המעין

שלוש הערות בעניין סימני ליל ראש השנה / הרב שריה דבליצקי זצ"ל

הרב שריה דבליצקי זצ"ל

שלוש הערות בעניין סימני ליל ראש השנה*

א. אודות מה שבחו"ל מרבית הגאונים הצדיקים לא נהגו באכילת כל המינים שהוזכרו בש"ס וטושו"ע בלילי ר"ה, והסתפקו רק באכילת התפוח - אולי אפשר להמליץ כי בחו"ל לא ידעו בשמות אלו מה הם המינים האלה, וגם אולי לא בכל הארצות הם צמחו והיו מצויים לתקופת ר"ה. מה שאין כן כאן בארה"ק שהמינים האלה ידועים וברורים בקבלה מהספרדים תושבי הארץ מדור דור, והם מצויים בתקופת ר"ה לרוב, אנחנו אוכלים כולם כפי סדר רב האי גאון שהובא בר"ן ר"ה, לקיים דברי חז"ל בדיוקם בס"ד[1].

ב. אם יש לאכול את הסימנים גם בליל שני - יש בזה מערכה מול מערכה[2]. ואני נוהג רק בליל ראשון, כי כפי לשון הגמרא בע"ז ד' ע"ב בעניין המוסף ביחיד איתא שם 'ביומא קמא דר"ה' (אף דבלשון השו"ע בתקצ"א סע"ה לא כתב יומא קמא), ומשמע דעיקר הקפידא הוא ביום ראשון דר"ה (ואולי יש לחלק משם לנידון הסימנים).

ג. במה דאיתא בשער הכוונות דף ע"ב ע"ד דהאריז"ל היה משייר בליל שב"ק כל הלילה על השלחן כוס הקידוש עם מעט שיורי יין ופרורי פת בסוד אסוך השמן של אלישע, להשאיר שם ברכת השבת. ע"כ. וזה אני נוהג מעודי, אך לא בלילי יו"ט שחל בחול, חוץ מליל פסח שמשאיר כוס של אליהו (מכוסה) כל הלילה ובבוקר מקדש עליו, אך לא פרורי פת. וזה כמה שנים נתתי אל לבי לנהוג כן בל"נ גם בליל ר"ה שחל בחול, להשאיר הברכה על כל השנה (דהיינו השיורי יין ופרורים) לסימנא מילתא, וטוב הוא וטב ליהוי בס"ד על כל ישראל אמן סלה ועד.

* מתוך מכתב בכתי"ק משנת תשנ"ח לתלמיד חכם אחד מארה"ב, יישר כוחו של אותו חכם על מסירת הדברים לפרסום ב'המעין'.

[1] עי' בספרו של הגרש"ד זצ"ל קיצור הלכות המועדים ר"ה פרק י סע' יד שהוסיף שבחו"ל אין לשמות של הפירות המנויים בחז"ל שום משמעות בשפתם ולכן לא נהגו לאוכלם [אולם לכאורה המשמעות של הסימנים היא בלשון הקודש, ומה הנפ"מ אם בלשון המדוברת במקומם אין לשמות הפירות משמעות? וצ"ע. הק' יואל].

[2] עיי"ש פרק יז סע' יא.