המעין

מיפוי נוסחי התפילה / הרב אהרן גבאי

הורדת קובץ PDF

הרב אהרן גבאי

מיפוי נוסחי התפילה*

פרק א. פתיחה

פרק ב. השתלטות הנוסח הספרדי על רוב העולם לאחר גירוש ספרד

פרק ג. נוסחאות וסידורי תפילה שנערכו ע"י חכמים קדמונים

פרק ד. 11 "נוסחאות יסוד" של עדות שונות

פרק ה. 11 "הנוסחאות המורכבות" של עדות שונות

פרק ו. נוסחי בבל בגניזה הקהירית

פרק ז. נוסחי ארץ ישראל

פרק ח. מנהגי ביזנטיון-רומאניה

פרק ט. מנהגי מחוזות אלג'יריה

פרק י. האחידות הפנימית של נוסח אשכנז

פרק יא. מצב המיפוי בנוגע לתחום הפיוט

פרק יב. מצב המיפוי לגבי ניקוד התפילה

סיכום

נספח: תרשים מיפוי נוסחי התפילה

פרק א. פתיחה

מזה שנים כותב השורות עוסק בחקירת נוסחי התפילה השונים והשתלשלותם מדור לדור. עשרות ספרים ומאות מאמרים נכתבו בתחום זה, ולמרות הכל דומה בעיניי כי המחקר עדיין ניצב בראשית דרכו. די אם נציין את העובדה כי נוסחי תפילת עמידה לחול של נוסחי ארץ ישראל, רס"ג, ור' שלמה בר נתן אלג'באלי (להלן: רשב"נ), נתפרסמו בשלמותם רק בט"ו השנים האחרונות^[1].

עם גילוי הגניזה הקהירית נמשכו רוב חוקרי התפילה לחקירת הנוסחאות שנתגלו בה^[2], ומתוך כך נזנחה חקירת מאות הסידורים השלמים והברורים מכל תפוצות ישראל, הנגישים היום במאגרים הדיגטליים ובמכון לתצלומי כתבי היד העבריים בירושלים, וניתן לשאוב מהם לא פחות מידע מאשר מאלפי קטעי הגניזה הבבליים^[3] הקרועים. נוסף על כך, למרות שידועים לנו הרבה מנהגי תפילה מובחנים ומוגדרים במספר גדול של כתבי יד ודפוסים, כגון מנהגי אשכנז, צרפת, פרובנס, קטלוניה, ספרד, איטליה, רומאניה, תימן, פרס וארם צובא (=העיר חלב שבצפון סוריה), עדיין לא יצאה לאור מהדורה מדעית שתכלול סידור תפילה שלם עם מכלול שינויי נוסחאות מכל כתבי היד והדפוסים אף של אחת העדות הנ"ל. מצב זה גורם שכל המאמרים והספרים שנכתבים במטרה לחשוף את נוסח התפילה הקדום והגלגולים השונים שעברו על הנוסחאות לוקים מאוד בחסר, והמחקר נעשה ללא ראיית התמונה המקיפה, וידוע מאמר החכם "אין חוכמתו של אדם מגעת אלא עד מקום שספריו מגיעים".

כך עדיין לא ניתנה תשובה אף לשאלה הבסיסית ביותר: כמה נוסחי תפילה יש בידינו? אלו מבין נוסחי התפילה המוכרים ניתן לכנותם 'אבות נוסח', ואלו נוסחאות אינן אלא ענפים ותרכובות שלהם? לדוגמה: האם נוסחי רומאניה, כפא, קורפו וקנדיא הם ארבעה נוסחים מקוריים, או שארבעתם הם ענפי נוסח של נוסח אחד בלבד? במאמר זה אציג בקיצור את המסקנות שהעלו מחקריי בנושא זה. תשובה מנומקת ומקיפה לשאלות אלו מצריכה ספר שלם, ולא אוכל במסגרת מאמר מצומצם זה להציג את כל ההוכחות והנימוקים לכל קביעה שלי בנושא, ועם זאת אשתדל לציין בקצרה את עיקרי ההוכחות לרוב הקביעות דלהלן. אני מקווה לפרסם בשנים הקרובות עוד מאמרים ומחקרים בתחום זה, ולהרחיב יותר בנקודות שונות שאזכיר כאן בקצרה ממש.

 

 פרק ב. השתלטות הנוסח הספרדי על רוב העולם לאחר גירוש ספרד

לפני שניגש לגוף המאמר, נקדים הקדמה בסיסית: כיום הכינוי 'קהילות הספרדים' כולל את בני תורכיה, יוון, סוריה, עיראק (=בבל), פרס, בוכרה, מצרים, מרוקו, אלג'יר, תוניס, לוב, קרים והודו^[4], וכן את קהילות הספרדים שבאיטליה ועוד. אולם הכללה זו התפשטה בהדרגה אך ורק מגירוש ספרד ואילך^[5], ולפני כן היו מכונים 'ספרדים' רק יהודי ארץ ספרד בלבד, ולכל אחת מהקהילות הנ"ל היו מנהגים עצמאיים בכל תחום וגם נוסח תפילה יחודי משלה. נוסחים אלו שרדו בדרך כלל רק בכתבי יד, ולא נדפסו מעולם[6].

המהפכה הספרדית הזו מתוארת בפירוט רב בשו"ת מהרשד"ם חלק או"ח סימן לה, שאף תמך בכל עוז במהלך זה, ולא ראה בו "שינוי מנהג" שיש להימנע ממנו. וזה לשונו:

קהל אחד שסדר תפילתם כפי מנהג אבותיהם היה על דרך אחת, ולאורך הזמן וטלטול הגלויות באו במלכות הלזו, מלכות תוגרמה יר"ה, ונתבלבלו המנהגים, וכמעט נתהפך כל העולם לסדר תפילת ספרד, יען כי הם הרבים במלכות זה ותפילתם צחה ומתוקה, וכולם או רובם הניחו מנהגם ונמשכו אחר מנהג ספרד, כמו שהוא היום בעיר ואם שאלוניקי יע"א שק"ק קאלאברייא ופרווינצייא וסיסילייא ופולייא תפשו מנהג ספרד, לא נשאר כמעט כי אם הק"ק אשכנז שלא שינו מנהגם... ויש מערערים לומר שאינם רוצים להתפלל אלא כסדר מנהג אבותיהם, ורוב הקהל, רוב בנין ורוב מנין, אינם רוצים להתפלל אלא על סדר תפילת ספרד כמו שעשו זה ימים, והיא התפילה הסדורה בפיהם, ואם יאמרו עתה סדר תפילת אבותיהם הקדום לא ידעו להתפלל וכמעט יפסידו תפילה לעולם, לכן שואלין אם יפה עושים במה שתופשים מנהג ספרד.

תשובה. נראה דאע"ג שיש עניינים שהדבר הגון ונראה-טוב לאחוז האדם במנהג אבותיו, וקרוב הוא שנכנס זה באזהרת ואל תטוש תורת אמך, מ"מ בכי האי גוונא בעניין זה טוב ויפה להניח המנהג ההוא ולאחוז בסדר מנהג ספרד. והטעם שאני אומר כן, כי לעניות דעתי לא מצאנו ולא ראינו שאין לשנות מנהג אבותינו כי אם בדבר שיש בו נדנוד איסור... אשר ע"כ אני אומר שכיון שדרך סדר ומנהג ספרד בטוח מכל נזק הנזכר... צריך להחזיק הדין עם אותם התופסים סדר מנהג ספרד אשר הוא סדר צח ומסודר בפי הכל, חכם וטיפש, ויכולים לכוין לחזרת ש"צ, מה שאין כן שאר המנהגים, כי אפילו הש"צ אינו יודע מה שמוציא מפיו, ושאר אנשי הקהל עומדים ומדברים בדברי הבאי, ויש בזה משום מי ביקש זאת כו'. וא"כ מצוה לתפוס בסדר תפילות [ספרד] ולהחזיק טובה למחזיקים במנהג ספרד, והם עיקר במלכות הזה מלכות תוגרמא יר"ה.

 

בנוסף חשוב לדעת שארץ ספרד כללה שלושה מחוזות עיקריים: קטלוניה, אראגוניה וקסטיליה, ובכינוי 'ספרד' סתם בזמן הראשונים הכוונה הייתה בדרך כלל למחוזות קסטיליה וסיביליה וגם למחוז אנדלוסיה שבדרום^[7] [ויחד עמם ארץ פורטוגל], אבל במחוז קטלוניה שבצפון מזרח ספרד נהגו ברוב הדברים כמו שכנתם פרובנס וכדלהלן, וגם במחוז אראגוניה הסמוך לקטלוניה הושפעו במקצת ממנהג קטלוניה. לעומתם באשכנז, למרות שקהילות האשכנזים מחולקות בין פולין (מזרח אירופה) לאשכנז (מערב אירופה), בנוסח תפילות הקבע אין ביניהם חילוקים משמעותיים, וראוי להחשיבם לנוסח תפילה אחד.

 

פרק ג. נוסחאות וסידורי תפילה שנערכו ע"י חכמים קדמונים

א. סדר רב עמרם גאון (רע"ג). ברובו הגיע לידינו בכתבי יד אירופאיים, ועיקרו בשלושה כתבי יד שלמים מלפני כחמש מאות שנה (וכן נשמר בכמה קטעי גניזה בודדים, חלקם בכתיבה מזרחית). בכל אחד מכתבי היד השלמים נמצאות הוספות שונות של עורך או עורכים, וההנחה הרווחת במחקר היא שהנוסח המשותף לשלושת כתבי היד הוא הנוסח המקורי של רב עמרם גאון^[8]. מקובל לומר שה'סדר' שכתב רב עמרם גאון עצמו לא היה סידור מקיף והיקפו היה כהיקפה של תשובה ארוכה מתקופת הגאונים, ונוספו בו הוספות שונות ממחברים שונים מתקופת הגאונים ואף הערות המשוות את דברי רב עמרם למנהג הספרדי וכן העתקת דעות רס"ג החלוקות על רע"ג. נראה שעריכת הסידור נחתמה בספרד בראשית תקופת הראשונים, והנוסח הזה עם ההוספות ובהם עדות על מנהגי ספרד הוא הנוסח שהיה קיים בזמן הראשונים בכל ארצות תבל, וכמשתקף בכל כתבי היד ששרדו וכן בציטוטי הראשונים מכל הארצות[9]. הנוסח המשתקף בנוסח המשותף לשלושת כתבי היד השלמים ולקטעי הגניזה דומה בקווי היסוד שלו לנוסחים המערביים, ובפרט יש דמיון חזק בין נוסח רע"ג לנוסחי איטליה רומאניה צפו"א ומצרים הקדמון. לא מדובר בהשפעה ישירה של סידור רע"ג על נוסחים אלו, שהרי דווקא בהם ניתן למצוא את כל נוסחאות התפילה שהתנגד להם רע"ג להדיא בסידורו (כגון הוספת הפיוט "אשר כילה מעשיו" לערבית ליל שבת), אלא נראה לי שכל אלו משקפים את נוסח בתי הכנסיות הרגילים של סורא שבבבל, ואילו סידור רע"ג מייצג את נוסח ישיבת סורא, ומכאן הדמיון מצד אחד והניגוד מצד שני, כי רב עמרם התנגד לכמה דברים שנהגו בבתי הכנסיות של סורא. ועי' עוד לקמן פרק ו.

ב. סידור רב סעדיה גאון (רס"ג), סידור זה נשמר בכתב יד אחד כמעט שלם, ובעוד אלפי קטעי גניזה שנותרו מתוך בערך 150 עותקים שונים של הסידור, כך שיש בממוצע על כל קטע נתון בסידור רס"ג 4-8 קטעי גניזה. המהדורה המודפסת רחוקה מאוד מלהציג את הנוסח המקורי שייצא מתחת ידי המחבר[10]. במצרים בין השנים 950-1100 רוב הקהילה התפלל בנוסח רב סעדיה, ואני מכנה את קטעי הגניזה ההולכים לאורו של רס"ג "נוסח מצרים הקצר", ראה להלן בפרק "נוסחי בבל בגניזה הקהירית".

ג. סידור רב שלמה בר נתן (רשב"נ), מאזור מערב פרס - סוריה^[11], לפני כתשע מאות שנה. מסידור זה שרדו ארבעה כתבי יד כמעט שלמים^[12] ועוד שישה כתבי יד חלקיים, ומלבד זאת עוד מאות קטעי גניזה שנובעים להערכתי משבעים טפסים שונים. ממקומות רבים ניכר לעין שבסיס הנוסח של רשב"ן הוא נוסח רס"ג, ועל גביו הוסיף רשב"ן הרבה הוספות של מילים ומשפטים מתוך הנוסחאות המזרחיות המורחבות – פרס, אר"צ, דמשק, מצרים הארוך ותימן הקדום. רוב ההוספות שהביא רשב"ן נמצאות בכל הנוסחאות המזרחיות, אולם בדיקה מדוקדקת של ההוספות מעלה בכמה וכמה מקומות זיקה ברורה דווקא לנוסח סוריה (אר"צ-דמשק), ומאידך לא נמצאה זיקה ברורה בין נוסח רשב"ן לבין נוסח פרס או מצרים הארוך או תימן. ולכן יש לקבוע שנוסח רשב"ן הוא הרכבה של נוסח רס"ג עם נוסח סוריה.

ד. נוסח התפילה שבסוף ספר אהבה של הרמב"ם. נוסח זה קיבלו עליהם כל בני תימן^[13] מהמאה הי"ב ואילך. לפני כשלוש מאות שנה קהילות השאמי שינו את רוב מנהגיהם למנהגי הספרדים[14], ובנוסח הרמב"ם המשיכו להחזיק קהילות בלדי^[15] בלבד. גם יהודי סין הקדמונים קיבלו עליהם את נוסח הרמב"ם, עיין להלן פרק ד אות ח. ישנן דעות שונות מהו מקור נוסח התפילה של הרמב"ם, ולאחר עיון רב בסוגיא זו נוכחתי לדעת שנוסח הרמב"ם אינו נוסח שהיה קיים באיזו שהיא קהילה בימיו, אלא הוא נוסח שחידשו וייסדו רבינו הרמב"ם עצמו מתוך כלל נוסחאות התפילה בעדות ישראל, על פי עיון ממושך בדברי חז"ל והכרת השתלשלות נוסח התפילה מדור לדור. למעשה נוסח זה מורכב מכל נוסחאות התפילה, ובפרט מנוסח רס"ג, רשב"ן, ספרד, מצרים הקדמון ומרוקו.

חשוב לציין שמלבד סידורים אלו זוהו לאחרונה עשרות טפסים של סידורים בגניזה שמתברר שהם שרידים שונים של "סידור הגאונים הקדום" – הסידור שקדם לסידורי רב עמרם ורב סעדיה^[16]. סידור זה, שלא הגיע בשלמות לידינו, הכיל במקורו את כל התפילה בשילוב קטעי הלכה מרובים. אולם נמצא שלגבי נוסח התפילה קטעי הגניזה של סידור זה שונים זה מזה, וניכר שרוב סופרי סידור זה העתיקו רק את חלק ההלכה כפי שמצאו לפניהם בסידור הגאונים הזה, ואילו את נוסח התפילה הקדום של הגאון לא טרחו להעתיק, אלא כתבו את הנוסח המורגל בפיהם (מצרים הקצר או מצרים הקדמון). לכן לעת עתה לא אותר נוסח התפילה המקורי של סידור זה.

פרק ד. 11 "נוסחאות יסוד" של עדות שונות

שלוש נוסחאות ארצות אירופה:

א. אשכנז: הגדרה זו כוללת הן את קהילות מערב אירופה בגרמניה ובנותיה, והן את קהילות מזרח אירופה באוסטריה ובנותיה, וכיום בפולין וליטא, לאב נוסח זה שייך באופן חלקי גם נוסח צרפת ואנגליה, ראה להלן פרק ה.

ב. ספרד: מחוזות קסטיליה סיביליה ואנדלוסיה שבספרד וכן פורטוגל (ראה לעיל סביב הע' 7 ובהערה). לאחר גירוש ספרד נתפשט בהדרגה נוסח זה בכל צפון אפריקה והמזרח התיכון ואפילו לקוצ'ין שבהודו ולחצי האי קרים הגיע, וכבר הרחבנו בכל זה לעיל פרק ב.

ג. פרובנס: היא פרובינציא, כיום חלק מדרום צרפת. הרבה ראשונים שכנו בה, בהם הר"י אב"ד בעל ספר האשכול, הראב"ד חתנו, רבינו יונתן הכהן מלוניל, בעל ספר הבתים, רבי מנחם ב"ר שלמה המאירי, רבינו אהרן הכהן בעל אורחות חיים, רבינו אברהם מן ההר, ועוד רבים. לבני ארץ זו הייתה מסורת נפרדת בכל תחום, וכמובן שהיה להם נוסח תפילה ייחודי משלהם שנשמר בכתבי יד רבים, ואפילו בדורות האחרונים נשתמר רוב נוסח זה בקהילות קל"א = קרפנטרה (המכונה קארפינטראץ), לישלוה, אביניון וקווה ליאון, ארבע ערים סמוכות במזרח פרובנס, אשר עקב היותן חלק ממדינת האפיפיור לא נכללו בגזירת גירוש יהודי צרפת בראשית האלף השישי, וקהילותיהן הוסיפו להתקיים ולנהוג בחלק ממנהגי פרובנס העתיקים (עם הרבה השפעות מנוסח ספרד) עד המאה העשרים (למשל רבי מרדכי כרמי, בעל ספר 'מאמר מרדכי' על שו"ע או"ח, שחי לפני כמאתיים וחמישים שנה, היה שייך לקהילה זו, ולא כמו שרבים טועים לחשוב שהוא 'ספרדי').

שתי נוסחאות ארצות הבלקן:

ד. איטליה: איטליה היא מקומם של בעל שיבולי הלקט הריבב"ן הרי"ד והריא"ז ועוד, ונהג בה נוסח מיוחד המכונה "מנהג בני רומא" או "מנהג הלועזים", שנוהג עד היום בכמה בתי כנסיות באיטליה ובעוד כמה בתי כנסיות בעולם של יוצאי איטליה. יש להדגיש שבשש מאות השנים האחרונות היגרו לאיטליה הרבה קהילות, בעיקר של יוצאי צרפת ואשכנז וספרד ורומאניה וכו', ששמרו על נוסח קהילותיהם, ואין להחליפם בתושבי איטליה המקוריים. לדוגמא בעל ספר "האגור" והרמח"ל חיו בקהילות האשכנזיות שבאיטליה, ובמנהגיהם הם אשכנזים לכל דבר[17].

ה. רומאניה: עיין להלן באורך בפרק ח: "מנהגי ביזנטיון-רומאניה".

שתי נוסחאות צפון אפריקה:

ו. צפון אפריקה: נוסח ג'רבא (ואולי גם תוניס) לוב ואלג'יר^[18] לפני גירושי ספרד (ההגירה של יהודי ספרד לצפו"א בעקבות פרעות קנ"א ואחרי הגירוש הגדול בשנת רנ"ב). עדי הנוסח הישירים שנשתמרו בידינו ממנהג חשוב זה משתלשלים כולם מהקהילה הצפון אפריקאית שעברה לסיציליה בערך לפני שמונה מאות שנה, ושמרה באדיקות על הנוסח שהיה תפוס בידם מימי קדם^[19]. קהילה סיציליאנית זו גלתה מסיציליה בגירוש ספרד והתפזרה ליון איטליה וסוריה ומצרים, ובניה המשיכו לשמור את נוסחם, ובכל מקום הקימו קהילות נפרדות: בקושטא קהילה זו הייתה מכונה 'המערביים שהתגוררו בסיזיליה', ובסלוניקי היא היתה מכונה 'ק"ק סיסילייא'^[20]. גם בדמשק הייתה קהילה גדולה של יוצאי סיציליה שהייתה מכונה "אסקיליאנים". בשנים ש"מ-שמ"ב הוציאה הקהילה בקושטא לאור מחזור מפואר למועדים וימים נוראים המכונה 'מחזור חזונים'^[21]. במחזור זה נדפסה בעיקר מערכת הפיוטים שלהם, ורק מעט מתפילות הקבע, כגון ברכות השחר והקרבנות, נשמת כל חי, ברכות ק"ש שחרית וערבית, ותפילות עמידה לימים נוראים הכוללות את הברכות הראשונות והאחרונות בשלמות. על פי תפילות הקבע שנדפסו במחזור הנ"ל זכיתי לזהות עוד ארבעה כתבי יד גדולים והרבה קטעי גניזה של סידורי מנהג זה^[22]. חשוב לציין שאף בקטעי הגניזה הנ"ל קיימת צנזורה בברכת המינים, עובדה המוכיחה שגם יוצאי צפון אפריקה שבמצרים לא הגיעו לשם ישירות מצפו"א – שהרי שם לא הייתה שליטה לצנזורה, אלא שמדובר במהגרים מקהילת המערביים שבסיציליה ששם פעלה הצנזורה הספרדית ששלטה באיזור.

נוסח הקהילה של בני ג'רבא ולוב הקדומים דומה מאוד לנוסח קהילה זו^[23], וגם הקידוש הארוך לליל הסדר, שנשמר אצל יהודי ג'רבא ולוב, זהה בכל פרטיו לנוסח הקידוש הארוך של קהילת המערביים בסיציליה, בשונה משאר כל הנוסחאות של הקידוש הארוך בשאר העדות. עוד שרידים רבים בנוסח בני ג'רבא הקיים עד היום הזה מקורם בנוסח זה^[24]. גם בכתבי היד של מנהג רומאניה שמוצאם מסיציליה ניכרת השפעת נוסח המערביים בסיציליה.

תת ענף של נוסח צפו"א הקדום הוא הנוסח שנמצא במחצית מקטעי הגניזה הקדומים שאני מכנה "נוסח מצרים הקדמון", שהוא הנוסח שנהג בכל מצרים עד הופעת סידור רס"ג. מאז החלו בני מצרים בהדרגה לקבל עליהם את נוסח רב סעדיה, וכדלהלן פרק ו.

ז. מרוקו: בכל ארץ מרוקו לפני גירוש ספרד היה נפוץ נוסח אחד שאני מכנה אותו "נוסח מרוקו הקדום", שהיה המשך למנהגי הרי"ף ודומיו. ואמנם נוסח זה בטהרתו לא הגיע לידינו, כי לאחר גירוש ספרד עברו רוב ככל תושבי מרוקו להתפלל בנוסח הספרדים, ומ"מ נשתמרו שרידים נכבדים ממנו שנהגו בבית הכנסת של 'התושבים' בעיר פאס עד הדור האחרון^[25]. נוסח הקבע של מנהג זה נשתמר בכתב יד ליידן 94 מלפני כארבע מאות שנה, שיש בו שרידי נוסח רבים השונים מאוד ממנהג ספרד^[26]. כל נוסח ההגדה של פסח של מנהג מרוקו הקדום, כמעט בלי השפעות ספרדיות, נשתמר עד ימינו בקהילות תאפיללת (אבל בסידור כת"י ליידן הנ"ל, רוב ככל נוסח ההגדה עצמה, הועתק ישירות מדפוסי ונציה הנזכרים בהערה כאן). בנוסף על כך נוסחאות תפילה בודדות זעיר שם וזעיר שם נשתמרו בעל פה בפי יוצאי הקהילות השונות במרוקו, ורובם כבר הובאו לדפוס בסידורי מרוקו שנדפסו בדורנו וכן בספרי מנהגי מרוקו, וכן ניתן לראותם בסידורי כתבי יד שונים ממרוקו. בישנים שבהם ניתן לגלות אף נוסחים שכבר לא שרדו אפילו בעל פה. הכלל בכל אלה הוא שכל נוסח הנמצא בסידור מרוקו וידוע לנו שאין נוסח ספרדי כזה בכתבי היד ובדפוסים, אות הוא שנוסח זה הוא שריד של מנהג מרוקו הקדום^[27].

ארבע הנוסחאות המזרחיות המורחבות:

ח. פרס: קהילות פרס ובוכרה^[28], שעד אמצע תקופת האחרונים היה להם נוסח תפילה ארוך במיוחד גם הוא מתקופת הגאונים[29]. מנוסח זה שרד כת"י אחד שלם, וכעשרים כת"י חלקיים. נוסח זה נהג הלכה למעשה בפרס עד המאה הט"ז, ובבוכרה עד שנת תקנ"ג^[30]. בנוסח זה התפללו גם יהודי סין הקדמונים שמוצאם מפרס, אולם לאחר מכן קיבלו עליהם את נוסח הרמב"ם^[31], ולא נותרו בנוסחם אלא שרידים מעטים מנוסח פרס^[32].

ט. נוסח סוריה, הכולל את נוסח ארם צובה ואת נוסח דמשק: אר"צ ודמשק הם שני ענפי נוסח של אותו "אב נוסח" לאורך כל הסידור כולו, ואף בתחום הפיוטים. נוסח אר"צ הוא נוסח הקהילה העתיקה של "המוסתערבים" בעיר ארם צובה שבסוריא. הסידור של קהילה עתיקה זו נדפס בוונציה בשנת רפ"ז[33], וחזר שוב ונדפס בה בשנת ש"כ[34], וקיים גם כת"י אחד שלם ואחד חלקי של נוסח זה[35]. במאות השנים האחרונות עברה הקהילה כולה לנוסח הספרדים. וע"ע לעיל הע' 5.

נוסח דמשק נשתמר בכת"י מזרחי משנת ש"ד, מוסקבה - גינצבורג 1283 ס' 48378, המכיל נוסח הדומה אך לא זהה לנוסח אר"צ, ומצאתי קטע גניזה אחד (המכיל את שלוש הברכות הראשונות והאחרונות של העמידה בשלמות) הזהה לו, וכן עוד כמה סידורים קטנים באוסף פירקוביץ^[36].

בנוסחי סוריה התפללו גם יהודי בגדד במאה הט"ז, ולפיכך עד הדור האחרון נשתמרו בידי יהודי בגדד שרידי נוסחאות שמקורם בנוסחי סוריה, אולם לא נשתמרו סידורי כתבי יד מבגדד מן התקופה הנ"ל.

י. מצרים הארוך: ראה להלן בפרק ו. קיימת קירבה גדולה מאוד בין נוסח זה לבין נוסחי אר"צ ודמשק דלעיל, ויתכן אף שנוסח מצרים הארוך הוא רק ענף נוסף מכלל "נוסח סוריה", בינתיים נחקר בעיקר נוסח תפילת שמונה עשרה של ענף זה.

יא. תימן הקדום: את נוסח התפילה שהתפללו בו יהודי תימן קודם שקיבלו עליהם את נוסח הרמב"ם ניתן לזהות מתוך שרידי נוסחאות השונים מנוסח הרמב"ם הנמצאים בתכלאיל קדומים^[37], וכן מנוסחאות שונים הנמצאים במקצת כתבי יד תימניים של ספר אהבה ברמב"ם. רוב ככל נוסחאות התפילה שבשרידים הללו יש להם מקבילות בנוסחים המזרחיים המורחבים, ומתוכם חלק מהשרידים נמצאים במלואם בנוסח פרס בלבד, ולכן ניתן לקבוע שנוסח תימן הקדום היה דומה מאוד לנוסח פרס. וע"ע לקמן פרק יב ד"ה מאידך.

שישה שרידי נוסחאות נוספים:

א. בגניזת אפגניסטן שהתגלתה בשנים האחרונות נמצאו לע"ע שני דפים עתיקים מאוד מתפילות שבת, וכן קונטרס מלפני כאלף שנה עם הגדה של פסח ופסוקי דזמרה. הנוסח בהם נראה כהרכבה של נוסח רב סעדיה גאון עם נוסח קדמון השונה מאוד מכל נוסחי בבל, ומכאן שנוסח אפגניסטן הקדום היה שונה מאוד מהנוסחים הידועים, וחבל שלא נותר לנו ממנו אלא שרידים אלו. ב. שרידי הנוסחאות שבסידורי יהודי קוצ'ין שבהודו דומים לנוסח פרס. ג. ממנהג כורדיסטאן שרדו רק כמה הוספות להגדה של פסח, ולע"ע איני יודע להיכן לשייכם. ד. על כמה דברים ייחודיים במנהג גרדאייא שבאלג'יר עיין לקמן פרק ט. ה. בספריה הלאומית בירושלים ישנו דף אחד (Ms. Heb. 8°1800.341) שריד מסידור מזרחי מהמאות י"ג-ט"ו המכיל קטע מ'שים שלום' ותחנון לשני וחמישי בנוסח מזרחי מורחב ייחודי בלתי מוכר. ו. ישנו סידור שנכתב עבור ר"י צייח בירושלים בשנת רע"ח, נוסחו הינו ספרדי-קבלי, עם שרידים מנוסחי המוסתערבים בא"י שנוסח תפילתם היה דומה לנוסחי סוריה ומצרים הארוך.

 

פרק ה. 11 "הנוסחאות המורכבות" של עדות שונות

הקדמה: עיקר ההבחנה שעל ידה ניתן לדעת מהו נוסח יסודי ומהו נוסח מורכב הינו על פי מציאת נוסחאות עצמאיות. לאמור, כל נוסח יסודי מוכרח שיהיו בו הרבה נוסחאות ייחודיות לו. ולהיפך, אם יש נוסח שכל פרטי הנוסח שבו נמצאים בשתי נוסחאות אחרות, ואין בו דברים ייחודים שאין בשניהם, אות הוא שהוא מורכב. לדוגמא, כמעט כל נוסח בנוסח התפילה של בני קטלוניה ניתן למוצאו או בפרבונס או בספרד, אבל כמעט אין בקטלוניה נוסחאות שהינן יחודיות רק להן ושאינן קיימות בספרד או בפרובנס. ואילו בפרובנס נמצאים הרבה נוסחים ייחודיים שאין בספרד, וכן יש בספרד נוסחים ייחודיים שאין בפרובנס וקטלוניה. לכן יש להסיק שמנהג ספרד ומנהג פרובנס הם מנהגים עצמאיים, ואילו מנהג קטלוניה מורכב משניהם. וכן לגבי נוסח צרפת, כמעט כל נוסח תפילה צרפתי ניתן למוצאו באשכנז או בפרובנס, וכמעט שאין בצרפת נוסח תפילה ייחודי שאינו נמצא באשכנז וצרפת. ואילו באשכנז יש הרבה נוסחאות ייחודיות שאינן קיימות בפרובנס, וכן בפרובנס יש הרבה נוסחאות ייחודיות שאין באשכנז וצרפת.

מאפיין נוסף של הנוסחאות המורכבות הוא החילוקים הפנימיים המרובים מאוד ביניהן באופן יחסי לנוסחים שאינם מורכבים.

וכעת נציג את הרשימה המלאה של 11 הנוסחאות המורכבות:

• צרפת (ואנגליה^[38]; בדורות האחרונים נשתמר בקהילות אפ"ם^[39] נוסח צרפת בתפילות הימים הנוראים): בעיקרו הוא נוסח אשכנז, אלא שיש בו השפעות מרובות מנוסח פרובנס. ואף במקומות מעטים ניכרת בו השפעה של נוסחי איטליה-רומאניה.
• קטלוניה (חבל ארץ בצפון ספרד סמוך לפרובנס): בעבר נהג בו מנהג ספרד, אך בזמן הרז"ה עברו להתפלל בנוסח פרובנס^[40], אם כי כמובן נשארו אצלם שרידים מנוסח ספרד^[41].
• אלג'יר (העיר אלג'יר במדינת אלג'יריה): עיקרו הוא נוסח קטלוניה עם השפעות מנוסח סידורי הדפוס הספרדיים בתוספת שרידים מועטים של נוסח צפון אפריקה הקדום, וכדלהן בפרק ט.
• אראגוניה (הסמוכה לקטלוניה): בעיקרו הוא נוסח ספרד אלא שיש בו קצת השפעות מנוסח קטלוניה.
• מצרים הבינוני: נוסח הרבה סידורים בגניזה הקהירית המורכב מנוסח מצרים הקצר ומצרים הארוך, וכדלהלן בפרק ו ד"ה מטבע.
• קנדיה (מהגדולים שבאיי יון): הרכבת נוסח רומאניה עם נוסחי צרפת ואשכנז. עיין להלן בפרק ח.
• קורפו: נוסח זה הוא הרכבה של נוסח רומאניה עם נוסח איטליה (ונוטה יותר לרומאניה, ויש בו כמה דברים ייחודיים שכנראה היו בנוסח רומאניה הקדום). עיין להלן בפרק ח.
• סיציליה: נוסח זה הוא הרכבה של נוסח רומאניה עם נוסח איטליה וכן כולל השפעות של נוסח צפו"א שהיה נהוג בקהילת המערביים בסיציליה, עיין להלן בפרק ח.
• כפא: בעיקרו הוא נוסח רומאניה הנדפס, אך עם הרבה הוספות מנוסח פרס. עיין להלן בפרק ח.
• תימן שאמי: בעיקרו הוא נוסח ספרד (המאוחר = סידורי ליוורנו) עם שרידים מנוסח תימן בלדי הלקוח מהרמב"ם או מתימן הקדום שלפני הרמב"ם, וכדלעיל הע' 14 וסביבתה.
•  נוסחי החסידים המכונים נוסח ספרד: הרכבה של נוסח אשכנז עם נוסח ספרד (המאוחר), בתוספת קצת תיקוני נוסח המיוחסים להאר"י ז"ל[42].

 

פרק ו. נוסחי בבל בגניזה הקהירית

יש בידינו מאות קטעי גניזה של סידור התפילה של הקהילה הבבלית בקהיר שבמצרים^[43]. הסידורים הבבליים שבגניזה הקהירית הם הסידורים העתיקים ביותר שיש כיום בידינו, אבל רובם מושפעים מנוסח סידור רס"ג ואינם משקפים בהכרח את נוסח בבל הקדום (מה שאין כן סידורי העדות האחרות הנזכרות בפרק ד, ובפרט נוסחי קהילות אירופה דהיינו אשכנז ספרד פרובנס ואיטליה, לא הושפעו כלל מנוסח רס"ג, והם משקפים בנאמנות את נוסח בבל של תקופת הגאונים שקודם רס"ג, וזו הסיבה שנוסחם דומה לנוסח סידור רע"ג בכל כתבי היד שלו, וע"ע לעיל פרק ג סוף אות א).

סידורי הגניזה מכילים הרבה נוסחאות, ואינם נוסח אחיד. בשנים שעברו היה נראה לי שהם מכילים אין סוף נוסחאות שונות זו מזו שאין שום דרך למיינם ולסווגם, אך לאחר שאורי ארליך התיר את הקשרים הראשונים אשר בסבך נוסחאות הגניזה, ובתוספת עיון ממושך במשך שנים רבות, גיליתי בס"ד שסידורי הגניזה הקהירית מתחלקים לשלושה ענפים עיקריים:

א. הענף הקדום שאני מכנה "מצרים הקדמון" ששרד במספר מועט של קטעי גניזה קדומים מאוד (ורובם נכתבו בין השנים 900-1050). הוא שייך למשפחת נוסח "צפון אפריקה"[44] ודומה לנוסחי אירופה, והוא הנוסח שנהג במצרים כולה קודם שהתפשט שם נוסח רס"ג. נוסח זה הוא נוסח התפילה שב"סידור הקדמון" שפירסם ר"ש אסף ב"מספרות הגאונים", ירושלים תרצ"ג, עמ' 72 מתוך כמה קטעי גניזה, ושוב בהרחבה בשם "לתולדות הסידור" בידי ר"ש אברמסון בכתב העת סיני פא (תשל"ז), ולאחרונה במהדורה מוגהת ומדוייקת בתוספת דף אחד נוסף, בסוף סדר רב עמרם גאון חלק השבת מהדורת ר"י סץ [במבוא שם כתבו שהנוסח המשתקף בסידור זה הוא נוסח רומאניה, ואין זה נכון, אלא הוא ממש נוסח מצרים הקדמון]. גם המחזור מזרחי קדום לר''ה, מאה י"ב-י"ג, וינה 84, ס' 1360, עם הוראות בערבית, שייך לנוסח מצרים הקדמון (עם השפעות מנוסח מצרים הקצר).

ב. הענף הרווח שאני מכנה "מצרים הקצר", הכולל את רוב קטעי הגניזה מן השנים 950-1100, ובהם נוסח רב סעדיה גאון בסידורו עם שרידים קלים מנוסח מצרים הקדמון (וכן השאירו את נוסח מצרים הקדמון לאותם הקטעים שמשום-מה הושמטו לגמרי בסידור רס"ג, כגון ברכת אלהי נשמה[45] ומודים דרבנן). וע"ע לקמן בפרק יב ד"ה וכן לגבי, שהניקוד של מצרים הקצר לקוח כולו ממצרים הקדמון.

ג. הענף המאוחר שאני מכנה "מצרים הארוך", נמצא ברוב קטעי הגניזה המאוחרים מן השנים 1100-1500, נוסח זה שייך ל"נוסח המזרחי המורחב", ובפרט הוא דומה לנוסח אר"צ-דמשק.

מטבע הדברים. יש הרבה קטעי גניזה המורכבים משלושת הנוסחאות האלו, ובפרט מצויים הרבה קטעי גניזה המשלבים את נוסח מצרים הקדמון יחד עם נוסח מצרים הקצר בווריאציות שונות בלי שיטתיות ואחידות, וכן יש הרבה המשלבים את נוסח מצרים הקצר יחד עם נוסח מצרים הארוך (קטעים אלו הם די מאוחדים בנוסח, ואני מכנה אותם "נוסח מצרים הבינוני", אך כאמור אין זה אב-נוסח לעצמו, אלא נוסח המורכב מנוסח מצרים הקצר ונוסח מצרים הארוך). מלבד כל אלו יש כמובן קטעי גניזה בבליים שמשלבים בתוכם נוסחאות א"י, כך שניתן למצוא קטעי גניזה שהם שילוב של מצרים הקדמון עם א"י, או מצרים הקצר עם א"י.

מלבד זאת קיימים מאות סידורים שנמצאו בפועל בגניזה הקהירית, אך לאמיתו של דבר אינם סידורים של קהילות מקומיות ותיקות במצרים, אלא הם עותקים של סידורים שהגיעו למצרים מאחת מ-11 הקהילות הנזכרות לעיל, ואינם משקפים כלל את נוסח מצרים המקומי. בעיקר מצויים הרבה קטעי גניזה שהם למעשה סידורים ספרדיים^[46] וסידורים של מנהג צפו"א הקדום[47]. כל זאת מלבד הקטעים הרבים בגניזה השייכים לסידורי רס"ג ורשב"ן ורמב"ם ודומיהם. חשוב לציין שרבים מכתבי היד של הנוסחים האלו שנמצאים בספריות השונות לא מזוהים נכונה, והם עדיין רשומים בקטלוגים השונים כסידורים רגילים^[48], וזה עשוי להטעות את החוקר המצוי[49].

 

פרק ז. נוסחי ארץ ישראל

כל הנוסחאות שנזכרו כאן הן ממשפחת 'נוסח בבל'^[50], ומלבדן יש בידינו נוסחי ארץ ישראל הקדומה (כפי שנהגו בזמן גאוני א"י, כמנהג אבותיהם כנראה מימי החורבן, וכמשתקף בתלמוד ירושלמי ומדרשי א"י), שנשתמרו בקטעי הגניזה המעטים שמקורם בקהילה הארצישראלית בקהיר. גם נוסח זה אינו אחיד והוא מחולק לנוסחים שונים, ולדוגמא בתפילת העמידה לחול הם מתחלקים לדעתי לחמישה ענפים שונים, ואכמ"ל. כתבי היד המאוחרים של מנהג א"י בגניזה מושפעים הרבה מנוסחי בבל שנהגו בקהילות הבבליים במצרים[51].

 

פרק ח. מנהגי ביזנטיון-רומאניה

מנהג רומאניה העתיק, התפללו בו התושבים המקוריים ביון וטורקיה (=ביזנטיון), המכונים גם 'גריגוש'^[52] או 'בני רומאניה'[53]. יש להם סידורי דפוס משלהם, וכן סדר הפטרות שכמעט אין בו הפטרה אחת כשלנו (התברר שסדר ההפטרות שלהם הוא שריד של מנהג א"י הקדום בו סיימו לקרוא בתורה בשלוש שנים, ולכן היו להם הפטרות שונות לגמרי), ונזכרו מנהגיהם פעמים רבות בספר כנסת הגדולה בשם "מנהג ק"ק רומאניה". למנהג זה שייכים מנהגי כפא וקנדיא וקורפו וסיציליה (=סיציליה המקומי, ולאפוקי מן "המערביים שהתגוררו בסיציליה" השייכים לנוסח צפו"א הקדום וכנ"ל פרק ד אות ו), אלא שכל אחד מהם ספג השפעות מנוסחים נוספים, וכמפורט להלן.

בימינו בתי כנסת רומאניוטים מצויים ביוון בערים יאנינה ואתונה (התפילות בנוסח זה מתקיימות בעיקר בימים נוראים) ובניו יורק (בשבתות וחגים). בשכונת אהל משה שבנחלאות בירושלים קיים עד היום בית כנסת של רומאניוטים יוצאי יאנינה בשם "בית אברהם ואהל שרה לקהילת יאנינה", המשמר חלק מהפיוטים מהמחזור הרומאניוטי ואת המנגינות של בני קהילת העיר יאנינה שביוון, אך נוסח התפילה בו הינו נוסח הספרדים.

כאמור לעיל נוסחי ביזנטיון עצמם מתחלקים למספר ענפי נוסח. עד לפני כעשרים שנה רובם ככולם היו מקוטלגים תחת השם "מנהג רומאניה", והיה קשה עד מאוד לסווגם לתתי נוסח מובחנים, והם היו בעיניי בבחינת "קשר גורדי" שצריך אומן להתירו. אולם הרב אברהם לוין ערך בעניין נוסחי רומאניה מחקר מקיף, ועל סמך קורפוס הפיוטים כולו חילק את מנהג רומאניה לחמישה ענפי נוסח: רומאניה, קנדיא, קורפו, כפא, ועוד ענף נוסף שהרב לוין מכנהו "פוליא" וכותב השורות מכנהו "סיציליה"[54]. מחקרו של הרב לוין האיר את עיניי בסוגיא סבוכה זו, ועל פיו המשכתי לקטלג את הסידורים של המנהגים הנ"ל (מאחר והרב לוין עיקר עיסוקו הוא בתחום הפיוט), ואכן מצאתי שגם בנוסח הקבע החלוקה הנ"ל בולטת ונכונה ביותר[55].

אציין כאן בקצרה את הסידורים העיקריים של כל ענף שיש בהם את רוב תפילות הקבע:

עדי נוסח מנהג רומאניה: דפוס ראשון קושטא ר"ע, דפוס שני ונציא רפ"ג (הדפוס השני מועתק כמעט אות באות מהדפוס הראשון), וכל הדפוסים אחריהם של "מנהג רומאניה" (בחלקם יש השפעות מעטות של מנהג קורפו); סידור שלם כתב יד גינצבורג 746 ס' 48768, המאה הט"ו; סידור חלקי פטרבורג רוסיה 144 ס' 51480; סידור ביזנטי מן הגניזה טופס הפזור בכמה דפים: T-S AS 102.13 + T-S AS 102.113 + T-S AS 103.127 +T-S AS 103.71 ; סידור קדום כמנהג רומאניה, מאה י"ב, ספריית רוסיה אנטונין 3, ס' 46352.

עדי נוסח מנהג קנדיא: סידור שלם, מאה י''ד, כתב יד לונדון 9150 ס' 6586; כת"י פרטי מהמאה הט"ו, לשעבר היה באוסף סמינר ברסלאו מספר 8, צילומו נמצא בידי ר' יצחק סץ שליט"א; מאה ט"ו, כתב יד פריס כי''ח 58 ס' 1350; מאה ט''ו, כת''י ירושלים 3318.8; מאה י"ז, פרמה 2587 ס' 14297.

עדי נוסח מנהג קורפו^[56]: כת''י פריס 616 משנת רפ''ז (או רפ''ט), מכונה "רומאניה ס" בספר מחקרי תפילה ופיוט של דניאל גולדשמידט; בהמ''ל 4079,5 ס' 24981; מאה י''ד, פריס 606 ס' 11491, מכונה "רומאניה פ" אצל גולדשמידט הנ"ל; סידור עם פירוש ע''ד הקבלה, כ''י פריס 596, ס' 31438, המאות הי''ד-ט''ו; סידור קורפו פרמה 1782 ס' 11460, נכתב בליצ'י שבדרום איטליה בשנת רמ"ה.

עדי נוסח מנהג סיציליה: כת''י לונדון המוזיאון הבריטי 11669 ס' 8363, מאה ט"ז-י"ז, סידור זה היה שלם בעבר הרחוק, אולם כבר לפני מאות שנים נתלשו ממנו כמחצית דפיו והושלמו בכתב אחר ובנוסח קורפו, כך שלמעשה חצי הסידור הלז הינו בנוסח סיציליה וחציו בנוסח קורפו[57]; סידור סיציליה כתב יד ניו יורק בהמ''ל 4451; קטע כריכה ממחזור סיציליה לטינה 3 ס' 6989.

עדי נוסח מנהג כפא: דפוס מנהג כפא הנדפס בקלעא בשנת תצ"ה; סידור כפא עם יותר השפעות פרס, ההוראות בפרסית, הכתיבה פרסית ומושפעת מעט מכתיבה מזרחית, מאה י"ז, רוסיה פטרבורג 140 ס' 51229; סידור מנהג כפא מיוחס לפרס שחרית לחול, ספריית אוניברסיטת ברמינגהאם שבאנגליה 14 ס' 14604; סידור כפא 375 ס' 53548; סידור כפא מיוחס לרומאניה רוסיה 1696 ס' 49090; סידור מנהג כפא מאה י"ז-י"ח, כת''י רוסיה 18, ס' 69264; סידור מנהג כפא כת''י רוסיה 467 ס' 53696; מחזור כפא לתשרי, עם יותר השפעות מפרס, מוסקבה ספריית המדינה 78 (109) ס' 52013; מחזור ליום כפורים כמנהג כפא משנת ת"ס, כת''י בהמ''ל 4818 סה''ל 25719; מחזור מנהג כפא לימים נוראים ולסוכות, הספרייה הלאומית של רוסיה, סנקט פטרסבורג, רוסיה Ms. EVR I 150, ועוד רבים (חלק גדול מסידורי כפא עד לאחרונה היו מקוטלגים בטעות כנוסח רומאניה או כנוסח פרס או כסידור ללא זיהוי).

טיב כל נוסח ונוסח מן הענפים הנ"ל:

ענף נוסח רומאניה בניגוד לכל שאר הענפים משקף נוסח ביזנטי טהור ללא השפעות חיצוניות, אולם יחד עם זאת הוא משקף את ההתפתחויות המאוחרות של מנהג זה, כלומר שיש בו חידושי נוסחאות שחידשו חכמי רומאניה המאוחרים על פי טענות דקדוקיות, שאינם בשאר ענפי נוסח ביזנטיון, מאחר והם נפרדו לנוסחים עצמאיים לפני שנתחדשו נוסחאות אלו[58].

נוסח קנדיא הוא נוסח ביזנטי הדומה מאוד לענף נוסח רומאניה אך הוא ספג השפעות לא מעטות מנוסח צרפת (ולעיתים בכל עדי הנוסח שלו מופיע הנוסח הצרפתי, למשל בברכת השנים חורף, אך ברוב המקרים לפחות במיעוט עדי קנדיא נשמר הנוסח הביזנטי המקורי).

נוסח קורפו הוא נוסח ביזנטי, השונה לא מעט מהענפים של רומאניה וקנדיא (וכנראה בנוסח קורפו נשמרו כמה וכמה נוסחאות שהיו במקצת רומאניה הקדום), ומלבד זאת ענף קורפו ספג השפעה לא מעטה של נוסח איטליה. מלבד זאת עד נוסח אחד של קורפו מושפע מקנדיא (פריס 616), ועד נוסח אחר שלו מושפע מסיציליה (פרמה 1782). לדעת הרב לוין הנ"ל נוסח קורפו הוא כנראה נוסח דרום איטליה האבוד^[59], ויש לו לכך כמה הוכחות, הן מהפיוטים הייחודיים למנהג זה שנתחברו בידי פייטנים מדרום איטליה, והן מכך שכמה עדי נוסח של מנהג זה לא נכתבו בקורפו אלא בדרום איטליה.

נוסח סיציליה הוא נוסח ביזנטי, השונה לא מעט מהענפים של רומאניה וקנדיא, ומלבד זאת הוא ספג השפעות לא מעטות של נוסח איטליה (אבל מדובר בהשפעות אחרות מההשפעות שיש על נוסח קורפו), וכן מעט השפעות של נוסח צפו"א של קהילת המערביים בסיציליה (כגון תוספת בברכת הגבורות: "ומחזיר נשמות לפגרים מתים ומקיים אמונתו לישני עפר"; ותוספת בברכת העבודה: "והשב את העבודה לדביר ביתך ושכון בציון עירך בימינו ויעבדוך בניך בירושלים"). יש השפעות של נוסח אשכנז-צרפת לפחות על חלק מעדי הנוסח של מנהג זה (כת"י ניו יורק 4451).

נוסח כפא הוא הנוסח של יהודי חצי האי קרים המכונים 'קרימצ'קים'^[60], בעיקרו הוא נוסח רומאניה הנדפס, אך עם הרבה הוספות מנוסח פרס^[61].

 

פרק ט. מנהגי מחוזות אלג'יריה

במדינת אלג'יריה קיימים ארבעה אזורים בעלי מנהגים שונים^[62]:

א. העיר אלג'יר וסביבותיה: לשם הגיעו מגורשי קטלוניה שבספרד. רבים מיהודי קטלוניה עברו בהגירה ההמונית שהייתה לאחר הפרעות בשנת קנ"א למדינת אלג'יריה ובראשם הריב"ש והרשב"ץ, רובם הגיעו לעיר אלג'יר וסביבותיה והביאו עמם את נוסח קטלוניה הנ"ל, והשפיעו הרבה ממנהגיהם על מנהגי העיר, עד שלבסוף הקהילה המקומית התמזגה ובטלה בתוכם. לפיכך נוסח קטלוניה נשתמר ברובו בעיר אלג'יר וסביבותיה עד המאה הי"ח, אך הוא ספג השפעות מן הנוסח הספרדי הנדפס, שהלכו וגברו מזמן לזמן[63]. לכן ככל שכתב היד קדום יותר יש בו פחות השפעות ספרדיות. כמו כן בנוסח אלג'יר קיימים שרידים מעטים של נוסח צפו"א הקדמון שהיה נהוג אצל התושבים המקומיים קודם בואם של המהגרים הספרדים.

ב. מחוז קצנטינה (כיום קונסטנטין): לשם הגיעו פחות מגורשי ספרד, ולכן שרדו שם מנהגים בודדים עתיקים[64]. המנהגים הספרדיים שלהם אינם כמחוז קטלוניה אלא כשאר מחוזות ספרד, ניגון וטעמי קריאת התורה שלהם דומים לניגון התוניסאים וכן דומים קצת לניגון הספרדים בירושלים. המחזור לימים נוראים של עדה זו נשתמר בכמה כתבי יד מהמאות י"ז-י"ח, וכן נדפס כמה פעמים במאתיים השנים האחרונות בשם "מחזור מנהג קצנטינא". בדפוס קיימים רק הפיוטים, ואילו נוסח הקבע הוא כבר כמעט ספרדי רגיל, אבל בכתבי היד נשמר גם נוסח הקבע לתפילות העמידה של הימים הנוראים, והנוסח שם דומה מאוד לנוסח צפו"א הקדמון אך עם השפעות מהנוסח הספרדי המודפס. מערכת הפיוטים של מנהג זה בכתבי היד ובדפוסים היא מערכת ייחודית ממקורות שונים[65].

ג. העיר תלמסאן והעיר אורן וסביבותיהם: אזור זה סמוך למרוקו ומנהגיהם דומים להם (כגון בניגון וטעמי קריאת התורה). רוב הפיוטים לימים נוראים שלהם קרובים למנהג העיר אלג'יר.

ד. מחוז גרדאייא: מתוך בירורים שערכתי אצל זקני העדה, למדתי שהקהילה בגרדאייא בנויה מיהודים מקומיים קדומים וכן מהרבה יוצאי ג'רבא ודרום מרוקו. לפיכך נוסח התפילה במחוז זה מורכב מכל אלו, ובפיוטי המועדים הוא נגרר אחר ה'קרובץ' של עיר אלג'יר. יש להם סליחות נפרדות משלהם, וכן יש להם הגדה של פסח מיוחדת להם, ובה נמצא הקידוש הארוך בנוסח מרוקו הקדום (שהגיע לקהילת גרדייא על ידי יוצאי מרוקו וכנזכר), וכן יש להם בסוף ההגדה פיוט ארוך המשולב בתוך אמירת "נשמת כל חי", פיוט זה הינו פיוט נדיר ביותר, הנזכר בשני כתבי היד של סדר רע"ג בנשמת של ליל הסדר (פרט זה הוא כנראה שריד של הנוסח היהודים המקומיים הקדומים בגרדאייא, כי לא מצאנוהו לא בג'רבא ולא במרוקו, וגם הסליחות שלהם שייכים כנראה לנוסח המקומי).

 

פרק י. האחידות הפנימית של נוסח אשכנז

בכל הנוסחאות הנ"ל ישנם חילוקים פנימיים רבים בכתבי היד והדפוסים של אותו הנוסח, המתבטאים בהוספת מילה או שתים בכל כמה שורות. יוצא מן הכלל הוא נוסח אשכנז שבו כל כתבי היד והדפוסים מאוחדים יחסית סביב נוסח אחד ומיוחד, והחילוקים ביניהם הם בעיקר באותיות, ובאופן נדיר יחסית גם בתיבות בודדות. הדבר נובע מהקפדתם של חסידי אשכנז במנין תיבות התפילה כידוע[66].

 

פרק יא. מצב המיפוי בנוגע לתחום הפיוט^[67]

הדברים האמורים במאמר זה נכונים לא רק לגבי תחום תפילות הקבע, אלא גם לתחום הפיוט (הכולל פיוטים למועדים ולשבתות מיוחדות, קינות לתשעה באב, סליחות לחודש אלול ולתעניות, והושענות), פרט לשינויים הבאים: א. ברשב"נ ורמב"ם אין פיוטים; ב. מנהג תימן בפיוטים לקוח ברובו ככולו מספרד^[68], וקצת מסידור רס"ג^[69] (ולעיתים נדירות מסידור אר"צ[70]); ג. אשכנז, רומא ורומאניה, הפיוטים ברובם מפייטנות ארץ ישראל הקדומה (פיוטי א"י שבנוסח אשכנז, הגיעו לשם בתיווך נוסח איטליה); ד. רס"ג השפיע הרבה על נוסחי פרס ואר"צ^[71]; ה. אר"צ הושפעה הרבה מספרד; ו. אראגוניה רובה ככולה מנוסח קטלוניה.

 

פרק יב. מצב המיפוי לגבי ניקוד התפילה

בעוד שבנוסח התפילה יש בידינו 15 מסורות שונות, שהם 11 עדות: אשכנז, ספרד, פרובנס, איטליה, רומאניה, מרוקו, צפו"א-מצרים הקדמון, פרס, סוריה (אר"צ-דמשק), מצרים הארוך, תימן הקדום, ועוד 4 סידורים שנערכו ע"י חכמים שונים: רע"ג, רס"ג (ומצרים הקצר), רשב"ן, ורמב"ם (ותימן), לגבי ניקוד התפילה יש לנו רק 10 מסורות: מאחר ואין לנו כלל סידורים של חכמים מנוקדים, כי סידורי רע"ג רס"ג רשב"נ והרמב"ם אינם מנוקדים (רוב קטעי הגניזה של רס"ג אינם מנוקדים אלא בחלק הפיוט. ומסתבר שאכן רס"ג לא ניקד בסידורו אלא את חלק הפיוט ואכמ"ל). וגם נוסח מרוקו לא נשמר אלא בכתב יד אחד שאיננו מנוקד, ולא נותר לנו אלא 10 העדות הנ"ל.

ועוד הבדל ישנו בין ניקוד התפילה לנוסח התפילה, שבעוד שלגבי נוסח התפילה של בני אר"צ יש לנו שלושה עדי נוסח, בניקוד התפילה יש לנו רק עד נוסח אחד חלקי[72]. וכן נוסח דמשק הדומה לנוסח אר"צ, נשמר בעיקר בכתב יד אחד גדול שאינו מנוקד. וכן בנוסחי צפון אפריקה יש בידינו מעט מאוד כתי"י, ומחציתם אינם מנוקדים. וכן הקטעים של סידורי אפגניסטן שנמצאו בגניזת אפגניסטן אינם מנוקדים. גם קטעי הגניזה שאנו נעזרים בהם הרבה לבירור נוסח התפילה רובם אינם מנוקדים, ובפרט קטעי הגניזה של מנהג מצרים הקדמון, וגם אותם קטעים שבמקורם הם מנוקדים (ורובם שייכים למצרים הארוך, ומיעוטם לנוסח מצרים הקצר) בדרך כלל מפרסמי הקטעים משמיטים את הניקוד, וכידוע שלחוקר המצוי לא תמיד קל לבדוק את קטעי הגניזה אחד אחד לבדו.

מאידך בכמה תחומים קיים יותר מידע בשטח הניקוד: לגבי נוסח תימן הקדום, רוב נוסח זה לא השתמר, אך הניקוד של נוסח תימן הקדום השתמר כולו בסידורי תימן עד ימינו, שהרי התימנים כיום נוסח תפילתם הוא נוסח הרמב"ם, אך ברמב"ם עצמו אין ניקוד [גם ב'ספר החתום' וקטעי הגניזה וכתבי יד תימן], וע"כ שהתימנים העבירו לנוסח הרמב"ם את הניקוד שהיה להם בנוסח התפילה העתיק שלהם.

וכן לגבי נוסח צפו"א הקדמון, בשטח הניקוד מצטרפים לנו קטעי הגניזה המנוקדים של נוסח מצרים הקצר, שאף שקיבלו על עצמם את נוסח רס"ג, מ"מ לגבי הניקוד מסתמא המשיכו את הניקוד של נוסח מצרים הקדמון, שהתפללו בו במצרים קודם התקבלות נוסח סידור רס"ג, וכן ניתן ללמוד על הניקוד שהיה שגור במצרים מתוך קטעי הגניזה המנוקדים של סידורי רס"ג ורשב"ן.

כמו כן לגבי נוסח פרס, בשטח הניקוד יש לנו יותר מקורות מאשר לנוסח התפילה, כי מצטרף לנו כת"י קדום אוקספורד 1096 ס' 17702 שהוא עותק של סידור רס"ג שנכתב ונוקד בפרס במאה הי"ב-י"ג בידי נקדן מומחה שהקפיד היטב להבדיל בין קמץ לפתח ובין צירי לסגול[73]. וכן יש לנו כתב יד של סידור רשב"ן, אוקספורד קטלוג נויבאואר 897 ס' 21856, שנכתב ונוקד בפרס במאה י"ב-י"ג, וגם הוא מסייע לנו בבירור הניקוד הפרסי.

 

סיכום

נמצאים בידינו 11 נוסחאות יסוד של נוסח התפילה בעדות ישראל: אשכנז, ספרד, פרובנס, איטליה, רומאניה, מרוקו, צפו"א-מצרים הקדמון, פרס, סוריה (אר"צ-דמשק), מצרים הארוך, תימן הקדום. כמו כן נמצאים בידינו עוד ארבעה סידורים שנערכו ע"י חכמים קדומים: רע"ג, רס"ג, רשב"ן ורמב"ם. שאר הנוסחאות הן הרכבות של נוסחים אלו: כך למשל נוסח צרפת הוא הרכבה של נוסחי אשכנז ופרובנס; קטלוניה – הרכבת ספרד ופרובנס; אלג'יר – קטלוניה וספרדי המודפס; ארגוניה – קטלוניה וספרד; מצרים הבינוני – מצרים הקצר ומצרים הארוך; קנדיא – רומאניה וצרפת; קורפו – רומאניה ואיטליה; סיציליה – רומאניה, איטליה וצפו"א; כפא – רומאניה ופרס; תימן שאמי – ספרדי המודפס ותימן בלדי; נוסחי החסידים – אשכנז וספרדי המודפס. החלוקה הזאת נכונה ברובה גם בתחום ניקוד התפילה וגם בתחום הפיוט עם הגבלות מסוימות.

 

נספח: תרשים מיפוי נוסחי התפילה[74]