המעין

הכיצד ספר 'שבחי כהן כתר תורה' וספר 'זבחי אפרים' נשתוו בחידושיהם? / פרופ' יעקב שמואל שפיגל

הורדת קובץ PDF

על ספרים וסופריהם

 

פרופ' יעקב שמואל שפיגל

הכיצד ספר 'שבחי כהן כתר תורה' וספר 'זבחי אפרים' נשתוו בחידושיהם?

 

ר' שלום חנוך הכהן רבינוביץ, האדמו"ר הרביעי לחסידות ראדומסק, נרצח בשואה עם משפחתו בי"ח באב תש"ב. חתנו ר' משה דוד הכהן, שעמד בראש ישיבות ראדומסק, נרצח אף הוא עם כל משפחתו באותו אירוע.

ר' יחזקאל בעסער, מחסידי ראדומסק, יזם הוצאה לאור של דברי תורתם בספר בשם 'שבחי כהן כתר תורה'. בהקדמה כתב:

החידושים של הרב משה דוד זצ"ל הנדפסים בספר הזה לקוחים ברובם הגדול מקונטרסי "כתר תורה" שהופיעו על ידי תלמידי הישיבה כתר תורה בהשתתפות גדולי התורה. החידושים מכ"ק אדמו"ר זצלה"ה שהוכנסו בספר "שבחי כהן" הם מפי השמועה כפי מה שנרשמו בזכרונות חסידיו ומקורביו. מובן שאינני אחראי אם הדברים נמסרו כפי שנאמרו בתכנם וכצורתם.

 הספר יצא לאור בניו יורק שנת תשי"ג.

בהקדמה שהזכרנו לעיל כתב ר' יחזקאל פרטים על ר' משה דוד הכהן, וביניהם כתב:

זמן מועט לפני המלחמה עמד להופיע ספרו הראשון "זבחי כהן" על מס' זבחים. הגאון הכביר ר' חיים עוזר זצ"ל בהסכמתו לספרו "זבחי כהן" אמר לא ידענו שיש בפולין מרגלית כזאת. (אגב הספר "זבחי כהן" וגם חידושים על מסכתות אחרות היו מוכנים להופיע, אולם הוצאתם עוכבה ע"י פקודת מרן האדמו"ר זי"ע בגלל האסון שקרה לבית ראדומסק בשנת תרצ"ז בפטירת הילד אברהם אלימלך יחזקאל אהרן ז"ל בנו יחידו של הרב משה דוד ז"ל ונכדו היחידי של רבינו זי"ע).

ספר שבחי כהן כתר תורה נדפס מחדש בדפוס צילום, תל אביב, תשנ"ה. לחלק שנדפס זה מכבר נוסף עתה חלק שני הכולל את חידושי ר' דוד משה על כמה מסכתות. בראש החלק הראשון, במהדורה השנייה, נוספה הסכמת ר' שמואל ענגל, שנחתמה ביום ב' ויק"פ [=ויקהל פקודי] תרצ"ד. אעתיק חלק ממנה:

ב"ה האמת ניתן לכתוב כי נשלח לי ח"ת[1] אשר מוציא לאור כבוד הרב הגאון חו"ב צמ"ס חו"פ בנש"ק[2] ככש"ת[3] מו"ה דוד משה שליט"א חתן כ"ק הגה"צ מראדאמסק שליט"א על מס' זבחים ועיינתי בהם והוטבו מאוד בעיני כי באמת ח"ת הם בחריפות ובקיאות עד להפליא ובטח כל גדולי תורה יתענגו בו והש"י יעזור לו שיוגמר ספרו...  

בחלק השני שבו נדפסו חידושי ש"ס של ר' משה דוד, נדפסו כמה חידושים על מסכת זבחים. המביא לדפוס הוא ר' "אברהם זעליג אריה לייבש הכהן רבינאוויטץ נכד רבה"ק בעל תפארת שלמה זי"ע ועכ"י". בהקדמתו שנכתבה בח"י במנחם אב שנת תנש"א, הוא כותב על מקור החידושים שנדפסו:

והנה חיבור אחד על מסכת זבחים בשם זבחי כהן הודפס בזמנו על ידו בעיר פיעטרעקוב וכבר היה בכריכה וע"פ פקודת הקודש כ"ק רבינו זצ"ל עוכבה ההוצאה אולם כמה גליונות הוצאו מהדפוס מגודל השתוקקות התלמידים ואחרי הרבה גילגולים אשר עברו על הכתבים האלה הגיעו לידי, ואני מצרפם כעת עם שאר ד"ת מהגאון ר' משהלי זצ"ל שנלקטו מתוך ירחונים וספרים.

עד כמה שידוע לנו ספר זבחי כהן לא יצא מבית הדפוס, ונראה שגליונותיו אבדו, פרט לאלו שהגיעו לידי ר' אברהם רבינוביץ.

החידושים על מסכת זבחים שנדפסו במהדורה השנייה של שבחי כהן כתר תורה, הם על: דף לב ע"א-לד ע"א, מז ע"א-נג ע"א (בדפי הספר דפים לט ע"א - קכא ע"ב). כאמור בדברי ר"א רבינוביץ, המביא לדפוס, דפים אלו הם שארית הפליטה מספר זבחי כהן. ואכן אין בספר חידושים נוספים על מסכת זבחים.

והנה למרבית הפלא כל החידושים הללו זהים מילה במילה לחידושים למסכת זבחים הנמצאים בספר 'זבחי אפרים' לר' אפרים דוב הכהן לאפ[4], פיעטריקוב[5]     לפ"ק. אמנם יש הבדלים מסוימים ביניהם. כגון מילים שנכתבו בראשי תיבות בספר זבחי אפרים נפתחו בספר שבחי כהן. בשבחי כהן יש מראי מקום שנוספו בסוגריים, והם אינם קיימים בזבחי אפרים. והנה ביחס לספר שבחי כהן נאמר בהקדמה שהחידושים שבו נערכו על ידי הגאון ר' יוסף הירש[6], וא"כ אפשר שהוא זה שהוסיף את מראי המקום, ופתח את ראשי התיבות. לכן אין בהבדל זה שבין שני הספרים, כדי לשלול את הזהות המוחלטת בין שניהם.

הואיל וקשה להניח כי בכמות כה גדולה של חידושים, בערך שמונים דפים בספר שבחי כהן, תהיה זהות בדברי שני חכמים, ברור לנו שמשום מה נתערבו כאן חידושים של ספר אחד בספר אחר. אגב אורחא נציין כי אמנם מצאנו, שחידושי תורה של חכמים שונים נתערבו זה בזה, ונקראו שלא על שם כותבם[7], אבל דומה שבכמות כה גדולה, ובדורות האחרונים ממש, לא מצאנו דוגמה לכך.

ברור הוא, וכפי שניווכח בהמשך, שדברי 'זבחי אפרים' נחשבו בטעות כדברי ר' משה דוד, ולכן הם הודפסו כחידושיו של ר' משה דוד על מסכת זבחים בתוך ספר 'שבחי כהן'. ההוכחה הפשוטה לכך, כפי שנראה מיד, היא על פי חישוב השנים, ונוסיף על כך הוכחה נוספת.

ספר זבחי אפרים נדפס כבר בשנת תרע"ד, אלא בגלל המלחמה העולמית הראשונה נתעכבה הוצאתו עד שנת תרפ"ב[8]. ר' משה דוד קיבל הסכמה לספרו מאת ר' שמואל ענגל בשנת תרצ"ד כפי שכתבנו לעיל, וא"כ ברי שדבריו אינם יכולים להיכנס ל'זבחי אפרים'. זאת ועוד, ר' משה דוד נולד בשנת תרס"ו[9], וא"כ בשנת תרע"ד, היא שנת הדפסת (או מסירה לדפוס) 'זבחי אפרים', הוא היה בן שמונה שנים.

אמנם ר"א רבינוביץ, המביא לדפוס, לא היה יכול להעלות על דעתו כי החידושים על זבחים שהוא מדפיס אינם מקוריים, ולכן אין לתמוה עליו על שכללם בספר שבחי כהן. אדרבה, הוא היה סבור לתומו כי הציל חידושים אלו מתורתו של ר' משה דוד.

ברם על עורך 'שבחי כהן', הוא ר' יוסף הירש, יש קצת לתמוה. הרי הוא עבר על החידושים, והעיר את הערותיו כפי שכתבנו לעיל, ועל פרט אחד שנזכר בחידושים לזבחים דומה שהיה לו לשים לב, וכפי שנבהיר עתה.

בזבחים דף לב ע"ב נמצאים כמה וכמה דיבורים המוקדשים לדיון בחידושים שנכתבו בספר 'למטה יהודה', שחיברו ר' דוד אברהם קמפנר, ורשא, תרנ"ב. באחד המקומות[10] נאמר: "ומה גם כשהיה הרב המחבר הספר הזה [למטה יהודה] בחיים חיתו טרם נדפס חבורו, בקשני מאד לעיין בחבורו כשיצא לאור ולכתוב בספר כל השגותי עליו". הרי לנו בקשה מפורשת של מחבר למטה יהודה שמחבר החידושים על זבחים יזכירו בספרו ויפלפל בדבריו. לכן מובן העיסוק המרובה של מחבר החידושים לזבחים בדברי 'למטה יהודה'.

והנה ר' דוד אברהם קמפנר, מחבר ספר למטה יהודה, כתב בהקדמתו שהוא עתה נמצא בימי הזקנה. ספרו נדפס כאמור בשנת תרנ"ב[11]. ר' משה דוד בעל שבחי כהן נולד כאמור לעיל בשנת תרס"ו, לאמור ארבעה עשר שנים מאוחר יותר, וא"כ לא יתכן  שר' דוד אברהם קמפנר יפנה אליו.

ברור שר' דוד אברהם ביקש זאת מחכם אחר, וא"כ כותב החידושים על זבחים אינו ר' משה דוד, אלא חכם אחר.

נכון הוא שקשה לזהות מי הוא אותו חכם, מה עוד שר' דוד אברהם עמד בקשר עם חכמים רבים כמוכח מספרו, ובמיוחד מחלק ג שכולו מכיל שאלות ותשובות עם חכמי הדור[12]. לכן, אילו עמדה בפני ר' יוסף הירש רק שאלת זיהוי החכם שכתב דברים אלו, לא היינו תמהים עליו. אבל על כך שלא הבחין שלא יתכן שהדיון בדברי למטה יהודה מוכיח שמחבר החידושים לזבחים אינו יכול להיות ר' משה דוד, בזה יש מקום לתמוה עליו.

מעתה לאחר שבררנו שהחכם שר' יהודה פנה אליו הוא ר' אפרים לאפ בעל 'זבחי אפרים', נותר רק לברר כיצד אירע שדברי 'זבחי אפרים' נדפסו בתוך 'שבחי כהן'. לאור דברי ר"א רבינוביץ, המביא לדפוס, דומה שנוכל לשער כיצד אירע הדבר.

ספר זבחי אפרים נדפס כאמור בפיעטריקוב. גם ספר זבחי כהן של ר' משה דוד נדפס שם, כפי שכתבנו לעיל מדברי ר"א רבינוביץ. ר"א רבינוביץ מספר כי בעת ההדפסה, או הכריכה של ספר זבחי כהן, "כמה גליונות הוצאו מהדפוס מגודל השתוקקות התלמידים". נראה שהתלמידים הוציאו בטעות גליונות של ספר זבחי אפרים שגם הם היו מונחים באותו בית דפוס, והתלמידים דימו בנפשם שאלו הם גליונות של ספר זבחי כהן. גליונות אלו הגיעו לר"א רבינוביץ, שחשב לתומו כי אלו הם גליונות של ספר זבחי כהן, וכך הם קנו את מקומם בספר שבחי כהן.

אף שהסבר זה נראה סביר, לכאורה קיים בו קושי מסוים. הרי זבחי אפרים יצא לאור בשנת תרפ"ב. ספר זבחי כהן נדפס לכל המוקדם סביב לשנת תרצ"ד, כפי שעולה מהסכמתו של ר' שמואל ענגל שהזכרנו לעיל. נמצא כי עלינו להניח כי ספרו של ר' משה דוד הודפס באותו בית דפוס שבו הודפס זבחי אפרים, וכי גליונות בודדים של ספר זבחי אפרים היו עדיין מונחים שם במשך שתים עשרה שנים.

אכן ההנחה שגם זבחי כהן נדפס באותו בית דפוס שבו נדפס זבחי אפרים אינה קשה, אלא היא הנחה סבירה מאוד. הרי זבחי אפרים נדפס בבית הדפוס של מרדכי צעדערבוים. ידוע לנו כי בית הדפוס של מרדכי צעדערבוים עבר לבנו יעקב, ואחריו הוא עבר לחתנו דוד קאפעלמאן[13]. בשנת תרפ"ט הדפיסו יעקב צעדערבוים ודוד קאפעלמאן את הספר משיב נפש על ביצה, ואחריו הדפיס דוד קאפעלמאן עוד כמה ספרים רבניים, והאחרון שבהם למיטב ידיעתי הוא ילקוט שמעוני על אבות, שנדפס על ידו בשנת תרצ"ח. כלומר, בית דפוס זה היה פעיל לפחות עד שנת תרצ"ח. אם כן לא מן הנמנע שגם זבחי כהן נמסר לבית דפוס זה סביב לשנת תרצ"ד.

לכן, סביר לומר שעדיין היו מונחים באותו בית דפוס גליונות של ספר 'זבחי אפרים', ואיני רואה בזה קושי שיש בידו כדי לערער את ההסבר שכתבנו.

לא נותר לנו אלא לומר, חבל על דאבדין. חבל שלא זכינו לחידושיו המקוריים של ר' משה דוד על מסכת זבחים, שהסכימו עליהם גדולי הדור, ואף נמסרו לדפוס וכנראה גם נדפסו, אלא שאבדו בצוק העתים.