המעין

'מי ינוח ומי ינוע' / דבר העורך

'מי ינוח ומי ינוע'

ב'דבר העורך' בגיליון תמוז האחרון נשאתי תפילה שלקראת ראש השנה תשפ"א מגפת הקורונה תהיה מאחורינו. לא זכינו לכך. סימני השאלה עדיין מרובים, החששות עדיין קיימים, ובמרכז השיח הציבורי עומדות דילמות חברתיות-מוסריות-הלכתיות קשות שאין להן כנראה תשובה אחת נכונה – עד כמה אפשר וצריך לכפות חלקי אוכלוסייה נכבדים לעצור את מסלול חייהם הנורמלי כדי למזער הדבקות ונזקים באוכלוסיות אחרות, באיזו מידה פגיעה משמעותית בכלכלה נחשבת כפיקוח נפש ציבורי, האם ערכים תורניים כתפילה בציבור ותלמוד-תורה של רבים נדחים מפני כל סוג של ספק פיקוח נפש, ועוד. נראה שהספיקות האלו ימשיכו ללוות אותנו עד שבעז"ה תגיע במהרה מגפה קשה זו לסופה.

יהודים חכמים טוענים שתקופת הקורונה הזו חותמת דור, ושהתקופה שתבוא אחריה תהיה שונה לגמרי מהרבה בחינות. לדעתם עידן חדש הולך ומגיע לעולם כולו, ועם ישראל צריך להיערך לו. איני נביא ולא בן נביא, אך נקודה כואבת נוספת מבליטה את חילוף התקופות שאנו מצויים בהן - פטירתם של כמה וכמה תלמידי חכמים גדולים בשנה האחרונה בארץ ובחו"ל. נראה שזהו יותר מרמז משמים שאכן נחתמת תקופה, ויהי רצון שיחלו ימים חדשים מבשרים טוב לישראל.

אני מבקש להזכיר כאן תלמיד חכם צדיק ויקר, נקי דעת ואיש חסד, שהלך לבית עולמו במיטב שנותיו בימים אלו - קרובי ומחותני הרב איציק אידלס זצ"ל. הרב יצחק משה הכהן אידלס שימש שנים רבות כר"מ בישיבת ההסדר בשדרות, ועמד בשנים האחרונות בראש הישיבה בישוב אשתמוע. ממיישבי ומגורשי גוש קטיף, ובהמשך ממתיישבי דרום הר חברון. היה בו שילוב מיוחד של עוז וענווה, של הכרה בכוחותיו בלי שגבה לבו ולא רמו עיניו. הוא זכה להאהיב את התורה ואת לומדיה ושומריה בכל פינה אשר פנה, ולהותיר אחריו עם רעייתו שתח' משפחה נפלאה, ברוכה ומלוכדת ושמחה. תנצב"ה.

אחרי ה'נענועים' שנענה הקב"ה את עם ישראל ואת העולם כולו בשנת תש"פ, נתפלל ששנת תשפ"א תהיה שנת מנוחה, שנת בריאות ושלווה, שנה שנזכה לפעול בה עם א-ל בהמשך הדרך לקראת הגאולה השלמה שעומדת על פתחנו. 'קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עלייך זרח'!

חברי מערכת 'המעין' מברכים את מנויי 'המעין' וקוראיו בברכת 'לשנה טובה תכתבו ותחתמו' בתוך עם ישראל כולו.

הק' יואל קטן