם[23].

ולגבי בית שני אין התייחסות מפורשת במשנה לגובה האולם[24], ושיטת רש"י ביומא נב, א היא שגובהו היה כגובה הבית - מאה אמה, וכן נראה מפירוש הרא"ש למידות ג, ח, וכן משמע מהרמב"ם בפיה"מ שם, וכ"כ השטמ"ק במנחות כח, ב.

ולפי מש"כ לעיל שהאולם הוא אכסדרה שגגה עומד ע"ג עמודים, צ"ל שמעל העמודים שגובהם היה ארבעים אמה (כגובה הפתח) עמד כותל עד לגובה מאה אמה. וצ"ל שלמרות שרק החלק התחתון מפולש והחלק העליון סגור עדיין יש לחלק הזה של המבנה שם 'אכסדרה'. גם בבית ראשון מעל העמודים[25] ניצב כותל עד לגובה מאה ועשרים אמות.

ולפי מה שכתבו הרלב"ג והרד"ק העניין יותר מיושב – בבית הראשון האולם עצמו גובהו היה רק שלושים אמה, וזוהי בעצם האכסדרה, ומעליו היו עליות בנויות עד לגובה מאה ועשרים, וכמו שמצאנו בשער הניצוץ שהיה כמין אכסדרה ועליה בנויה על גביו (מידות א, ה)[26].

ובבית שני שלא מצאנו שהיו עליות לאולם יתכן שלשיטתם כל גובה האולם היה רק ארבעים אמות כגובה הפתח (והעמודים), ועוד קצת לחמשת האמלתראות שהיו ע"ג הפתח עם נדבכי אבנים בין אמלתרא לאמלתרא (מידות ג, ז), ובס"ה הגובה היה לא יותר מחמישים אמה[27]. וכ"כ התויו"ט במידות ד, ו "שאפשר שעליה לא הייתה לו לאולם, ולא היה נכלל בכלל הרום כולו" (אלא היה נמוך יותר). וכן מהציורים שהובאו בתחילת המאמר נראה כך, שתקרת האולם הייתה מונחת על גבי העמודים[28].

שיטת הפירוש המיוחס לרש"י[29] בדבה"י שם לגבי בית ראשון היא שהגובה מאה ועשרים מתייחס הן לגובה האולם והן לגובה הבית עצמו שכתוב בפסוק שלפניו, וכתב הרד"ק במלכים שם שכך נראה מדברי רבותינו[30], וכן פירש המלבי"ם בדבה"י שם.

ואולי על בסיס פירושו אפשר לומר קצת אחרת: שמה שכתוב שהגובה היה מאה ועשרים נסוב רק על הבית עצמו ולא על האולם, וכמו שאת המשך הפסוק "ויצפהו מפנימה זהב טהור" פירשו רש"י ורלב"ג והמצודות שהכוונה על הבית עצמו ולא על האולם, וגובה האולם היה רק עד גובה העמודים, וכפשטות המושג 'אכסדרה'. ולכאורה יש לדייק כך מהספרי פרשת כי תצא פיסקא יט "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך - בית לרבות היכל, גג פרט לאולם", ואם גובה האולם כגובה ההיכל יוצא שהגגות מחוברים יחד, ותמוה לומר שחלק מהגג חייב במעקה (גג ההיכל) וחלק פטור (גג האולם), ויותר מסתבר א"כ שגובהם לא שווה, אלא האולם היה נמוך יותר. ועוד, הרי גובה מאה אמה של ההיכל כולל שלוש אמות מעקה (מידות ד, ו), ואם באולם לא היה מעקה הרי ודאי שלא היה גבוה מאה אמה. ואולי אפשר לומר שהמיעוט בספרי נצרך לגבי בית ראשון, שבו גובה האולם לא היה שווה לגובה ההיכל (לשיטת הראשונים דלעיל), אך בבית שני כיון שגובה האולם היה שווה לגובה ההיכל עשו בו מעקה (אך לשיטות לעיל שגם בבית ראשון גובה האולם היה שווה לגובה ההיכל עדיין קשה).

ואולי אפשר לדייק כן גם מהמשנה במידות (ג, ח) "ושרשרות של זהב היו קבועין בתקרת האולם שבהן פרחי כהונה עולים ורואין את העטרות, שנאמר והעטרות תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה וחן בן צפניה לזכרון בהיכל ה'", ואם גובה האולם כגובה ההיכל יוצא ששרשראות הזהב האלו היו באורך של קרוב למאה אמה, ומשקלן ומחירן בהתאם[31], כאשר למעשה אין באורך הזה צורך כלל, כיון שהעטרות היו בהיכל (בחלונות, רע"ב) כמו שכתוב בפסוק ("בהיכל ה'"), וההיכל גובהו מבפנים היה רק ארבעים אמה (מידות ד, ו), ולא היה צורך שהן תשתלשלנה מתקרת האולם בגובה רב כזה! אלא יותר מסתבר באמת שהאולם היה נמוך מההיכל וגובהו היה רק ארבעים-חמישים אמה (ועדיין האורך של השרשראות מרשים מאוד!).

 

שיחזור של קטע מהקרדו בירושלים

כתוב במשנה במידות ג, ח "וכלונסות של ארז היו קבועין מכתלו של היכל לכתלו של אולם כדי שלא יבעט", ופירש הרא"ש "כלומר שלא יטה הכותל, כי האולם היה גבוה ואין בו עלייה שיהיו התקראות מחזיקים הכתלים, ולכך הוצרכו לקבוע כלונסאות של ארז מכותל לכותל להחזיק הכתלים". נראה שהבין ג"כ כרש"י שגובה האולם היה מאה אמה, ועל פי זה פירש למה נצרכו הכלונסאות. ואם נאמר שהאולם היה נמוך צ"ל שהסיבה שהוצרכו הכלונסאות הוא להחזיק את העמודים עצמם, שחוץ מהתקרה אין מה שיחזיק אותם (בניגוד לכתלים רגילים שארבעת הכתלים מחזיקים זה את זה), או שנצרכו להחזיק את חמש האמלתראות שנבנו על גבי הפתח עם נדבך האבנים שהיה בין כל אחד ואחד (מידות ג, ז), ובס"ה הגובה של זה היה לכל הפחות חמש אמות (כמש"כ לעיל). ונראה יותר כך, שהרי כך הייתה צורת הבניה המקובלת, וכמו בקרדו הרומאי שהיה בנוי בדומה לאכסדרה - שורת עמודים (אות א בתמונה) וקורה על גביהם (ב), ועל הקורה היה מוצב הגג (ג), ומהקורה לקיר היו קורות נוספות שחיברו ביניהם (ד), וכמו הכלונסאות באולם ע"פ מה שפירשנו.

 

אך קשה, שכתוב בתוספתא במנחות יג, ד: "...חיפו כהנים פני כל האולם בטבלאות של זהב מאה על מאה ועל עובי דינר זהב", ונראה לכאורה שהיה גובה מאה אמה על פני כל אורך מאה אמה, והיינו כל האולם ואף בית החליפות, ולא כמש"כ! אמנם ברייתא זו מובאה בפסחים נז, א ושם כתוב שחיפו את ההיכל ולא את האולם, ועוד שם בגמרא הגירסא "בטבלאות... אמה על אמה" ולא מאה על מאה. וכתב בחזון יחזקאל שזה שיבוש בתוספתא, וצריך לגרוס אמה על אמה כמו בגמרא (אמנם ראה מש"כ בחסדי דוד).

אך יש לציין שיוסף בן מתתיהו במלחמות היהודים (ה, ה) כותב שגובה האולם היה תשעים אמה, וביחד עם האוטם שש, ומעקה שלוש, ואמה כליא עורב, יוצא מאה, וזה מ"ש לפני כן "הגובה והאורך של חזיתו היו שווים, כל אחד היה מאה אמה" (ע"פ הרב זלמן קורן בספרו הנ"ל עמוד 62)), וזה לא כדברינו.

אך שם הוא גם כותב שגובה פתח האולם היה שבעים, ולא כמו המשנה שכתוב שהיה ארבעים (וזה שינוי ניכר מאוד שאי אפשר לתלות אותו בטעות)[32], ונראה שא"א כ"כ להסתמך על דבריו. ועוד, עיקר הסיבה לומר שהאולם היה נמוך הוא משום שכך המשמעות הפשוטה של אכסדרה (שהתקרה עומדת על עמודים), ולדבריו שהפתח היה בגובה שבעים יוצא שהיה ע"ג כותל בגובה רק עשרים אמה עד לגובה תשעים (=גובה האולם), ודאי שעדיין הוא בכלל אכסדרה (והרי גם לפי מש"כ היה קצת כותל ע"ג העמודים בשביל האמלתראות כמש"כ, וזה יוצא קרוב לדברי יוספוס ביחס)[33].

 

אורך האולם

כתוב במל"א ו, ג לגבי בית ראשון "והאולם על פני היכל הבית עשרים אמה ארכו על פני רחב הבית". וכן לגבי בית שלישי כתוב ביחזקאל מ, מט "אורך האולם עשרים אמה". ולגבי בית שני כתוב במשנה במידות ד, ז "מן הצפון לדרום שבעים אמה... האולם עודף עליו חמש עשרה אמה מן הצפון וחמש עשרה אמה מן הדרום והוא היה נקרא בית החליפות...". ואפשר להבין שבית החליפות נמצא רק בחמש עשרה אמה מן הצפון וגם בחמש עשרה אמה מן הדרום, ובשאר האורך ניצב האולם עצמו, ויוצא שאורכו היה שבעים אמה, וכן שיטת הרמב"ם (בציורו בפירוש המשניות ובהלכות בית הבחירה), והראב"ד (שם פ"ד ה"ה), והתוספות יו"ט והתפא"י במידות.

אמנם שיטת רש"י במנחות כח, ב וביומא נב, א כפשטות הפסוק ביחזקאל מ, מח שהאולם אורכו היה עשרים אמה וכמו בבית ראשון ובבית שלישי, וכן שיטת התוס' בר"ה כד, א, וא"כ צ"ל שמה שכתוב "והוא היה נקרא בית החליפות" אין הכוונה שרק שם היה בית החליפות, אלא ששם הוא בלט החוצה, אך למעשה בית החליפות היה מקצה האולם[34] (היינו מסוף השלושים אמה האמצעיים[35]) ובלט חמש עשרה אמה מכל צד יותר מרוחב הבית שהיה שבעים אמה.

בציורים המובאים בתחילת המאמר רואים שהיו לאולם ארבעה עמודים, וכיון שבית החליפות היה בית גמור ולא אכסדרה (כשמו בית החליפות[36]) ודאי שכל העמודים נצבו באולם, וזה מתאים לשיטות שהאולם אורכו היה שבעים אמה ולא עשרים, כיון שפתח האולם שהיה בין שני העמודים האמצעיים רוחבו היה עשרים אמה (מידות ב, ג), והיו עוד שני רווחים בין העמודים הנ"ל לעמודים החיצוניים, הרי שאורך האולם היה יותר מעשרים אמה (אמנם יתכן שהיה קצת פחות משבעים, ואין הכרח).

בשני צידי ההיכל היו תאים בשלוש קומות (מידות ד, ג), וגובהם לא נתפרש במשנה, ובבית ראשון כתוב בפסוק שגובה חלל כל תא היה חמש אמות (מל"א ו, י), ובבית שני התוי"ט (ד, ד) כותב (בדעת הרמב"ם) שגובה כל תא היה שש אמות כולל התקרה (ואולי החלל היה חמש אמות וכמו בבית ראשון), והתא התחתון הוא כותב שהיה מקביל לאוטם שש אמות שהיה תחת ההיכל (מידות ד. ו), וא"כ יוצא שגובה התאים מריצפת ההיכל (והאולם) ולמעלה היה שתים עשרה אמה.

לכאורה יקשה לפי זה על מה שהוכחנו שהאולם אורכו היה שבעים אמה, על מה עמדה תקרת האולם בצדדים העודפים על ההיכל (לפי מש"כ שלא היו כתלים מיוחדים לאולם), שהגובה שם היה רק שתים עשרה אמה ותקרת האולם הייתה לכל הפחות בגובה ארבעים וחמש אמה כמש"כ לעיל[37]? ובאמת הרש"ש (פ"ד מ"ה) הוכיח שהתאים היו בס"ה בגובה חמישים אמה, ודלא כתוי"ט, וא"כ אין כל קושיה[38]. ולשיטת התוי"ט צ"ל שהיה קיר מעל גגות התאים עד לתקרת האולם.

הגמרא ביומא נד, א אומרת שהייתה פרוכת לפתח האולם, אך לפי דבריי שכל מזרח האולם היה פרוץ קצת תמוה שהייתה פרוכת באמצע ובשני הצדדים היה מגולה. ואולי רק כנגד פתח ההיכל חשו לפרוס פרוכת ולא מהצדדים[39].

 

 

טבלת סיכום לשיטות השונות באולם הבית השני

 

אורך האולם[40]

 

גובה האולם

מזרח האולם

 

בית החליפות

שיטת רש"י

עשרים אמה

מאה אמה

פרוץ

כנראה נמוך מן האולם[41]

מופרד מן האולם ע"י התאים

שיטת התוס' בר"ה

עשרים אמה

?

פרוץ

כנראה כגובה האולם

מופרד מן האולם ע"י מחיצות

שיטת התוס' במנחות

עשרים אמה

?

בנוי

כנראה כגובה האולם[42]

אינו מופרד מן האולם

שיטת הרמב"ם

שבעים אמה

כנראה מאה אמה

בנוי

?

נראה שאינו מופרד מן האולם[43]

שיטת התפא"י

שבעים אמה

מאה אמה

בנוי

?

מופרד מן האולם ע"י מחיצות

הצעת המאמר

שבעים אמה

עד כחמישים אמה

פרוץ

כנראה נמוך מן האולם[44]

מופרד מן האולם ע"י מחיצות[45]

 

 

 

 

[1] ע"פ הרב זלמן קורן בספרו "ועשו לי מקדש" עמוד 64.

[2] במטבע אחר מאותו הזמן (מטבע שקל) נראים שני עמודים, וכנראה שלא הראו בו את כל האולם.

[3] ע"פ הנ"ל.

[4] הרב זלמן קורן (עמודים 64-67) הוכיח מהנ"ל שהיו עמודים בתוך האולם, ושיער שם שהם היו לצורך החזקת הגפן של זהב שנזכרת במידות ג, ח. אך דבריו תמוהים מכמה בחינות: א. במשנה כתוב שהגפן הייתה מודלית על גבי כלונסות, ובאיורים הנ"ל מצויירים עמודים עבים וגדולים (וכן עשאם הרב קורן בספרו הנ"ל), וקשה לקרוא להם כלונסאות שמשמעו מקלות (ראה הערוך ערך כלנס ובמוסף הערוך). ב. הדבר תמוה שיציירו עמודים שבתוך האולם שבקושי רואים אותם, ולא יציירו את האולם עצמו. ג. ג"כ קשה שבתוך האולם שרוחב חללו רק 11 אמה יעמידו ארבעה עמודים גדולים שתופסים הרבה משטחו (לפי הציורים הנ"ל העמודים היו גבוהים יותר מפתח ההיכל, וא"כ היו צריכים להיות עבים בהתאם). ולכן נראה ברור שהציירים באו לתאר את חזית האולם, והיה עדיין ידוע בימים שציירו את קירות בית הכנסת בדורה אירופוס (קרוב מאוד לזמן הבית) שהיה שם רק גג שעמד על עמודים, וכפי שביארתי.

[5] או שאפשר אולי לומר שהגדר הנמוכה שהייתה בשני צידי הפתח (ראה הע' 17) הייתה בעובי חמש אמות, אמנם יותר מסתבר שלא הייתה כ"כ עבה (שהרי אין בזה צורך כיון שהייתה נמוכה). בחפירות ברובע היהודי נמצא עמוד מזמן בית שני בקוטר 1.80 מ' (ע"פ הרב זלמן קורן בספרו הנ"ל עמוד 153) שזה שווה לארבע אמות בערך (לפי השיעור הקטן של האמה), ויתכן שכאלו היו עמודי האולם והם עמדו על בסיסים שבלטו חצי אמה לכל צד, ויוצא שהרוחב בס"ה היה חמש אמות. אך כתוב במשנה (מידות ג, ז) שהאמלתרא התחתונה הייתה עודפת על הפתח אמה מכל צד, ומשמע שהייתה מונחת באמה הזו על צידי הפתח, דהיינו העמודים (ראה דברי המאירי שהובאו בהערה הבאה), הרי שהעמודים עצמם היו רחבים חמש אמות. ואפשר לומר שהעמודים נקראים כותל האולם כיון שהיו משולבים עם הגדר הנ"ל.

[6] וכתב המאירי במידות סוף פרק ג לגבי האמלתראות שהיו על גבי פתח האולם שהאמלתרא התחתונה "עודפת על הפתח אמה מכאן אמה מכאן מונחים על עמודי הכתלים", ואם כוונתו בדווקא הרי שגם הוא הבין כך שתקרת האולם עמדה על גבי עמודים. אמנם יתכן שהתכוון למזוזות הפתח ולהן קרא עמודים.

[7] אמנם שיטת רש"י לא כך (ראה לקמן מש"כ מרש"י ביומא), אך זה משום שסבר שכל אורך האולם היה רק עשרים אמה. אמנם התוס' במנחות שם סברו שלא היה פרוץ לגמרי ברוח המזרחית (ראה הע' 13), אך מרש"י נראה שסבר שמוכח מהגמרא שהאולם היה פרוץ לגמרי במזרח.

[8] כתוב בפסוק לגבי יכין ובועז (מל"א ז, כא) "ויקם את העמודים לאלם ההיכל", ופירש הרד"ק ש"לאולם" היינו כמו "באולם". אך אם כדברינו שהעמודים מחזיקים את התקרה הפסוק מתפרש כפשוטו - "לאולם" היינו לצורך האולם, שנצרכו להעמידו.

[9] וראה לקמן מש"כ בעניין גובה האולם בבית ראשון. אך רש"י בסנהדרין ק, א כתב שכותל מזרח האולם בבית ראשון היה שש אמות, הרי שלא הבין כמש"כ, שהרי יכין ובועז הקיפם היה שתים עשרה אמות (מל"א ז, טו) וא"כ קוטרם היה כארבע אמות ולא שש כמש"כ רש"י (אכן י"א שהפירוש לפרק חלק אינו לרש"י, ראה דקדוקי סופרים דף צב: אות נ, ובהקדמה לסנהדרי גדולה עמ' 67-68, ואכמ"ל), אמנם הרשב"ם בב"ב עה, א הסביר אחרת מרש"י, ולפירושו אין כל סיבה לומר מש"כ רש"י הנ"ל.

[10] רבי יוסי מתרץ בכך את הסתירה בפסוקים לגבי הרימונים שהיו על כותרות העמודים, שכתוב שהיו מאה רימונים (ירמיהו נב, כג), ומצד שני כתוב שהיו תשעים ושישה רימונים (שם), ומסביר שארבעה רימונים היו בלועים בכותל שהעמודים היו צמודים לו (וראה במלבי"ם יישוב אחר בזה).

[11] הריטב"א בעירוביו ב, ב והרד"ק במל"א ו, ג כותבים שהאולם הוא בית שער, אמנם הגמרא כאן אומרת שהאולם הוא אכסדרה, הרי שאינו בית שער, עי' עירובין פה, ב שאכסדרה אינה בית שער.

[12] ראה לדוגמא תמיד כח, ב ועוד רבים.

[13] אכסדרה: ז"ל רש"י סוכה יז, א "וכן חצר המוקפת אכסדרה... ולפני הבתים עשו אכסדראות סביב לשלושה רוחותיה, והאכסדרה פתוחה היא ואין לה דופן לצד החצר ויש עליה תקרה... דוגמא לדבר קלוישטר"א בלשון אשכנז (חצר סגורה ומוקפת באכסדרה, לעזי רש"י) של איזה אומות הם הגלחים, שיש לה אויר שיש בה עשבים והיקף אכסדרה סביב לו", ובדף יח, ב ד"ה בבקעה "שאין עושין דפנות לשם אכסדרה, אבל פעמים שעושין אותה לפני הבית ודופן הבית סותמה מאחריה", וכן יוצא מפירוש ר"ח שם. ומרש"י במנחות כח, ב רואים שהבין שהאולם היה פרוץ ברוח רביעית, וכן נראה מפירושו ליומא נב (ראה לקמן. אך נראה מדבריו שבשני צידיו היו מחיצות, וא"כ לכאורה לא היה צורך בעמודים כיון שהתקרה יכולה לעמוד על גבי המחיצות. ויתכן שכתב כך, למרות ששיטתו "שאין עושין דפנות לשם אכסדרה", כיון ששיטתו בב"מ לג, א היא שהתאים היו גם משני צדי האולם [ראה לקמן הע' 34], וממילא יוצא שהיה סגור בשני צידיו. אמנם נראה ששיטתו שבכל גובה צדדי האולם היו מחיצות, והתאים עצמם גובהם לא יותר מחמישים אמה כמוכח ממידות ד, ה. וראה עוד לקמן בעניין גובה התאים, וצ"ע). ולשיטות שאורך האולם היה שבעים אמה (ראה לקמן) ודאי שצ"ל - לפי שיטתו שהאולם פרוץ במזרח - שתקרת האולם עמדה על גבי עמודים. אך תוס' במנחות כח, ב סובר שאמנם בדרך כלל אכסדרה יש לה שלוש מחיצות ורק הרוח הרביעית פרוצה (ולא כרש"י), אך לגבי האולם כתב שהיו לו מחיצות אפילו ברוח רביעית, ונקרא אכסדרה כיון "שפתח אולם רחב וגבוה מאוד ולא היו לו דלתות... שנראה כפרוץ מצד אחד" (נראה שמה שכתבו שהייתה מחיצה גם מרוח רביעית זה משום שהבינו שבית החליפות הוא חלק מהאולם ללא הפרדה ביניהם, וא"כ יוצא שהאולם היה סגור גם מרוח רביעית, עיי"ש ובתוס' בר"ה המובא להלן. וצ"ע בדבריו, שהרי לשיטתו יוצא שמכל צד היו כתלים באורך ארבעים אמה שזה כפול מחלל הפתח, בעוד שלפתח ההיכל היו כתפות באורך חמש אמות בלבד מכל צד שזה חצי מרוחב הפתח, ויוצא שיחסית פתח האולם כלל לא היה רחב). ובר"ה כד, א כתבו התוס' שהאולם היה פרוץ לגמרי ברוח רביעית, אלא שמשני צידיו נמצאו שני חלקי בית החליפות שהיו סגורים במחיצות מכל עבריהם, ובינם לאולם היו ג"כ מחיצות. ומהציור של הרמב"ם בפירוש המשניות בפרק הרביעי של מידות ג"כ נראה שהבין שהאולם היה סגור בצידו המזרחי משני עברי הפתח. וראה בתוס' רי"ד ביומא נב שכתב שלא הייתה תקרה לאולם, ולכאורה דבריו נסתרים להדיא מגמרא זו, וצ"ע (דבריו סותרים גם את דברי עצמו בפירושו למל"א ו, ג שהאולם הוא "כיפה", וכנראה שחזר בו ממה שכתב שם. ולא כ"כ מסתבר שחזר בו ממה שכתב ביומא, ששם האריך בזה, ואם היה חוזר בו היה צריך לכתוב. וראה עוד בתפארת ישראל מידות ג, ח).

[14] ויתכן גם שה'אלים' שהיו בבית שלישי באולם ההיכל (יחזקאל שם) ובאולמות השערים (יחזקאל מ) הם ג"כ כעין עמודים להחזיק את התקרה (וראה ברש"י במל"א ו, לא שפירש שאיל הוא מזוזה, אמנם מפירוש המלבי"ם ליחזקאל מ, יד עולה שהבין שאיל זה ג"כ סוג של עמוד, וכן יוצא מפירוש הרב יעקב משה נכד הגר"א שם. וא"כ יתכן שהשם "אולם" נגזר מזה שיש לו אלים, או הפוך שהשם אלים נגזר מהאולם. ואולי מה ש'איל' בתנ"ך הוא לשון חוזק (ראה יומא סז, ב) מגיע מאלים כאלו שהם עמודים שמחזיקים את התקרה. אמנם גם בפתח ההיכל ובפתח קודש הקדשים כתוב בפסוק שהיו אלים (מל"א ו, לא, ויחזקאל מא), ויל"ע.

[15] אמנם עיי"ש במצודות דוד שפירש שאין זה כל גובה המחיצות, אלא המחיצות היו גבוהות הרבה, והם היו בנויות בסדר הזה לכל גובהן (שמעל כרותות הארזים היה שוב שלושה טורי גזית, וכן לכל הגובה). אך מסתימת שאר המפרשים נראה שהבינו כפשוטו שזהו כל גובה המחיצות. ולכאורה יש להוכיח כן מהגמרא בראש השנה ד, א שמוכיחה שכורש "החמיץ" ("נעשה רשע", רש"י) מזה שבציווי שלו לבנות את בית המקדש אמר שיבנוהו "נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת"(עזרא ו, ד), "ולמה ליה דעבד הכי, סבר אי מרדו בי יהודאי איקלייה בנורא", והגמרא שואלת שגם שלמה עשה כך, כמו שכתוב "שלשה טורים גזית וטור כְּרֻת�ת ארזים", והגמרא מתרצת "שלמה עבד מלמעלה ואיהו עבד מלמטה", והיינו כיון ששלמה עשה את העצים מלמעלה גם אם הם יישרפו יישאר כל הבניין שלמטה, מה שאין כן אצל כורש. ואם אצל שלמה מעל הכרותות ארזים היה שוב שלושה טורי גזית, מה מועיל שהארז מלמעלה, עדיין במקרה של שריפה כל הטורים שמעל יתמוטטו! אלא ודאי שלא היו עוד טורים מעל הארזים, וכל הגובה היה רק "שלשה טורים גזית וטור כְּרֻת�ת ארזים". ויוצא כן להדיא מפירוש הגר"א, שפירש שהצורך בכרותות ארזים הוא "מפני שלא היה להם תקרה, לכך היה בארזים כדי לחזק", הרי שהבין שמחיצות האולם לא הגיעו לתקרה (פירושו הוא לגבי "חצר בית ה' הפנימית", אך זה כתוב יחד עם "לאולם הבית", ולכאורה טעם אחד לשניהם). אמנם בפסוק הנ"ל לגבי בניין כורש (עזרא ו, ג-ד) "כורש מלכא שם טעם בית אלהא בירושלם ביתא יתבנא... רוּמֵהּ אמין שתין פתיה אמין שתין נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת", לכאורה הפירוש הנכון הוא כ"מצודות", שהרי הגובה של הבית היה שישים אמות, וזה ודאי יותר משלושה נדבכי אבן ונדבך עץ אחד, אלא שזה כנראה הסדר לכל הגובה. אך אפשר אולי לומר שנדבכין וכו' זה לא המשך ל"ביתא יתבנא...", אלא זה עוד משהו - שחוץ מהבית ש"רוּמֵהּ אמין שתין פתיה אמין שתין" יינתנו גם "נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת", וזה לחצר ולאולם וכמו שהיה במקדש ראשון. גם מהגמרא בר"ה הנ"ל נראה כן מזה שהיא שאלה שגם שלמה עשה כך, הרי שהבינה שהפסוק מדבר לא על הבית עצמו אלא על האולם והחצר, וכמו בבניין שלמה. ועדיין צ"ע. וראה במפרשים על הפסוק שכתבו שהנדבכין מקבילים לאמור בבית ראשון, וא"כ ודאי שצריך לפרש כמש"כ.

[16] הערת הרב אליהו וובר שליט"א.

[17] בבית שני, לפי הדעות שכל אורך האולם היה כרוחב ההיכל (ראה מש"כ בזה לקמן), לכאורה הגדר הזו לא הייתה קיימת, כיון שמצפון ודרום האולם היה סגור ע"י בית החליפות (ראה הע' 33) ובמזרח בכל האורך היה הפתח (שלפניו היו מדרגות), ולפי הדעות שאורך האולם היה שבעים אמה אז לכאורה חוץ מאשר לאורך העשרים אמה האמצעיים ("הפתח") הייתה קיימת הגדר הזו.

[18] ראה לקמן.

[19] ראה לקמן שמהציורים הנ"ל נראה כדעות שהאולם היה ארוך יותר מרוחב ההיכל, וא"כ בכל מקרה אין צריך להגיע למה שפירש רש"י, וראה לעיל הע' 5.

[20] דרך אגב, על פי כל הנאמר כאן יש מקום לבדוק ואולי להסביר מחדש את כל המקומות במקרא בהם מופיע הביטוי 'אולם', ואכמ"ל.

[21] אמנם לגבי בית ראשון כתוב בדהי"ב כט, ז "גם סגרו דלתות האולם", הרי שהיו באולם שבבית ראשון דלתות. אמנם לפני כן כתוב שאחז סגר "את דלתות בית ה'" (לגבי אותה סגירה), ובפשטות בית הוא ההיכל, ואולי אפשר לומר שדלתות האולם הכוונה שנכנסים אליהם מהאולם אך הם באמת דלתות ההיכל, ובאמת בעשיית המקדש לא כתוב שעשו דלתות לאולם (ורק לקודש הקדשים ולהיכל), ונראה שלא היו לו דלתות.

[22] אמנם עיי"ש בהגהות הב"ח ובתויו"ט ביומא ה, א שהגיהו את פירושו, אך עי' ביעב"ץ בלחם שמים ביומא שם שהאריך לדחות את דבריהם, וכן ראה ביד דוד בב"ב שם שכתב ג"כ כיעב"ץ.

[23] והבית עצמו שיטת הרלב"ג במלכים שם שהיה על גבו עליה אחת וגובהו היה שישים אמות. ומהרד"ק נראה שסבר שהיה גבוה רק שלושים אמות ושלא היו עליו עליות.

[24] וממה שכתוב (מידות ד, ו) "וההיכל מאה על מאה על רום מאה" א"א להוכיח, שוודאי לא כל המאה על מאה היו ברום מאה, שהרי התאים שהיו מסביב להיכל (מידות ד, ג) גובהם בס"ה לא היה יותר מחמישים אמה כדמוכח במשנה ה (וראה עוד לקמן בעניין זה).

[25] ראה לעיל מש"כ בעניין יכין ובועז.

[26] אך למש"כ לעיל בעניין יכין ובועז צ"ע האם העמודים ההם שהיו מנחושת חלולה ועוביים היה ארבע אצבעות (ירמיהו נב, כא), יכלו להחזיק את כל משקל העליות.

[27] מר"ח בעירובין ג, א מוכח שרוחב כל אמלתרא היה לפחות ארבעה טפחים, ויש עוד ארבעה נדבכי אבנים בין האמלתראות (בתבנית היכל אות קפ כתב שגובה כל נדבך היה חמישה טפחים, ואיני יודע מה מקורו).

[28] אמנם אין זה מוכח לחלוטין.

[29] ואינו לרש"י כמש"כ בשם הגדולים, וראה ביעב"ץ שצוין לעיל בהע' 22.

[30] כנראה שהשווה את זה לבית שני שהייתה עלייה על גבי הבית עצמו.

[31] אי אפשר היה להסתפק בשרשראות דקות, מפני שהן היו צריכות להחזיק משקל אדם אחד או יותר שמטפס עליהן!

[32] ויש בין דבריו למה שכתוב במשנה עוד הרבה מאוד שינויים (כמה שינויים שראיתי לגבי האולם וההיכל: 1. הוא כותב שפתח האולם רוחבו 25, לעומת המשנה שכתוב 20. 2. הוא כותב שרוחב האולם 20 לעומת המשנה 11 (ו-16 כולל הכותל). 3. הוא כותב שמערבית לאולם רוחב הבית היה 60, לעומת המשנה 70. 4. הוא כותב שגובה ההיכל 60, לעומת המשנה 40, וכולל התקרה 45). וראה בספר מידות בית המקדש של הורדוס להרב עזריאל הילדסהיימר שמיישב חלק מהשינויים, ולגבי השינוי בגובה פתח האולם כתב שלא ניתן ליישב, עיי"ש.

[33] אמנם רחוק לומר לשיטתו שהיו עמודים בגובה שבעים אמה!

[34] זה לשיטת התוס' שם ובמנחות כח, ב, אך שיטת רש"י בב"מ לג, א שהתאים שהיו משני צידי הבית נמשכו גם על פני שני צידי האולם, ולשיטתו בית החליפות היה באמת רק בחמש עשרה אמה הנזכרים במשנה (אא"כ המסיבה ובית הורדת המים לא היו לכל אורך התאים, אלא נגמרו בתחילת ההיכל, ואז יוצא שבית החליפות היה באורך עשרים ושלוש אמות מכותל התאים; אך אולי אפשר לומר שבית החליפות לא היה צמוד לתאים והיה ביניהם רווח לשיטת רש"י), אך שיטת התוס' במנחות שם ובר"ה כד, א שבית החליפות היה צמוד לכותלי האולם.

[35] עשרים אמה לפתח האולם וחמש אמה לכל כותל (לא נתפרש להדיא במשנה עובי הכותל מצפון לדרום, אך לכל הפחות היה חמש אמות, שהרי האמלתרא העליונה עדפה על הפתח חמש אמות מכל צד, ולא מסתבר שלא היה בנוי בחמש אמות האלו, ומסתבר שכמו שממזרח למערב היו כותלי האולם בעובי חמש אמות כך היו מצפון לדרום. וכן הרמב"ם בציורו בפיה"מ עשה את כותלי בית החליפות החיצוניים בעובי חמש אמות, ונראה שלמד את זה מכותל האולם המזרחי, וא"כ גם לרש"י אפשר ללמוד את הכתלים הצדדיים מהכותל המזרחי. וכן לפמש"כ שכותל האולם הכוונה לעמודים, א"כ מסתבר שהיו עגולים, וכמו שממזרח למערב היו בעובי חמש אמות כמש"כ במשנה, כך מצפון לדרום היו חמש אמות, אמנם רש"י לא סבר שהיה עמודים וכפי שנתבאר לעיל).

[36] וכן ראה תוס' ר"ה כד, א.

[37] ולא מסתבר שהיו עמודים גם במערב האולם.

[38] אם נאמר שתקרת האולם נגמרה ג"כ בגובה חמישים אמה כגובה גגות התאים, יוצא שהיה היקף בגובה חמישים אמה מסביב לכל הבית (גגות התאים משלושת הצדדים וגג האולם מהצד המזרחי. אך א"כ יקשה מהספרי שהובא לעיל שהאולם פטור ממעקה, כי לכאורה התאים חייבים במעקה, ואם גג האולם שווה לגגות התאים קשה לומר שחלק מהגג חייב במעקה וחלק פטור, ואפשר לתרץ כמש"כ לעיל). אך יתכן שגג האולם היה נמוך מחמישים אמה כנ"ל.

[39] ע"פ החשבון ניתן לראות מהצדדים רק עד כ-11.5 אמות מההיכל, וגם זה בשטח מצומצם מאוד, וראה איור (הקטעים המסומנים באפור בהיר אותם ניתן לראות מהעזרה).

[40] לא כולל בית החליפות.

[41] ראה הע' 33. ויש לציין ששיטת רש"י ביומא כא, א ובזבחים נה, ב שבית החליפות קרוי השטח של העזרה שנמצא מערבית לט"ו אמה הנזכרים במשנה (והחלונות שגונזים בהם את הסכינים נמצאים במערב כותלי הט"ו אמה הנ"ל, ובכותלי התאים מבחוץ [כנראה שכוונתו לכותלי המסיבה ובית הורדת המים] רש"י שם ובסוכה נו, א), והט"ו אמה הנ"ל נחשבים כחלק מן האולם, אמנם עי' בפירושו ליחזקאל מא יד שנראה לא כך, וצ"ע.

[42] ששיטתו שהאולם ובית החליפות הם מבנה אחד.

[43] כך נראה מציורו למידות.

[44] לגבי בית החליפות לכאורה אין מקור מהמשנה שגובהו היה כגובה האולם, ומאוד יתכן שהיה נמוך אפילו בהרבה ממנו (וא"כ האולם היה פרוץ גם מצפונו ודרומו לפחות בחלק מגובהו), וכך נראה מהציורים הנ"ל, כי אם לא לכאורה לא היה צורך בשני העמודים החיצוניים, כי התקרה יכולה הייתה לעמוד על כותלי בית החליפות. וראה מה שכתב על כך בספר ירושלים בספרותינו עמ' 340 הע' 177, והביאו הרב זלמן קורן (נכדו) ב"ועשו לי מקדש" עמ' 61-62, וכן לשיטת רש"י שבצידי האולם היו תאים ורק אחריהם עמד בית החליפות (ראה הע' 33), והתאים גובהם לכל היותר חמישים אמה (ראה לעיל), א"כ לא מסתבר כלל שבית החליפות גובהו היה כגובה האולם (היינו לשיטתו שגובה האולם היה מאה אמה, כדלעיל), וכן אין כל סיבה לומר כך כיון שאינו המשך ישיר לאולם. אך מהתוס' בר"ה כד, א ובמנחות כח, ב ומהשטמ"ק במנחות כח, ב נראה שהבינו שבית החליפות גובהו היה כגובה האולם, וראה מש"כ לעיל מהתוספתא במנחות.

[45] כי הלשון "בית" מוכיח שהיה בית ממש עם מחיצות, ולא אכסדרה כאולם, וראה תוס' בסוכה לו, ב ד"ה בשבת. אך עי' תפא"י תמיד ג, ה.