המעין

'כי לֹא תדע מה ילד יום' / דבר העורך

משלי כז, א: 'אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם'. ופירש רלב"ג: 'אל תתהלל במה שתבטח לעשות ביום מחר, כי לא תדע מה יקרה היום, כי אולי יתחדשו לך מקרים המונעים מהביא מחשבתך לפועל'. וכך כתב ר' משה קמחי שם: 'אל תתהלל על מעשה הצדקה בעבור יום מחר שתאמר מחר אעשהו, כי לא תדע מה יקרך מקורות היום ולא תוכל עשוהו ביום מחר, וזה כעניין (אבות א, יד) אם לא עכשיו - אימתי'. והגר"א ביאר: 'לא תתפאר בעשותך איזה דבר למחר, או שתפליג ותאמר מה שיש לי לעשות משתה ושמחה אעשה למחר, אל תתהלל בזה, כי לא תדע מה ילד יום. וכן הוא באבות (ד, ב): אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תיפנה'.

שלמה המלך עליו השלום מזכיר לנו בחוכמתו ש'העתיד – עדיין' כביטויו הידוע של ר"א אבן עזרא, וגם אם נראה לנו שאפשר לִצְפּוֹת את אירועי המחר וּלְצָפּוֹת שהכל יקרה כפי מה שאנו מצפים – 'לא נדע מה ילד יום', או בלשון חז"ל על מה שעלול היה לקרות לשלמה עצמו (ב"ר עו, ב): 'הרבה קטיגורין יעמדו מכאן ועד הגיחון'.

האירועים בשנתיים-שלוש האחרונות, ובכלל בשניים-שלושה הדורות האחרונים, רודפים זה את זה, וקשה מאוד לדעת מה ילד יום. איילת-השחר ממשיכה להגביר את אורה על עם ישראל וארץ ישראל אחרי הגלות הארוכה, אבל מהלכה לא עקבי ולא יציב לפי ראות עינינו, וכולנו כפופים לרצון הבורא יתברך שמו שמדבר ועושה טוב לישראל גם כשלא הכל מתאים לציפיותינו ולתוכניותינו.

בימים שבהם מובא לדפוס גיליון זה של 'המעין', ראשית אדר תשפ"ו, עומד אחשוורוש מוזר, אוהב ישראל, בראש שבע ועשרים ומאה מדינה, ומנסה לנהל את כל העולם בכיוון שנראה בעיניו חיובי ומועיל לארצו וגם לעולם כולו – אבל לא כל מה שהוא אומר הוא גם עושה, ולא כל מה שהוא עושה מביא למה שהוא רוצה, ולא תמיד ברור שרצונותיו מתאימים לטובת עם ישראל, ומי יודע מה ילד יום. אבל אין ספק שהכיוון חיובי, ואנו צריכים להמשיך לעשות את שלנו בבניין התורה והעם והארץ, 'ואם לא עכשיו – אימתי'. ובעז"ה נמשיך ונראה נפלאות וגבורות וישועות בהמשך הציפייה לגאולה השלמה בקרוב בעזהי"ת.

גיליון מלא וגדוש זה של 'המעין' מביא גם הפעם לפני הקוראים מאמרים תורניים משובחים מכל הסוגים לתועלת התורה ולומדיה ושוחריה, ויהי רצון שנמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.

אני מציע שוב למנויים שאינם מעוניינים לשמור בביתם את הגיליון אחרי שסיימו לעיין בו, להניח אותו באחד מבתי הכנסת או בתי המדרש הסמוכים אליהם, לתועלת הרבים.

פסח כשר ושמח ובשורות טובות לכלל ולפרט, 'כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת'.

הק' יואל קטן