המעין

עיון מחודש בסדרי משפחת ר"י הזקן בעל התוספות והמסתעף / הרב אפרים לואיס

הורדת קובץ PDF

הקדמה

א. סדר צאצאי רש"י כפי שנקבע בעבר

ב. אבי אביו של ר"י הזקן: ר' שמחה מויטרי?

ג. רבנו יהודה ב"ר יום טוב - האם היה חמיו או סבו של ר"י הזקן?

ד. זיהוי תוספותיו של רבנו אלחנן לעשרים דפים ממסכת שבת

ה. עוד על ייחוסו של ר' יהודה שירליאון

ו. עוד על משפחת ר' יהודה ב"ר יום טוב מפאריש

סיכום

הקדמה[1]

בקיץ תשפ"ג עסקתי בחקר תולדות משפחת צאצאי רש"י, ובעיקר משפחת ר"י הזקן וקרובו-תלמידו ר' יהודה שירליאון. הופתעתי לגלות כי המידע כפי שנקבע במחקר במאה השנים האחרונות, הן על ידי חוקרים והן על ידי תלמידי חכמים, ונתקבל אצל כולם כהלכה למשה מסיני, סותר עובדות רבות שנכתבו על ידי רבותינו הראשונים בעצמם, ובעיקר ע"י ר"י הזקן ובנו רבנו אלחנן ובני משפחה נוספים. רבים ממקורות אלו לא היו ידועים לפני חמישים או מאה שנה כאשר חוקרי התקופה כתבו את דבריהם, מכיוון שעדיין היו טמונים בכתבי יד שהמתינו לפיענוח. משום כך ברור שבדבריי להלן אין בכוונתי, חס ושלום, לפגוע בכבודם של החוקרים ותלמידי חכמים שכתבו מה שכתבו, אלא רק לציין את המקורות הרבים שמצאתי אשר סותרים לענ"ד את קביעותיהם, ולעיין בנושא מחדש מבלי להסתמך על דברי הקודמים.

בראשית שנת תשפ"ד שלחתי את המקורות הללו אל הרב חיים אליעזר אשכנזי (ממונטריאול, קנדה), אשר המשיך בחקר משפחת רש"י, ועלה בידו לגלות מקורות נוספים ולברר כהלכה את סדר בני המשפחה הנכון. בחודש כסלו תשפ"ה הופיע החלק הראשון של מחקרו הגדול של הרב אשכנזי במאסף התורני החשוב "ישורון", בכותרת "שלשלת היחס של צאצאי מאור ישראל רבנו שלמה יצחקי (א)"[2]. בחלק הראשון של מחקרו עוסק הרב אשכנזי בתולדות בנות רש"י, ובעיקר צאצאי ריב"ן חתן רש"י. בחלק מדבריו הוא נוגע במקצת בכמה מהדברים אשר לדעתנו העובדות בהן שונות מהמקובל במחקר, אך עיקרי דברינו אמורים להופיע בפרק החמישי של מחקרו. במשך הזמן שעבר מאז התברר כי המשך הפרסום של מחקרו של הרב אשכנזי עשוי להתמהמה, ולכן החלטתי - בעצה אחת עמו - לפרסם בעצמי בשלב זה את התגליות שעמדתי עליהן, ואת המקורות שמצאתי הסותרים את מה שנקבע כעובדות בפרטי תולדות משפחת צאצאי רש"י. עיקר הדיון הוא במשפחת ר"י הזקן ותלמידו ר' יהודה שירליאון.

בנוסף למקורות שאני מצאתי, שילבתי במאמר זה גם מקורות שהרב אשכנזי גילה (ויתפרסמו בהמשך סדרת מאמריו בנושא). מקורות נוספים רבים שמצא אינם מובאים במאמרי, ואף ייתכן כי כמה ממסקנותיו שונות ממסקנותיי. תודתי נתונה לו על עזרתו בבירור הנושא, ובפרט עבור הרשות לשלב במאמר כמה מתגליותיו החשובות.

 

א. סדר צאצאי רש"י כפי שנקבע בעבר

נקדים עבור הקורא את סדר תולדות צאצאי רש"י הנוגעים לדברינו, כפי שנקבע על ידי החוקרים במאה השנים האחרונות (מקורות לכמה מן הדברים יובאו בהמשך המאמר).

לרש"י היו שלוש בנות. הראשונה מרת מרים(?)[3] אשת ר' יהודה ב"ר נתן (ריב"ן), וילדיהם ר' יום טוב מפלייזא, ר' אליעזר, ומרת שלימה אשת ר' אליעזר. השנייה מרת יוכבד אשת ר' מאיר ב"ר שמואל, וילדיהם ר' שמואל (רשב"ם), ר' יצחק (ריב"ם), ר' שלמה, ר' יעקב (רבנו תם), ואחותם, אשת ר' שמואל בנו של ר' שמחה מויטרי תלמידו של רש"י, הוריו של ר"י הזקן. השלישית מרת רחל ובעלה ר' אליעזר.

עץ משפחה — בנות רש״י וצאצאיהן הנזכרים (לפי הסדר המקובל)
רש״י ↓
מרת מרים(?) + ר׳ יהודה ב״ר נתן (ריב״ן) ר׳ יום טוב מפלייזא • ר׳ אליעזר • מרת שלימה	מרת יוכבד + ר׳ מאיר ב״ר שמואל רשב״ם • ריב״ם • ר׳ שלמה • רבנו תם • בתם (אם ר״י הזקן))	מרת רחל + ר׳ אליעזר

 

ר' יום טוב בן ריב"ן היה אביהם של האחים ר' יהודה ור' יוסף. ר' יהודה היה אביו של ר' יצחק, אביו של ר' יהודה שירליאון. ר' יהודה ב"ר יום טוב בן ריב"ן היה גם חמיו של ר"י הזקן, הלכך היה ר"י דודו של ר' יהודה שירליאון. חותנתו של ר"י (אשת ר' יהודה ב"ר יום טוב) הייתה אלמנתו של ר' יצחק ב"ר מאיר (ריב"ם) חתן רש"י.

כך קבעו החוקרים, וכך הובאו הדברים בספרים רבים כדברים שאין לפקפק כלום באמיתתם. אמנם לדעתנו רבים מהפרטים אשר הובאו בקטע האחרון בטעות יסודם, וצריכים עיון מחודש.

תרשים 1 — הסדר המקובל במחקר הישן (תמצית)
רש"י ↓ מרת יוכבד + ר' מאיר ↓ בתם + ר' שמואל בן ר' שמחה מויטרי ↓ ר"י הזקן	רש"י ↓ מרת מרים(?) + ריב"ן ↓ ר' יום טוב מפלייזא ↓ ר' יהודה ב"ר יום טוב ↓ ר' יצחק ↓ ר' יהודה שירליאון
לפי שיטה זו ר' יהודה ב"ר יום טוב נשא את אלמנת ריב"ם, ובתם הייתה אשת ר"י הזקן.

 

ב. אבי אביו של ר"י הזקן: ר' שמחה מויטרי?

ר"י הזקן, מגדולי בעלי התוספות, תלמידו של רבנו תם, היה נינו של רש"י. אמו הייתה נכדתו של רש"י, אחותם של רשב"ם וריב"ם ור"ת (רבו), בניהם של ר' מאיר חתן רש"י. שם אמו של ר"י הזקן לא נתברר בוודאות, אבל אפשרי כי שמה היה חנה[4]. ר"י חותם את תשובותיו: יצחק ב"ר שמואל[5]. לגבי שם סבו השני של ר"י הזקן (אבי אביו ר' שמואל), הביאו החוקרים את דבריו של ר"י בתשובתו המובאת במרדכי למסכת מועד קטן:

ראיתי במחזור ויטרי שיסדו זקני ה"ר שמחה שהיה מתלמידי רש"י[6].

מכיון שזהות סבו של ר"י הזקן מצד אמו ידועה (ר' מאיר חתן רש"י), יוצא לכאורה כי ר' שמחה מויטרי היה אבי אביו של ר"י[7]. אסמכתא לדבריהם מצאו כמה חוקרים בכך שגם שם אביו של ר' שמחה מויטרי היה ר' שמואל[8]. יוצא מכאן שושלת ייחוסו של ר"י הזקן מצד אביו היא: ר' יצחק ב"ר שמואל ב"ר שמחה מויטרי ב"ר שמואל.

אמנם, מלבד מה שנתברר כי אין לנו מקור לשם אביו של ר' שמחה מויטרי, נראה שקביעת השם המדומה הנ"ל של אביו של ר' שמחה ('שמואל') מקורה בערבוב בין ר' שמחה מויטרי לר' שמחה ב"ר שמואל משפירא, וכמבואר בכמה מקומות[9]. ועוד, כי בפעמים אחרות אין ר"י נוהג לתאר את ר' שמחה כזקנו[10].

נוסף על כך, התברר כי ר"י כותב תואר "זקני" גם על שני חכמים נוספים, הראשון ר' יהודה ב"ר נתן (ריב"ן) חתנו של רש"י (כדלקמן בפרק זה), והשני ר' יהודה ב"ר יום טוב (כדלקמן בפרק ג) אשר זוהה בעבר כנכדו (בן בנו) של ריב"ן (ראה לעיל פרק א). אם כן נראה שבתיבה 'זקני' על ר' שמחה - אם אין זה הוספת מעתיק - אין הכוונה לסבו ממש  דהיינו אבי אביו.

נתחיל עם ריב"ן. על היותו זקנו של ר"י מצינו שני מקורות:

1. ר' יהודה שירליאון, תלמידו של ר"י, כותב בתוספותיו למסכת ברכות:

וכן היה רבנו [=ר"י] נוהג שלא היה מברך כלל על שום משקה... וטעמא אמר ה"ר יום טוב בן הר"ר יהודה זקנו [=ריב"ן] חתן רבנו שלמה...[11]

יוצא כי זקנו של ר"י היה ריב"ן חתן רש"י, ובנו של ריב"ן - ר' יום טוב - היה דודו של ר"י[12]. וכבר הרגישו בכך בעבר[13].

2. מקור שני לסב זה בתשובת ר"י עצמו:

וגם בבית ה"ר שלמה, אשת הה"ר אליעזר שתופסת מנהג אמה מרת מרים בתו שלר' שלמה ובת הרב ר' יהודה (זיקני) [זקני] חתן רש"י, אינה נוהגת להחמיר[14].

ר"י קורא כאן לריב"ן "זקני". וכבר הרגישו בכך בעבר[15].

הרי לנו שני מקורות ברורים לכאורה לכך שר"י הזקן היה נכדו של ריב"ן חתן רש"י. נציין אמנם כי בפעמים אחרות אין ריב"ן מוזכר על ידי ר"י כזקנו[16].

 

ג. רבנו יהודה ב"ר יום טוב - האם היה חמיו או סבו של ר"י הזקן?

כאמור (פרק א), החוקרים קבעו כי אחרי פטירתו של ריב"ם, אחי אמו של ר"י הזקן, נישאה אלמנתו בזיווג שני לר' יהודה בנו של ר' יום טוב בן ריב"ן. בתם הייתה אשתו של ר"י הזקן[17].

קביעה זו של החוקרים מסתמכת על שילוב של כמה מקורות:

1. ר' יהודה שירליאון היה נכדו של ר' יהודה ב"ר יום טוב. לדעת החוקרים סדר היחס הוא: אביו של ר' יהודה שירליאון, ר' יצחק, היה בנו של ר' יהודה ב"ר יום טוב. לדבריהם, ר' יום טוב זה הוא ר' יום טוב בן ריב"ן. דבר זה לומדים הם מדברי הסמ"ג, על אף כי בסמ"ג נאמר רק כי זקנו של ר"י שירליאון היה ר' יהודה ב"ר יום טוב, ולא נאמר כלום על יחוסו של ר' יהודה ב"ר יום טוב לריב"ן:

וגם כתב מורי [=ר"י שירליאון] כי מעשה בא לפני זקנו הרב ר' יהודה והרב ר' יוסף אחיו [בני] הרב ר' יום טוב, והתירו, ותמה רבנו יעקב איך התירו[18].

2. תלמידו של ר"י הזקן כותב:

בשר שנמלח מזמן מרובה עם בשר שנמלח מיד יש להתיר מטעם... וגם מחמת שאירע לזקיני הרב יהודה חמיו... ולא רצה הרב רבנו יהודה חמיו להתירו, והיה תמה רבי אמאי לא התירו[19].

הכותב הוא נכדו של חותן ר"י רבו. לדעתם של החוקרים הכותב הוא ר' יהודה שירליאון, תלמידו של ר"י. לדבריהם, ר' יהודה חותן ר"י הוא ר' יהודה בר' יום טוב (לעיל מקור 1, וכדלהלן מקור 4), אשר היה אבי אביו של ר' יהודה שירליאון.

3. דברי ר"י הזקן עצמו בתשובה:

ועתה שאלתי את הגברת חמותי אלמנת דודי הר"ר יצחק... וגם היא ברור בידה שלא היה מצריך הר"ר יצחק בעלה... לא בביתו של הר"ר יצחק ולא בבית זקיני הרב ר' מאיר חמיה..[20].

נמצאנו למדים כי חותנתו של ר"י הייתה אלמנת דודו (אחי אמו) ר' יצחק ב"ר מאיר, הריב"ם.

4. רבנו אלחנן בנו של ר"י בתוספותיו למסכת עבודה זרה כותב:

•  

החוקרים למדו ש"זקנינו" בדבריו של ר' אלחנן מכוון כלפי ר' יהודה ב"ר יום טוב, שהיה חותן אביו ר"י.

בשילוב מקורות אלו מתברר סדר היחס כך: אחרי פטירת ריב"ם (מקור 3), נישאה אשתו לר' יהודה ב"ר יום טוב (מקור 4). ר' יהודה ב"ר יום טוב היה זקנו של ר' יהודה שירליאון (מקור 1), והיה חמיו של ר"י הזקן, וזקנו של ר' יהודה שירליאון (מקור 2). לפי זה היה ר"י שירליאון אחיינו של ר"י רבו.

קביעת זהותו של ר' יהודה ב"ר יום טוב זה כר' יהודה ב"ר יום טוב בן ריב"ן היא השערה בלבד, אך היא התקבלה אצל החוקרים הרבים כקביעה שאין עליה פקפוק, ולא קמו עליה עוררין.

אמנם הדברים צריכים ביאור:

לעיל הובאו דבריו של ר' אלחנן בתוספותיו "וה"ר יהודה בן הר"ר יו"ט זקנינו..." שמכך למדנו שר' יהודה ב"ר יום טוב היה אבי אמו (חותן אביו ר"י).

אמנם לאידך, יש להוכיח כי ר' יהודה ב"ר יום טוב היה סבו של ר"י הזקן בעצמו (אבי אביו), ולפי זה היה ר' אלחנן נין לר' יהודה ב"ר יום טוב. מצאנו לכך כמה מקורות:

1. תשובת ר"י הזקן עצמו:

•  

הרי שהיה ר' יהודה ב"ר יום טוב זקנו של ר"י בעצמו.

חוקרים אחדים כבר הרגישו בקושי זה בעבר, וחלקם כתבו כי זו הוספה של ר' יהודה שירליאון בתוך דברי רבו ר"י, שהרי כאמור ר' יהודה שירליאון היה נכדו של ר' יהודה ב"ר יום טוב[23]. אמנם לדברינו בהמשך, ברור כי דברים אלו מעטו של ר"י בעצמו יצאו.

2. העירני הרב ח"א אשכנזי על מקום נוסף בו מביא ר"י את זקנו ר' יהודה ב"ר יום טוב, וזה לשונו:

וכמה שנים אחרי כן שבא זקיני הר"ר יהודה בן הר"ר יום טוב מאולצור"א, זקינתי אלמנתו[24]..;.

המו"ל של התשובה הרגיש בקושי זה, וייחס תשובה זו לרבנו אלחנן בנו של ר"י, וכך הכוונה לר' יהודה ב"ר יום טוב חותן ר"י[25]. תשובה זו אכן אינה חתומה על שמו של ר"י, ומפאת כך גם לא נכללה בספר תשובות ר"י מדמפייר (מהדורת ריינר ורוט).

אמנם, מלבד זאת שהנוסח דומה לשאר תשובותיו של ר"י שנאספו בספר זה, הרי שהתוספות במסכת בבא קמא מביאים את הדברים משמו של ר"י, הרי שהכותב הוא אכן ר"י[26].

ואכן את עובדת היותו של ר"י הזקן בעצמו נכדו של ר' יהודה ב"ר יו"ט ניתן להוכיח גם מכיוון נוסף: בידינו מקורות כי לר"י הזקן היה דוד בשם ר' אברהם, ושר' אברהם זה היה בנו של ר' יהודה ב"ר יו"ט. ואם ר' אברהם ב"ר יהודה ב"ר יו"ט היה דודו של ר"י, הרי שהאפשרות הקרובה ביותר היא שאביו היה סבו של ר"י.

על זהותו של ר' אברהם, דודו של ר"י ובנו של ר' יהודה ב"ר יום טוב, יש ללמוד מהמקורות הבאים:

3. בתוספות למסכת עבודה זרה הובאה מחלוקת בין "הר"ר אברהם ב"ר דוד" לרבנו תם בדין איסור בישול גוים, כשהגוי מבשל בבית הישראל[27]. אך שמו של הרב החולק, ר' אברהם ב"ר דוד, ט"ס הוא. זהותו של הרב נתבררה מתוך תוספות רבנו יהודה מבירונא למסכתין, שם מביא:

אמר לנו רבנו, כי הרב רבנו אברהם בן הרב רבנו יהודה בהר"ר יום טוב מנוחתו כבוד היה מתיר לבשל קדרות שלנו בבית ישראל על ידי גוי אפילו בלא חתי חתויי דישראל...[28]

אם כן מדובר בר"א ב"ר יהודה ב"ר יו"ט, ולא בר"א ב"ר דוד.

זהותו של הרב החולק הנ"ל כר' אברהם ב"ר יהודה ב"ר יום טוב נתבררה עוד יותר על ידי הרא"ש בתוספותיו, אשר הביא את דבריו של ר' אברהם פעמיים. בפעם הראשונה מביאו הרא"ש משמו של ר' אלעזר. אמנם בפעם השנייה מביאו כך:

ולכך כתב הרב רבנו אברהם דודו של רבנו יצחק בעל התוס'[פות]...[29]

נמצאנו למדים כי ר' אברהם ב"ר יהודה ב"ר יום טוב היה דודו של ר"י.

4. הרב ח"א אשכנזי העירני על מקור נוסף:

בתוספות למסכת שבת נאמר "ותירץ ר"י בשם ר' אברהם דלא חשיב שמואל אלא פטורים השנויים במשנה..."[30]. בכתבי יד הנוסח הוא:

ותירץ ר"י בשם ר' אברהם דודו[31].

אורבך התקשה בדבר (מקור 4) באומרו שלא מצאנו כי ר"י יציין את ר' אברהם כדודו, ומשום כך תיקן את דברי התוספות כאילו ר' אברהם השיב לדודו של ר"י, הוא רבנו תם (אחי אמו של ר"י)[32]!

בכל אופן, לפי מקור 4 יש לשער כי הנוסח בתוספות עבודה זרה (ריש מקור 3) הוא שיבוש מ"הר"ר אברהם דודו" ל"הר"ר אברהם בר דוד"[33].

יוצא לנו, כי ר' אברהם ב"ר יהודה ב"ר יום טוב היה דודו של ר"י הזקן. בהשוואה לדבריו של ר"י בתשובותיו הנזכרות (מקורות 2-1) יוצא כי ר' יהודה ב"ר יום טוב היה סבו של ר"י עצמו, ולכן היה ר' אברהם דודו של ר"י (אחי אביו). דבריו של רבנו אלחנן בתוספותיו על "זקנינו" ר' יהודה ב"ר יום טוב מתפרשים לפי זה כמכוונים כלפי סב המשפחה (כולל אביו ר"י), ולא כלפי סבו עצמו (אבי אביו).

לעיל הובאה תשובת תלמיד ר"י שכותב כי זקנו של הכותב (מקור 2 בתחילת הפרק) הוא ר' יהודה חמיו של רבו ר"י. קביעת החוקרים הייתה (כאמור) כי הכותב הוא ר' יהודה שירליאון, נכדו של ר' יהודה ב"ר יום טוב (כפי שהובא לעיל מהסמ"ג), וכך כתבו כי חמיו של ר"י היה לא אחר מר' יהודה ב"ר יום טוב. אך לפי מה שנתברר עד כה, הרי ר' יהודה חותן ר"י לא היה ר' יהודה ב"ר יום טוב, כי זה האחרון היה סבו של ר"י, אבי אביו. לפי זה יחוסו של ר"י הוא: ר' יצחק ב"ר שמואל ב"ר יהודה ב"ר יום טוב.

בהמשך לכך יש לבדוק מחדש את זהותו של תלמיד ר"י שמציין כי סבו הוא חותן רבו ר"י. החוקרים יחסו תשובה זו אל ר' יהודה שירליאון, כאמור, אבל כפי שמוכח מדברינו היה ר"י שירליאון נכדו של ר' יהודה ב"ר יום טוב (כנ"ל מהסמ"ג), והוא אינו ר' יהודה חותן ר"י. על כורחך יש לומר כי כותב התשובה הוא רבנו אלחנן בן ר"י. דרכו של רבנו אלחנן, כפי שכבר העיר המהרי"ק, לקרוא לאביו "רבנו"[34], ולפי המסקנה שהכותב הוא ר' אלחנן - עולה התמונה יפה: הוא מספר את מה שאירע לסבו ר' יהודה, חותן אביו (ובכך שולל את שאירע עם סבו, אבי אביו).

על זהותו של ר' יהודה חותן ר"י ראה להלן בסיכום.

מדברינו עולה כי הן ר"י הזקן והן ר"י שירליאון היו מצאצאיו של ר' יהודה ב"ר יום טוב. שלא כדעת החוקרים שהובאו לעיל, שקבעו שר' יהודה ב"ר יום טוב היה בנו של ר' יום טוב מפלייזא בנו של ריב"ן, מה שהיה בגדר השערה בלבד, הנה לאמיתו של דבר היה ר' יהודה ב"ר יום טוב חכם עצמאי בן הדור, והיה אף מרבני פאריש. רשב"ם מזכירו בתשובה:

אף אתמול נשאתי ונתתי בדבר בפני זקיני פריש הגאון ר' מתתיה והרב ר' יהודה בר אברהם וקרובי ר' יחיאל והרב יהודה ב"ר יום טוב ועמדו ולא ענו עוד[35].

להלן (פרק ה) נביא את דבריו של הרב ח"א אשכנזי כיצד בדיוק היה ר' יהודה שירליאון נכדו של ר' יהודה ב"ר יום טוב.

תרשים 2 — הסדר המוצע במאמר זה
ר' יום טוב ↓ ר' יהודה ב"ר יום טוב מפאריש ↓ ר' שמואל ↓ ר"י הזקן	רש"י ↓ מרת יוכבד + ר' מאיר ↓ בתם (אפשר ששמה חנה) ↓ ר"י הזקן
ר' אברהם ב"ר יהודה ב"ר יום טוב היה דודו של ר"י (אחי אביו ר' שמואל). ר' יהודה חותן ר"י הוא ר' יהודה אחר, ולא ר' יהודה ב"ר יום טוב.

 

ד. זיהוי תוספותיו של רבנו אלחנן לעשרים דפים ממסכת שבת

כמו בזיהוי התשובה הנ"ל (מקור 2 שבריש פרק ג), שעל פי קביעת החוקרים כותבה הוא ר"י שירליאון ולדברינו הכותב הוא ר' אלחנן בנו של ר"י כנ"ל באורך - כמו כן יש ללמוד בנוגע לקובץ תוספות שהגיע לידינו על עשרים דפים רצופים במסכת שבת שיוחס על ידי המהדירים לר"י שירליאון, ואילו לאמיתו של דבר הרי הם תוספותיו של רבנו אלחנן. על דבר זה העירני הרב ח"א אשכנזי, שעתיד להאריך עליו במחקרו[36].

בספריית מוסקבה אוסף גינצבורג 636 נמצאים תוספות למסכת שבת. כתב היד כולל שלוש חטיבות, כל אחת מקובץ תוספות אחר. תוספות אלו יצאו לאור על ידי מכון 'אופק' בשלושה כרכים מכובדים, מלווים בהערות וביאורים, בעריכתו של הרב אברהם שושנה שליט"א, תחת הכותרת "תוספות ר"י הזקן ותלמידו". החטיבה השנייה, שהודפסה בתחילת הכרך השלישי (והאחרון) של סדרה זו, השייכת לדפים קכב, ב – קמב, א[37], יוחסה על ידי הרב שושנה לר' יהודה שירליאון, וכך נכתב בכריכה ובשער: "תוספות רבנו יהודה שירליאון". במבוא לספר יוחס התוספות אל ר"י שירליאון על סמך החכמים אותם הוא מזכיר כזקניו[38]:

1. דיון ארוך, אותו המחבר מייחס לזקנו "וקשה לזקיני ה"ר יהודה... על כן נראה לו..."[39].

2. מביא "וזיקני פירש התם כשהיה עוסק באמרי רברבי..."[40], ובתוספות חולין[41] ועוד מובא הפירוש משמו של ריב"ם. לפי זה, זקנו של הכותב הוא ריב"ם.

על פי זה קבע הרב שושנה כי המחבר הוא ר' יהודה שירליאון, אשר היה - כקביעה שהובאה לעיל ריש פרק ג - נכדו של ר' יהודה ב"ר יום טוב שנישא לאלמנת ריב"ם. לפי זה, היה ר' יהודה שירליאון הן נכדו של ר' יהודה ב"ר יום טוב והן 'נכדו' של ריב"ם בכך שהיה נכד אלמנתו.

אמנם במחילת כבוד המהדירים, הרי ר"י שירליאון לא היה נכדו של ר' יהודה חותן ר"י שנישא לאלמנת ריב"ם, שהרי ר' יהודה החותן אינו ר' יהודה ב"ר יום טוב אלא ר' יהודה אחר. ולפי דברינו לעיל יוצא כי נכדם של ריב"ם ושל ר' יהודה חותן ר"י הוא לא אחר מאשר רבנו אלחנן, וכפי שכתבנו לעיל בנוגע לזיהוי התשובה. ולפי זה יש לתקן כי כותב התוספות הללו הוא ר' אלחנן ולא ר"י שירליאון.

בנוסף לראיות אלו כי מחבר התוספות הללו הוא לא אחר מאשר רבנו אלחנן, יש להוכיח דבר זה ממקבילה בין דברים שהובאו משמו של רבנו אלחנן במקום אחר לדברים המופיעים בתוספות הללו בסתם:

בעניין קבורת ישראל ביום שני של יום טוב קיימת סוגיא במסכת ביצה, שהובאה גם במסכת שבת. פסק של י אלחנן בנושא (כדבריו של רבינא התם) הובא בתוספות רבנו פרץ למסכת ביצה שם, ודבר זה הובא בתוספות הללו למסכת שבת ש'בביצה אסקינן..':

תוספות רבנו פרץ (ביצה ו ע"א)[42]   וגם רבנו אלחנן אומר, דבזמן הזה הואיל ויש יהודים משועבדים לשרים, אם יראו אותם קוברים מתיהם ביו"ט יכופו אותם לעסוק במלאכתם, והוי כמו חברי, ונכון להחמיר.

תוספות רבנו אלחנן (='ר"י שירליאון')[43]   ובביצה אסקינן בתר הך מילתא אמר רבינא האידנא דאיכא חברי חיישינן, פירוש ולא יתעסקו בו ישראל, שלא יצוו להם חברים לעשות מלאכה ולחלל יום טוב כיון שרואין שעושין בשביל מת.

 

מקבילה זו מוכיח עוד יותר על זהות מחבר התוספות הללו, שהוא רבנו אלחנן.

 

ה. עוד על ייחוסו של ר' יהודה שירליאון

לעיל (פרק ג) נגענו במקצת בעניין ייחוסו של ר' יהודה שירליאון. הובאו שם דברי הסמ"ג תלמידו, שכותב "וגם כתב מורי [=ר"י שירליאון] כי מעשה בא לפני זקנו הרב ר' יהודה והרב ר' יוסף אחיו [בני] הרב ר' יום טוב, והתירו, ותמה רבנו יעקב איך התירו"[44].

ממנו למדנו כי ר' יהודה שירליאון היה נכדו של ר' יהודה ב"ר יום טוב מפאריש. והערנו כי אותו ר' יהודה ב"ר יום טוב אינו ר' יהודה ב"ר יום טוב בן ריב"ן.

לפי זה זקוקים אנו לברר את יחוסו של ר' יהודה שירליאון, וכיצד הוא מיוחס לר' יהודה ב"ר יום טוב מפאריש. ושאלה גדולה יותר: האם אכן ר"י שירליאון היה מצאצאי רש"י?

שמו של אחי אֵם אביו של ר' יהודה שירליאון היה ר' יום טוב, כפי שכותב ר' יהודה בתוספותיו למסכת ברכות:

ופי' ה"ר יום טוב אחי אֵם אבא מרי דמיירי באשה טהורה רק שנגעה באותו רוק מלוכלך על המפה וידיה שניות...[45]

לדעתו של הרב ח"א אשכנזי, ר' יום טוב זה הוא בנו של ר' יהודה ב"ר יום טוב, ולפי זה נקרא על שם סבו (ר' יום טוב בנו של ר' יהודה ב"ר יום טוב). ומכך עולה, כי ר' יהודה שירליאון היה בנו של ר' יצחק, בן בתו של ר' יהודה ב"ר יום טוב, ור' יצחק, אביו של ר"י שירליאון, היה בן דוד ראשון לר"י, רבו של בנו.

אמנם אף שהתברר כי ר"י שירליאון לא היה מצאצאי ריב"ן, מכל מקום מצינו שמיוחס הוא כצאצא של רש"י. סבו של ר"י שירליאון היה ר' שלמה ב"ר מאיר, אחיו של רשב"ם ור"ת. מצאנו לכך שני מקורות:

המקור הראשון נמצא בכתב יד בהגהה סביב ספר הסמ"ק:

ואו' הר"ר יהודה מפארי' דזקנו הר"ר שלמ' אחיו של ר"ת הי' זהיר בכו'[ס] אפי' ליחי'[ד][46].

הרב ח"א אשכנזי מצא כי גם בכתב יד של האור זרוע מובא:

וכן כתב מורי רבנו יהודה ב"ר יצחק שירליאון.. וכן היה נוהג זקנו ר' שלמה בן רבי' מאיר[47].

יוצא מכך כי ר"י שירליאון אכן היה מצאצאי רש"י, אולם דרך ר' שלמה ב"ר מאיר.

תרשים 3 — ר' יהודה שירליאון: שני קווי הייחוס
רש"י ↓ מרת יוכבד + ר' מאיר ↓ ר' שלמה ב"ר מאיר	ר' יום טוב ↓ ר' יהודה ב"ר יום טוב מפאריש ↓ בתו
ר' יצחק - מצאצאי ר' יהודה ב"ר יום טוב (כנראה בן בתו) ↓ ר' יהודה שירליאון (ר' יצחק אביו היה בן דוד ראשון של ר"י הזקן)

 

ו. עוד על משפחת ר' יהודה ב"ר יום טוב מפאריש

כאשר עוסקים בבני משפחת ר' יהודה ב"ר יום טוב, יש להביא את רשימת היוחסין המשולבת ברשימת הבעלים של כתב יד אוקספורד (רשימת נויבאואר 1207):

של הרב ר' שמשון והח' ר' יום טוב והרב ר' אליעזר היו אחים. הרב ר' שמשון היותר גדול הימנו בשנים, והאחר קטון הימנו[48]. ושתי בנות היו לו לרב יוסף בן הרב ר' יום טוב, שם הגדולה לאה אֵם ר' יוסף ממומורנצי ואחיותיו, ושם הצעירה מרת בילא אשת הס' ר' אליעזר בן הרב ר' יהודה בן הרב ר' יום טוב[49].

לדעתם של החוקרים רשימה זו מפרטת את תולדות משפחת צאצאי ריב"ן. היו חוקרים שרצו ללמוד מכך פרטים נוספים בנוגע לתולדות צאצאי ריב"ן[50], כי לדבריהם ר' יהודה ור' יוסף בני ר' יום טוב היו בניו של ר' יום טוב בן ריב"ן.

אמנם על פי דעתנו (פרק ג) כי ר' יהודה ור' יוסף בני ר' יום טוב לא היו ממשפחת ריב"ן כלל, נלמד מכך למשפחת ר' יהודה ב"ר יום טוב מפאריש. נתברר שהיו לאביו ר' יום טוב שני אחים: ר' שמשון ור' אליעזר. לר' יום טוב (האח האמצעי) היו שני בנים, הראשון ר' יהודה, שהיה לדברינו סבם של ר"י ושל ר' יהודה שירליאון, ואחיו ר' יוסף (שהוזכר כאחיו של ר' יהודה גם בסמ"ג). כמו כן למדים כי לר' יהודה ב"ר יום טוב היה בן בשם ר' אליעזר[51], שנישא למרת בילא בתו של ר' יוסף ב"ר יום טוב ואחותה של מרת לאה.

תרשים 4 — משפחת ר' יהודה ב"ר יום טוב מפאריש (הפרטים הנזכרים במאמר)
ר' שמשון	ר' יום טוב	ר' אליעזר
ר' יום טוב ↓ בניו: ר' יהודה ב"ר יום טוב   |   ר' יוסף ב"ר יום טוב
ר' יהודה: נזכרים בניו ר' אברהם ור' אליעזר. ר' יוסף: בנותיו לאה ובילא; ר' אליעזר בן ר' יהודה נשא את בילא בת ר' יוסף.

 

סיכום

נציג כאן את השינויים בין קביעת החוקרים משנים עברו לדברים שביררנו במאמר זה.

לדברי החוקרים:

ר"י הזקן היה בן בנו של ר' שמחה מויטרי. ר' יהודה ב"ר יום טוב בן ריב"ן היה חותנו של ר"י, ואשתו של ר' יהודה ב"ר יום טוב הייתה אלמנת ריב"ם. ר' יהודה שירליאון היה בנו של ר' יצחק ב"ר יהודה ב"ר יום טוב, והלכך גם אחיינו של ר"י. לדבריהם, כאשר מצינו בתשובות של ר"י הזקן שמביא את ר' יהודה ב"ר יום טוב כסבו, מדובר בהוספה מאוחרת של ר"י שירליאון או של ר' אלחנן, או שזו תשובה שיוחסה בטעות לר"י. כמו כן, אם ר"י מביא את ר' אברהם דודו, מסתבר שזו טעות, והכוונה שר' אברהם השיב לרבנו תם, דודו של הר"י. המקורות הנוספים בהם מביא ריב"ן כזקנו צריכים עיון (ושמא הכוונה לסב חותנו).

לדברינו:

ר"י הזקן היה בנו של ר' שמואל ב"ר יהודה ב"ר יום טוב מפאריש, שלא היה מצאצאי ריב"ן[52]. הלכך ר' אברהם ב"ר יהודה ב"ר יום טוב הוא דודו של ר"י (אחי אביו). כמו כן ר"י שירליאון היה נינו של ר' יהודה ב"ר יום טוב, והלכך היה אביו ר' יצחק בן דוד לרבו ר"י. ר' יהודה חמיו של ר"י שנשא אלמנת ריב"ם אינו ר' יהודה ב"ר יום טוב. לדברינו, התואר "זקני" שכותב ר"י לפעמים על ריב"ן, מכוון כלפי ריב"ן כזקנה של אשת ר"י ולא סב ישיר שלו, ולכן בפעמים אחרות אין ר"י מתאר את ריב"ן כזקנו. ויש לשער, כי ר' יהודה חמיו היה נכדו של ריב"ן[53]. ולגבי ר' שמחה מויטרי, כנראה היה סב אשתו בדרך אחרת[54].

והבוחר יבחר.