המעין

עוד על תנ"ך מגובה "האני העליון"

הורדת קובץ PDF

הרב קושלבסקי הביא בגיליון 206 של 'המעין' (עמ' 54 ואילך) תנא דמסייע משיטת רי"ל בלוך זצ"ל לגישה מפשרת, שביסודה הקביעה שהתנ"ך בגובה השמים, ועם זאת מותר ואפשר לדון בפגמיהם של אבות וגדולי האומה וללמוד מהם לתיקון עצמנו, מפני שיש צד קטן בבסיס היצרים ומהותם המשותף לכל בני אדם באשר הם. על הדברים הללו אבקש להוסיף, להשלים ולדקדק.

א. לא נזכרה במאמר תשובת רי"ל במאמרו "כל הגדול מחברו", שאופק מושגיהם של האבות הגיע לשמי שמים ולדורי דורים, שממילא מורכבוּת השיקולים בענייניהם הייתה רבה ועצומה ולפיכך הטעות רובצת לפתחם, ובפרט שהן הטועה והן מי שטעו בו היו גדולים למאוד. משל למה הדבר דומה, לשופט ששגה בדינו מפאת חביבות עודפת לשמעון (אחד מבעלי הדין). השאלה הנידונה במשפט הייתה מסובכה למאוד, וההכרעה נפלה על קוצו של יוד; דהיינו, מאזני הצדק קרובות היו לאיזון הדדי, ולפי האמת 51 צדדים היו לטובת ראובן ו-49 לטובת שמעון, והשופט אשר לא ראה נכונה וקבע 51 לטובת שמעון לא החטיא אלא כחוט השערה. אילו עמדו מאזני הצדק על 90 לראובן ו-10 לשמעון, ויִצרו של השופט היה מסיתו ומטעהו להצדיק את שמעון, כי אז רשאים היינו לבוז לעקמימות לבו של השופט; אך בנדון דידן מרחק מזערי מפריד בין האמת לשקר, וממילא שופט שהועם קמעה זוהר לבו עלול לבוא לידי החטָאת האמת. על דרך זו מבאר רי"ל את שורש הדעה שגיבשו אחי יוסף אודות אחיהם, שבגינה כמעט ודנוהו למיתה.

ב. בהערה 11 מוצגת החלוקה הפרוידיאנית של הנפש, לפיה החלק הסתמי הינו אינסטינקטיבי, ולעומתו 'האני העליון' מייצג את עולם הערכים ודרישות המחנכים. יש להבהיר ולהדגיש, כי אליבא דרי"ל בנפשו של איש המעלָה הסתמי אינו סתמי, שהרי כתב במאמר הנ"ל [שיעורי דעת, ח"ד עמ' רנד-רנח]: "ביקש [יהודה] לעבור וזימן לו הקב"ה מלאך שהוא ממונה על התאוה... ההתנגשות התחילה בין השורשים הגבוהים... בנפש יהודה התעוררו באמת כוחות טבעיים פשוטים, אבל הייתה להם התקשרות עם השורשים העליונים... באדם הגדול כח יצרו הוא בעצמו כח עליוני, כח מלאך"... משמע, הסתמי אינו סתמי, מפני שחל כביכול שינוי ב-DNA (בלשון מטאפורית) של כוחו הגופני, וה'אני התחתון' שלו הוא בעצמו 'אני עליון'. הן היצר הטוב הן היצה"ר נמנים אפוא על 'האצולה הגבוהה'.

ג. עוד יצוין כי לרי"ל שיטה קבלית ייחודית, ורובי תפיסותיו משובצים בתוכה במשמעות מאוד מסוימת. הדברים הורחבו בחיבורי "וראשו מגיע השמימה - הרב יוסף יהודה ליב בלוך תורתו ואישיותו", תשס"ב (נמצא בספרית מכון לנדר, ירושלים), ובהקשרנו ראה תקציר בראש הספר, ועמודים 59-76, 107-111.

יעקב אלטמן