המעין

מכתב האדמו"ר הריי"צ זצ"ל לאבי הגרז"נ גולדברג זצ"ל / רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובביטש זצ"ל

הורדת קובץ PDF

רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובביטש זצ"ל

מכתב האדמו"ר הריי"צ זצ"ל לאבי הגרז"נ גולדברג זצ"ל

מכתב זה נמסר לפרסום ב'המעין' ע"י הרב אהרן גולדברג שליט"א, בנו של הגרז"נ זצ"ל. זהו מכתב תשובה של הרבי הריי"צ זצ"ל למכתב ובקשת ברכה של הרב אברהם גולדברג זצ"ל, שהיה צדיק ותלמיד חכם. למד בצעירותו אצל הסבא מנובהרדוק בהומל. כאשר התגלה המכתב הגרז"נ היה מופתע מאוד, אם כי הוא ידע שסביב כל אירוע משמעותי היה נוהג אביו זצ"ל להתייעץ ולהתברך אצל גדולי ישראל. הוא סיפר שלפני בר המצוה שלו בשנת תש''ד לא היה כמעט תלמיד חכם או צדיק בארץ שאבא שלו לא לקח אותו להתברך אצלו, כמ"ש במסכת סופרים (פרק יח הלכה ה) 'וכן היה מנהג טוב בירושלים... ומקרבו לפני כל זקן וזקן כדי לברכו לחזקו, ולהתפלל עליו שיזכה בתורה ובמעשים טובים'. הם היו גם אצל הרבי ר' שלמה מזוויל ואצל צדיקים רבים אחרים, ידועים ונסתרים. בין השאר לקח אותו אביו לבני ברק להתברך אצל החזו''א, ואצל גיסו הסטייפלר שעמו למד האב בישיבת נובהרדוק. כעבור שנה כשהאדמו"ר ר' אהרן מבלז הגיע לארץ לקח אותו אביו להתברך גם אצלו. הגרז"נ סיפר שלהפתעת אביו אמר לו הרבי מבלז שיעבור לגור בתל אביב ולא יישאר בירושלים, ואביו התפלא ואמר לרבי 'ירושלים היא עיר מלאה חכמים וסופרים'! והרבי אמר לו 'בכל זאת תעבור לתל אביב. אדם כמוך יכול להועיל מאוד בתל אביב'. מסיבות רבות אביו נשאר בירושלים, ואח"כ כשבזמן מלחמת השחרור קרה האסון שבתו, אחותו היחידה של הגרז"נ, נהרגה בהפגזה של הירדנים, הוא הבין שכנראה האדמו"ר ראה ברוח קודשו שהאסון יכול היה להימנע אם משפחת גולדברג הייתה עוזבת את ירושלים [דרך אגב, ר' אהרן העיר שאביו הגרז"נ כשהיה מספר על כך היה מקפיד לומר שאלו היו הפגזות של האנגלים ולא של הירדנים, מפני שחיילים אנגלים שהצטרפו לליגיון הירדני הם אלו שהפעילו את התותחים שהפגיזו את ירושלים בזמן מלחמת השחרור, הפגזות שזרעו הרס רב ופגעו באזרחים רבים. ועוד העיר, שכאשר פעם אביו סיפר על הברכות שקיבל מרבנים וצדיקים לקראת בר המצוה שלו, העירה אמו ז"ל 'אבא שלך צדק שלקח אותך להתברך אצל הצדיקים והרבנים, תראה איך שהברכות התקיימו'...].

רבי אברהם גולדברג זצ"ל היה דרשן נפלא. הדרשות והשיעורים שלו היו מרתקים. מחותנו הגרש"ז אוירבך זצ"ל סיפר פעם לנכדו ר' אהרן שכשהציעו לו את הגרז"נ לחתן אמרו לו שאביו של המדובר מוסר שיעורים בבית הכנסת "ישועות יעקב", ה"שטיבלך" של מאה שערים. הוא נזכר שתקופה קצרה קודם הזדמן לו להתפלל מנחה בשטיבלך במאה שערים, והוא ראה ציבור מקשיב לשיעור בגמרא, והשיעור היה כל כך מתוק ומרתק שהוא נשאר והקשיב לשיעור עד סופו, וגם כשסיים הרב את השיעור בגמרא והחל לומר שיחת מוסר הוא נשאר לשמוע את הדברים, והתברר שזהו מחותנו לעתיד.

המכתב של האדמו"ר מחב"ד מפתיע מאוד מכמה צדדים. ראשית, התאריך שמצוין בו הוא ר"ח אלול, יום פטירתו של הגרז"נ שבעים וחמש שנים אחר כך. ובעיקר: זהו המקום היחיד שבו מוזכר בכתבי אדמו"רי חב"ד החזו"א, ועוד יותר מזה – האדמו"ר ממליץ לרב גולדברג ללכת ולהתייעץ עם החזו"א, ולא ידוע שהמליץ כך בשום הזדמנות אחרת. הוא גם כותב "נהניתי לשמוע אשר בנו הצליח ת''ל בלימודו", ולא "מצליח", כאילו חש שהנער כבר מילא כריסו בש"ס ופוסקים...

הק' יואל קטן

 

יוסף יצחק שניאורסאהן

       ליובאוויטש

ב"ה, ר"ח אלול, תש"ה

ברוקלין

ידידי הרה"ג הנכבד וו"ח אי"א [=ותיק וחסיד, איש ירא אלוקים] מוה"ר אברהם שיח' גולדברג.

שלום וברכה.

במענה על מכתבו, נהניתי לשמוע אשר בנו מר זלמן נחמיה שי' הצליח ת"ל בלימודו, יחזקו הי"ת שיהיה בריא אולם וישקוד בלימוד וביר"ש. והנני שולח לו במתנה סך חמש ועשרים שקלים להטבת בריאותו.

ובדבר הנכבדות עבור בתם תח', נכון שיתיישב עם הרה"ג בעל החזון איש שליט"א ויעשה כהוראתו, ויהיה להצלחה בגשמיות וברוחניות.

יחזק השי"ת את בריאותו ואת בריאות אנשי בני ביתו יחיו, ויתן לו פרנסה טובה. והנני מברך את כולם בברכת כתיבה וחתימה טובה בגשמיות וברוחניות.

חוץ מהמתנה לבנו שי' הנ"ל, הנני שולח לידידי שיח' סך עשרים וחמישה שקלים לצרכיו הפרטיים.

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר חיים ליבערמאן

[בצד המכתב נרשמה בכת"י הכתובת למשלוח:

ירושלים בתי ברודא (מול [שכונת] כנסת)]

* * * *

 

...ומזה תראה בני נ"י שדינים שאינם מבוארים בפוסקים יימצא להם לפעמים פשר והתפשטות במשניות וספרי. ולכן איעצך, הוי מרגיל עצמך להיות בקי מאוד במשניות וברש"י על התורה, שהוא תועלת גדול לכמה עניינים, והרבה פעמים שפשטתי שאלות שלא נמצאו בפוסקים מן המשנה. וכן פירוש רש"י על התורה הוא לתועלת גדול להיות בקי בספרי וספרא ומדרשים, מלבד התועלת הפשוט להבין פירוש הפסוקים אל נכון. ויהי אלוקים עמך. כה דברי אביך, הקטן יעקב.

רבי יעקב יוקב עטלינגר, שו"ת הערוך לנר סי' מד