המעין
עוד בענין שיטת רבינו תם בעניין סכך הגבוה מעשרים אמה
עוד בענין שיטת רבינו תם בעניין סכך הגבוה מעשרים אמה
במוקד מאמרי ('המעין' הקודם עמ' 38 ואילך) עמדו שתי אפשרויות בהבנת שיטת ר"ת, הקובע (תו' סוכה ט, ב ד"ה הא קא מצטרף) 'דלמעלה מעשרים לא חשיב סכך פסול מאחר שאין הפסול אלא מחמת גובה': אפשרות אחת בהבנת דבריו הייתה שבשתי סוכות זו על גבי זו, שהתחתונה צילתה מרובה מחמתה והעליונה שהיא גבוהה מעשרים אמה חמתה מרובה מצילתה, הסוכה התחתונה כשרה ואין סכך העליונה פוסלה; האפשרות השניה הייתה שאף כשהתחתונה לעצמה חמתה מרובה מצילתה, גם אז הסוכה התחתונה כשרה. הריטב"א ועוד הבינו כאפשרות הראשונה, והמהרש"א ועוד כאפשרות השניה. על פי עיון בראשונים נוספים נטינו לצדד כאפשרות השניה בהבנת ר"ת, ואף העלינו הסבר חדש ביסוד פסול סכך הגבוה מעשרים אמה.
כעת מצאתי שהגאון ר' יעקב אורנשטיין בספר ישועות יעקב על או"ח סי' תרכו ס"ק א פירש גם הוא בפשטות את שיטת ר"ת כמהרש"א (ללא שהזכירו), והוכיח זאת, בדומה למהרש"א, מתוך ההנחה שר"ת סובר כתו' ולא כריב"א, דהיינו שסתם סכך פסול שנמצא מעל הסוכה אינו פוסל אם הסכך הכשר מספיק בפני עצמו, ועל כורחנו שהקולא המיוחדת שחידש ר"ת בסכך הגבוה מעשרים אמה - שאינו פסול בעצם - באה להכשיר אף באופן שהסכך התחתון חמתו מרובה מצילתו; מתוך כך הוא היקשה על הב"י שפירש בדעת ר"ת כריטב"א (אף שאת הריטב"א לא הזכיר). ואמנם במאמר הבאנו אחרונים שערערו על אותה הנחה וקבעו שר"ת סובר כריב"א ולא כתו'. מכל מקום, הישועות יעקב נימק את חידושו של ר"ת 'דהוי כמו מקצת סכך בתוך עשרים', וכיוון למה שכתבו התו' בסוף דבריהם בריש עירובין גבי מקצת סכך בתוך עשרים ומקצתו מעל עשרים, שמכאן משמע קצת כדברי ר"ת. לפי זה ר"ת מתבסס על יסוד כפול, ששני הסככים נחשבים כאחד, ומקצת הכשר מכריע.
יש להדגיש (מה שלא נעשה במאמר) שזו הדרך המקובלת להסביר את חידושו של ר"ת, אם כי לא ר"ת עצמו הציע הסבר זה; מכל מקום במאמר הצענו דרך חדשה שלא נצרכת לחידוש הזה, אלא פשוט שוללת את הבעייתיות של הפסול (בטענה שאם העליונה חמתה מרובה מצילתה שוב אין בעיה של דירת קבע), ובעיקר מוכיחה כי שני ההסברים בר"ת נצרכים לטענה זו, כך שאין עדיפות בסברא להסבר הריטב"א.
עוד מצאתי כי רבי חיים בן עטר בספרו ראשון לציון (בחידושים לסוכה י, א, דף נג מדפי הספר) פירש אף הוא בפשטות כמהרש"א, אלא שהוא הקשה על הסברא שבדבר ודחה את הראיה מעירובין, יעויין שם; ולדבריו בוודאי שיש צורך בסברא שהעלינו.
אבי ליפשיץ