המעין

נתקבלו במערכת / הרב יואל קטן

נתקבלו במערכת

אהל יעקב. הרב יעקב הורוביץ. הערות וביאורים סביב הספר 'וידעת כי שלום אהלך' לרב חיים פרידלנדר. עורך: תומר חיים בכר. אופקים, תשפ"ה. 60+רמ עמ'. (052-7610658)

גיסי הרב יעקב הורוביץ זצ"ל ראש ישיבת אופקים נפטר לפני ט"ו שנים בדמי ימיו, אחרי עשרות שנים של הוראה וחינוך וקירוב והדרכה והנהגה בתורה ובדרך ארץ, שהותירו חותם עמוק באלפי תלמידיו. בין השאר עסק בהדרכת חתנים לפני ואחרי הנישואין לבניית בית כשר וראוי, טוב לשמים וטוב לבריות, כשדבריו משולבים בדברי הרב חיים פרידלנדר זצ"ל, המשגיח של ישיבת הנגב ואחר כך של ישיבת פוניבז' שהרב הורוביץ היה לו כתלמיד-חבר, בקונטרסו 'וידעת כי שלום אהלך'. כמו כן הוכנסו באומנות וברגישות רבה לתוך הדברים הדרכות משמו של הרב שנמסרו ע"י אלמנתו, אחותי הגדולה הרבנית אסתר שתח', וכן אוצר של עצות והדרכות מאת שותפו לראשות הישיבה באופקים הרב חיים קמיל זצ"ל. כל האוצר הגדול הזה עוּבד וסודר באופן מופלא ע"י תלמידו החביב הרב תומר חיים בכר שליט"א, שכבר זכה לערוך י"ג כרכים בסדרה 'דולה ומשקה' מתוך שיעורים ושיחות בהלכות דעות וחובות הלבבות שנמסרו ע"י גיסי זצ"ל במשך עשרות שנים. הספר 'אהל יעקב' עוסק בענייני שידוכין ואירוסין, 'עזר' ו'כנגדו', רגש ושכל וכבוד ביחס לאשה, הבינה היתרה, החובה לשמחה, השנה הראשונה, האהבה והכרת הטוב בין בני הזוג, סבר פנים יפות ונושא בעול עם חברו, ניהול הבית כלכלית ורוחנית, הטיפול הפנימי במקרים של אונאה וצער, המקרים שבהם יש להתייעץ עם גדול בתורה, ועוד הנהגות והדרכות ומכתבים ומפתחות, תועלת גדולה לכל הבאים בשערי הבית היהודי וגם לאלו שכבר חיים בו. בהזדמנות זו אזכיר גם את הספר 'אמרי יעקב' שהוציא לאור תלמיד אחר של הרב הורוביץ זצ"ל, הרב רועי יוסף אדרי, ובו שיעורים כלליים שנאמרו בישיבת אופקים ע"י הרב זצ"ל על הבבות. שפתיו של מורי גיסי זצ"ל מדובבות דברי תורה וחכמה ומוסר ויראת שמים גם כאשר נשמתו כבר שנים בגנזי מרומים. תנצב"ה.

אהל משה. חידושים וביאורים הערות וציונים על הבבלי והירושלמי והשו"ע ועוד ספרים. רבי משה יונה הלוי צווייג. בני ברק, תשפ"ה. 23+תתטו עמ'. (hartmanmy@gmail.com)

הרב צווייג זצ"ל נולד בשנת תרס"ט בגליציה למשפחת רבנים, בשואה הצליח להימלט והגיע ארצה בשנת תש"א, ומונה ע"י הרב הרצוג זצ"ל להיות אחד האחראים על הכשרות ברבנות הראשית. בשנת תשי"ד עבר לכהן כרבה של הקהילה החרדית באנטוורפן שבבלגיה, ונחשב לאחד הפוסקים החשובים באירופה. הוא נפטר בשנת תשכ"ג בהיותו בן נ"ד שנים בלבד, בדיוק כאשר דברו בו נכבדות להתמנות כרבה של ירושלים במקום הרב פרנק זצ"ל. הרב התפרסם על שם ספר השו"ת שלו 'אהל משה' ג' חלקים. אולם כתבים נוספים רבים השאיר אחריו, וכן אינסוף הערות בגיליונות ספריו, ובאו צאצאיו בסיועם של תלמידי חכמים ובראשם הרב אלחנן סגרון, ובמאמץ גדול רדו בעד הלומדים לדורות את הדבש מהכתבים והגיליונות, והכינו ספר מסודר ובו חידושים קצרים וארוכים כסדר הבבלי והירושלמי והתוספתא ושו"ע ונו"כ, ומעט ליקוטים על התורה ועל הרמב"ם ועל מנחת חינוך, וכן כמה תשובות נוספות, ועשרות מכתבי תורה מאת רבנים שונים, וקונטרס בעניין התרת עגונה מזמן השואה עם הרבה פסקי רבנים בנושא, ומפתח עניינים מפורט מ'אב' (החודש) ועד 'תרומה', ורשימת הספרים המוזכרים בספר, עבודה מעולה של המהדיר החרוץ. כמה מתוך המכתבים הנ"ל שלח אל הרב צווייג הרב יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל בעל שו"ת שרידי אש, שהתגורר אחרי השואה בעיירה מונטרֶה שבשווייץ. באחד מהם כותב לו הרב ויינברג, כנראה בתשובה לשאלת הרב צווייג: 'על דבר יחסיי אל הגאונים רח"ה וריד"ס (הכוונה ללא ספק לרבי חיים הלר זצ"ל מברלין – ניו יורק, ולרבי יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל מבוסטון, וחבל שהמהדיר לא הבהיר זאת. כנראה שהרב צווייג היה זקוק לקשר כלשהו עם רבנים גדולים בארה"ב) – עם הגרח"ה עמדתי לפני שלושים שנים (המכתב נכתב בשנת תש"ך) בידידות רבה, ואחר כך בא השטן בדמותו של אחד מתלמידיו וחרחר בינינו ונתרחקנו ולא נתקרבנו עוד, שמעתי כי בתו הבכירה שנשארה פנויה גלמודה נישאת עכשיו להרב רגנשבורג בשיקגו בזיווג שני. הגרי"ד שהה בברלין ג' שנים ויותר במחיצתי מחיצת אהבה וידידות נפלאה, אבל לאחר שבא לאמריקה המעיט במכתביו, ובשנים האחרונות הפסיק לגמרי, ורק בשבוע העבר קבלתי כרטיס הזמנה לנישואי בתו ותו לא. לפני שבועות אחדים כתבתי לו בדבר עשיית חסד לאחד מידידיי שנסע לאמריקה, השיבה לי אשתו כי נכון הוא לעשות כבקשתי, אבל הוא עצמו רק חתם על המכתב ולא כתב אף מילה'... באחד המכתבים מציע לו רבנו הרצי"ה קוק זצ"ל, בידידות ובהערכה רבה, מועמדים למשרת ראש הישיבה התיכונית החדשה שהרב צווייג הקים באנטוורפן עבור הנוער היהודי, ועוד כמה מהמכתבים עוסקים בצרכי ציבור ובענייני משרות רבניות ועוד, אבל רובם הם מכתבי תורה.

איתן קשתו. שאלות ותשובות ומאמרים הלכתיים. איתן יעקב צבי קופיאצקי. 484 עמ'. (ekupietzky@gmail.com)

ידידי הרב איתן הוא תלמיד חכם מעולה וצנוע וחרוץ ומאיר פנים, שלומד ומלמד ועוסק בצרכי ציבור ומיישב את הארץ, וגם משרת בתקופה האחרונה ימים ארוכים במילואים. בספר זה אסף קמ"ג מאמרים ושיעורים ותשובות להלכה ובירורי עניינים שבהם עסק בשנים האחרונות, מהלכות 'ברכת הרזים' על הרואה שישים ריבוא מישראל – האם צריך מספר מדויק, ומה אם הם בתנועה ואינם עומדים במקום אחד, האם נשים וקטנים מצטרפים למניין השישים ריבוא ועוד, ועד קונטרס גדול שכולל בירורים הלכתיים הקשורים למגפת הקורונה, וקונטרס נוסף, עוד יותר גדול, שדן בשאלות שונות שעלו ושעולות במלחמת חרבות ברזל, כמו מה דינו של חייל שבגלל הלחץ בלחימה בשבת מרגיש צורך לעשן, האם נכון לסכן חיילים כדי להציל חטופים, חזרה בשבת מפעילות מבצעית, והרהורים על דין 'לועג לרש' בהלוויות של חיילי צה"ל ועוד. הדברים כתובים בשפה ברורה ובטוב טעם, הכרעת הפסיקה נשענת על המקורות ובנויה לתלפיות, והשילוב של ענווה ובירור דעתם של גדולי דורנו, עם עצמאות הלכתית מרשימה, קיים במינון ראוי ומתאים. המהדורה הזו יצאה בכריכה רכה, אבל ראוי שספר זה והבאים אחריו ייכרכו בכריכה קשה ויהיו חלק מארון הספרים התורני וההלכתי שלנו.

אלו נערות. עיונים בסוגיות התלמוד. ברכיהו ליפשיץ. ירושלים, מרכז מורשת הרב נסים, תשפ"ד. טו+217 עמ'. (info@yadharavnissim.co.il)

שתי דרכים עיקריות קיימות כדי להבין סוגיא תלמודית: הדרך המאחדת והמיישבת הרואה בתלמוד בכלל ובכל סוגיא בפרט אורגניזם שלם ומאוחד שיש לנסות ליישב את בעיותיו וליישר את נבוכיותיו, והדרך המדעית שמנסה להבין 'לפי הפשט' את הדברים שלפניה, ולשם כך היא משתמשת בכללי דקדוק ותחביר ונוסח שיטתיים, ומפרידה לעיתים בין דיבר לדיבר ובין דובר לדובר ובין משפט למשפט. פרופ' ליפשיץ הגיש את עבודתו זאת, פירוש על פרק 'אלו נערות' בכתובות, בהיותו סטודנט לפני כמעט חמישים שנה, ובהדרכת מורו הרא"ש רוזנטל ניסה לתפוס את המקל בשני קצותיו – ללמוד את הסוגיא בגישה המדעית בלי להתעלם ובלי לזלזל ח"ו בשיטת הלימודית המסורתית, שעימה ניגשו לסוגיא ראשונים ואחרונים. הפרק מחולק ל-28 סוגיות ממוספרות, כל אחת מהן נפתחת בלשון הגמרא עם חילופי נוסחאות עיקריים ואח"כ עיון למדני ומחקרי שלעיתים משולבים זה בזה. אחרי שנים רבות שהעבודה הזו הייתה 'במגרה' החליט פרופ' ליפשיץ להוציא את הדברים לאור, שיפץ והבהיר והשלים, והרי הם מוצגים לשימושם של לומדים שרוצים לטעום גם טעם מחקר תלמודי, או לשימושם של חוקרי תלמוד שרוצים לראות איך ניתן לשלב במידה מרובה בין הלימוד המסורתי לאקדמאי.

אשר תביא מארצך. תורה ולימודה. ירושלים, קרן אחד לאחד, תשפ"ה. תיט עמ'. (uzi@1l1.org.il)

קובץ מאמרים מפרי עטם של אברכם מצטיינים, משתתפי תוכנית "קרן אחד לאחד" שהיא חלק ממפעלי 'תורה בציון' בראשות הרב יצחק נריה שליט"א. מדובר על מ"ג מאמרים בהלכה ובאגדה כולם סביב הנושא 'תורה ולימודה', מאת אברכים מצטיינים מעשרות ישיבות וכוללים הקשורים לציונות הדתית מקבלי המילגה השנתית של הקרן. חלק מהמאמרים עוסק בענייני גדרי מצות תלמוד תורה ופרטיה, חלק אחר בדרכי הלימוד והעיון והכתיבה, אחרים בענייני מעמד הר סיני וחלקי התורה, ונוספים עוסקים בלימוד תורה לשמה, בסגולת לימוד התורה ועוד. יישר כוחם של הרב יצחק נריה ובני משפחתו שעושים רבות להגדיל ולחזק את לימוד התורה בציבור שלנו בכמות ובאיכות, ושל האברכים מחברי המאמרים החשובים, מכולל חריש בצפון ועד ישיבת אילת בדרום, שעם ישראל כולו מצפה מהם לגדולות.

המאור הגדול לרז"ה עם מלחמת ה' לרמב"ן. מסכתות גיטין, קידושין, סוטה. מהדורה מתוקנת. שמחה הבר. קרני שומרון, תשפ"ה. טו+190 עמ'. (simhaber@gmail.com)

כרך נוסף בסדרת המאור והמלחמות המבוארים והמתוקנים, לאחר הכרכים על בבא מציעא ועל סוכה-תענית-מגילה. יודע כל לומד שבכל סוגיה שיש בה הערה של רבי זרחיה הלוי על הרי"ף ב'מאור' וכרגיל תגובה של הרמב"ן ב'מלחמות' הופך הדיון ביניהם למרכז הסוגיה. אני הקטן עוד שייך לדור ש'שבר את הראש' להבין את דברי השניים באותיות הקטנות והשבורות בתוך 'קוביות' צפופות בשולי דפי הרי"ף, אך ב"ה זכינו כבר למהדורות מתוקנות-יחסית כמו זו שבש"ס של 'עוז והדר', וגם למהדורות מבוארות של המאור והמלחמות בנפרד. אמנם סדרה זו בההדרת הרב הבר עושה את הדברים בצורה רחבה ושיטתית, כולל תיקוני גירסה על פי הדפוסים הישנים והציטוטים בראשונים האחרים, חלוקה לפיסקאות, וכן הערות, מקבילות, ציונים ומקורות. חבל שאין כלל פיסוק שהיה מסייע ללומדים במשפטים הארוכים שכותבים הראשונים הנ"ל, וחבל שלא הובאו במקביל גם דברי הראב"ד ב'כתוב שָם' במקומות שהוא מצטרף לדיון -הם הובאו רק בהערות ובאופן חלקי. בקביעת הנוסח השתמש המהדיר הרבה בשיקול הדעת בין נוסחאות הדפוסים השונים מצד אחד, ומצד שני השאיר את נוסח הדפוסים בסוגריים גם במקרים שהם בוודאי משובשים, ולענ"ד כדאי בכרכים הבאים להשתמש בכתבי יד במקום שהם קיימים (לספר המלחמות אין כתבי יד) ולהכריע את ענייני הנוסח באופן יותר שיטתי ועקבי ונוח ללומד. למעשה אין ספק שמהדורה זו תועיל מאוד ללומדים, והיא מהווה חלק מ'חידוש הישן' שזכינו לו בדורנו בתחומים שונים באופן מיטבי, להגדיל תורה ולהאדירה.

המדרש המבואר. מדרש רבה קהלת. מהדורה חדשה מונגשת. עריכה וביאור: הרב ד"ר חיים ויסמן, הרב אבינח ברנר. ברכה, מדרש ישראלי, תשפ"ה. 638 עמ'. (midrashisraeli@gmail.com)

מדרש רבה על התורה ועל חמש המגילות הוא ראש וראשון למדרשי האגדה על התנ"ך. הוא כולל דברים מחז"ל ומקדמוני הראשונים, והוא כבר זכה במהלך הדורות לביאורים ולמחקרים מכל הסוגים. הרב וייסמן מהיישוב ברכה שבשומרון יזם להוציא את כל המדרש במהדורה מונגשת ללומד העכשווי, שרוצה להבין גם את הלשון והריאליה של המדרש וגם את ביסוסו בכתוב וגם להפנים את מסריו החינוכיים והמוסריים והיהודיים, כשכל זה מבוסס על גירסה מדויקת ועל השוואות עם המקבילות הרבות ועל הכרת אישיותם המיוחדת של חכמי המדרש השונים. את כל זה עשו המהדירים באופן מדויק ומשובח, הקדימו הקדמה לכל 'פרשה' וגם חילקו אותה ליחידות קטנות יותר ולפיסקאות ממוספרות, רשמו בצד ראשי פרקים לצורך התמצאות, בחרו נוסח מדויק וביארו כל קושי, והעמיקו בכל עניין שיש בו מסר לדורנו, וגם הוסיפו נספחים חשובים. מלאכה שלמה. בינתיים יצאו לאור גם הכרכים על אסתר ורות, וכרכים נוספים בדרך. ניתן לקוות שמלאכה מושלמת זו תמצא חן בעיני ציבור הלומדים מכל הגוונים.

הספירות בעולמה של החסידות. הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ). הוצאת מגיד ומרכז שטיינזלץ. 326 עמ'. (tikunim@steinzals-center.org)

הרב שטיינזלץ זצ"ל עסק כל חייו בהנגשת כל חלקי התורה לעם ישראל. הוא התחיל בתלמוד הבבלי והמשיך בתנ"ך עבור דרך המשנה והרמב"ם ועוד, וגם חיבר ספרים רבים מאוד שעסקו בנושאים יהודיים ספציפיים. ספר אחד שחיבר עסק ביסודות הקבלה, 'שלושה עשר עלי השושנה' שמו, והוא פתח פתח לתורת הסוד לרבים. שנים רבות הכין ותכנן חיבור משלים שאמור היה להכניס את הקורא עוד פנימה, ולחבר אותו אל ספרי היסוד של הקבלה והחסידות. בחייו לא זכה להגשים את החלום הזה, אך הספיק לבקש מתלמידו מאיר הנגבי להתחיל במלאכה, וגם ראה פרק או שניים מוכנים שמצאו חן בעיניו ועליהם העיר כמה הערות. הספר השלם עוסק בעשר הספירות ופירושן ומשמעויותיהן על פי משנת הרב שטיינזלץ, והוא כולל הקדמות והוספות, עוסק בדרכי הלימוד של הקבלה והחסידות ובקשרים שביניהן, דן ב'צמצום' ובמשמעויותיו, מסביר מה הם האורות והכלים והעולמות הקדומים ועולם התיקון ועוד. עולם מלא. מפתח נושאים מפורט מסייע מאוד לקורא.

הערות לשוניות בפרשנות רב סעדיה גאון לספרי המקרא. איילת כהן. ירושלים, ראובן מס, תשפ"ה. 283 עמ'. (rmass@barak.net.il)

רס"ג היה מהאישים הגדולים והמשפיעים ביותר שהיו לעם ישראל בכל הדורות, וידו הייתה פרוסה על כל חלקי התורה, נוסף לאחריות הציבורית שנטל על עצמו, ואין כאן מקום להאריך בזה. ד"ר כהן עסקה שנים רבות בתורתו הלשונית של רס"ג, ופרי מחקריה על משנתו בענייני תורת ההגה (פונטיקה), תורת הצורות (מורפולוגיה), תחביר, פרשנות וסגנון, על פי פירושיו למקרא, מרוכזים בספר זה בחמישה פרקים, בתוספת מבוא רחב על רס"ג ויצירתו הספרותית, ביבליוגרפיה מקיפה ומפתחות מפורטים. תועלת גדולה לעוסקים בתחום.

השירה העברית המאוחרת מסוג ה'קצידה' במרוקו לאור שירת ה'מלחון' הערבית. שירה פואתיקה אלגוריה. מאיר נזרי. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשפ"ה. 537+14 עמ'. (nez@neto.net.il)

ד"ר נזרי הוא חוקר חרוץ של יהדות צפון אפריקה ותרבותה, וכבר הוציא לאור ספרים ומאמרים רבים ובהם מחקרים לשוניים והיסטוריים. ספר זה כולל סקירה היסטורית של השירה במרוקו בדורות האחרונים, השוואה בין זו העברית וזו הערבית, וחקר ההשפעה ההדדית ביניהם. המחבר טוען שקיימות שלוש אסכולות של שירה עברית שנשענו בצורתן ובמידה מסוימת גם בתוכנן על השירה הערבית בתקופות שונות: השירה העברית בתור הזהב בספרד, שירת רבי ישראל נג'ארה, והשירה העברית המאוחרת במרוקו שהיא עיקר מחקרו. במבוא בעמ' 58 הוא דן גם בשימוש בלחנים של שירי עגבים לצורך שירי קודש, ומעיר שהוויכוח בעניין נמשך מאות שנים, ודן בזה בדורנו גם מרן הרב עובדיה זצ"ל. יישר כוחו של ד"ר נזרי על המחקר המקיף והמיוחד במינו המיועד לעוסקים בתחום.

ואדברה בעדותיך. לקט מאמרים, פירושים, חידושים ודרשות לפי סדר התורה. שמות-ויקרא. הרב דוד בן אלישע. נריה, תשפ"ה. 339 עמ'. (netanelbene@gmail.com)

הרב דוד בן אלישע זצ"ל גדל במקנס שבמרוקו, משם עלה ארצה והתיישב בקרית אתא. הוא שימש כרב קהילה, וגם עסק בצרכי ציבור. גידל את משפחתו ואת קהילתו בענווה ובאמונה תמימה, וראה ברכה בעמלו. לימים הקים כולל לגימלאים, ועמד בראשו. חלק מהשיעורים שהעביר רשם באופן מלא או בראשי פרקים, ונכדיו, ובראשם הרב נתנאל מהיישוב נריה, אספו, ערכו, סדרו והוציאו לאור את הכרך על בראשית ועתה כרך שני על שמות-ויקרא, ויישר כוחם.

וממתנה נחליאל. מאמרים בעיון והלכה. נחליאל, תשפ"ה. שסז עמ'. (gywrbrnr@gmail.com)

הרב גיורא ברנר שליט"א, לשעבר ראש הכולל בגבעת אסף, פתח בשנת תש"פ ישיבה ברחובות, ולאחר שנתיים העביר אותה ליישוב נחליאל שבמערב בנימין. בהדרכתו היסודית של ראש הישיבה והר"מים עוסקים התלמידים והאברכים בעיון עמוק בסוגיות התלמוד ובבירורי הלכה, ופירות לימודם נאספו בקובץ מכובד ביותר. יש בו בירורי סוגיות בפסחים וכתובות, וחלק שנקרא 'אליבא דהלכתא' ובו מאמרים בענייני ברכות ושבת ונדרים וייחוד ועוד. בעמ' רפח נידון דרך קיום 'נפילת אפיים' אחרי תפילת העמידה, ומוזכרת שם העובדה הידועה שכבר כמה דורות מקובל בקהילות ספרד שלא ליפול אפיים כלל אלא לומר תחנון בישיבה בלבד – למרות דברים מפורשים בחז"ל ובכל הפוסקים. מחבר המאמר מוצא לכך טעמים הלכתיים וקבליים שלכאורה אינם ראויים להכריע את הכף, אבל כמובן אינו מציע לשנות את המנהג המקובל ולחזור למנהג הקדום.

חבל נחלתו. חלק שלושים ואחד. מאמרים ותשובות בדיני תורה. יעקב אפשטיין. 312 עמ'. (emuna54@017.net.il)

עוד כרך בסדרת 'חבל נחלתו' ובו נ"ט מאמרים, חציָם בענייני אורח חיים והשאר בשאר חלקי התורה. סי' כב עוסק בשאלה האם מותר לענוד בשבת שעון 'חכם' שסופר את הצעדים של נושאו, כאשר לאדם אין שום עניין בספירה הזו בשבת זו. המחבר מוכיח שאין כאן שום מעשה איסור אם אינו מתכוון למדידה, וגם השעון אינו מוקצה, ובכל זאת ממליץ לא לענוד שעון כזה בשבת כי בקלות הוא יכול בטעות ללחוץ על אחד הלחצנים של שעון משוכלל זה. שעון פשוט עולה כמה שקלים, וכדאי להבדיל בין קודש לחול בענידת שעון פשוט בשבת. בסי' לט מתאר המחבר מקרה שבו אורֵח גילה באמצע השבת שהדירה שהעמידו לרשותו אין בה מזוזות, והרב מרגיע אותו שהוא כמי שישן בפונדק שפטור ממזוזה, אבל יש לגעור במארחים שלא בדקו שהדירה שהם הכינו עבור האורח ראויה למגורים גם מבחינה זו. למעשה קובע הרב אפשטיין שגם בעל דירה שמצא בשבת שאין מזוזות בביתו יכול לגור בבית עד מוצ"ש ורק אז לטפל בבעיה, לא רק אורח. (לא ראיה הלכתית כמובן, רק קוריוז: מעשה היה בקרית חינוך שעלבים שזוג הורים שהגיעו לשבות אצל משפחת בנם האברך ישנו כנהוג בדירת שכנים שנסעו לשבת. באמצע הלילה התעורר האב מחלום בלהות שהדירה עולה באש, ובהישנות החלום פעמיים הוא העיר את אשתו, והם עזבו את הדירה, חזרו לדירת בנם הקטנה וישנו בסלון. כולם תמהו על החלום המוזר, ורק אחר כמה ימים התברר שבדירה שהייתה אחרי צביעה החזירו את בתי המזוזה בטעות ריקים, בלי הקלפים שנשלחו לבדיקה...). יישר כוחו של ידידי הרב אפשטיין על ספרו השנתי, כן נזכה לשנה הבאה.

חזון ופגיון. האסלאם ומלחמתו בכופרים. מיכאל בן ארי. מהדורה שלישית. קרני שומרון, תשפ"ה. 592 עמ'. (drbenari1@gmail.com)

ד"ר בן ארי הוא מתלמידיו של הרב מאיר כהנא הי"ד, ובמידה מרובה הוא ממשיך דרכו. הוא היסטוריון ומרצה לתולדות היהודים בתקופת הבית השני במוסדות שונים, והוא גם שימש כחבר הכנסת ה-18 - אך בהמשך נפסל ע"י בית המשפט העליון מלהיכנס לכנסת בגלל 'התבטאויותיו הגזעניות', מפני שמעל כל במה הזהיר מפני האלימות המוסלמית המובנית, ומפני התוכניות של שכננו להשמידנו. ספר כבד ועמוס זה הוא מחקר תרבותי-היסטורי, בו הוא מתאר את ההיסטוריה האלימה של המוסלמים ואת העיוורון של המערב ביחסו כלפיה, את שנאת היהודית והשפלתם ע"י המוסלמים בכל הדורות, את פולחן המוות של האסלאם, מספר על האחים המוסלמים ועל השפעתם על התרבות המוסלמית בימינו, על החמס ועל האנטישמיות שלו, על צמיחת התנועה הלאומית הפלשתינית כמשקל נגד להצלחות התנועה הציונית, על הברית בין האסלאם לבין הנאציזם, על ערביי ארץ ישראל בעבר ובהווה, על התנועה האסלאמית ועל דרכי פעולתה, כשהכל מתועד ומוכח. זהו אינו ספר תורני אלא ספר 'מהחיים', וחבל שכה רבים מהמנהיגות המדינית וגם הרבנית שלנו לא מודעים לעובדות שכתובות בו.

טהרת ישראל הל הלכות נדה. רבי צבי הירש גרודז'נסקי. סילבר ספרינג [ארה"ב], מכון תפארת צבי, תשפ"ד. 33+תצג עמ'. (info@machontifereszvi.org)

המחבר, קרוב משפחתו של רבי חיים עוזר זצ"ל, שימש כרב בעיר אומהה במדינת נברסקה שבמרכז ארה"ב במשך כמעט שישים שנה, העמיד כמיטב יכולתו את הדת שם על תילה, וחיבר ספרים חשובים. לאחר פטירתו נותרו עוד כתבי יד רבים שלו שלא הספיק להדפיס, אך במשך השנים כמעט אבד זכרם. לבסוף בדרך נס נמצא כתה"י של ספר זה אצל קרוב משפחה בא"י, ונס אחרי נס - כשנשרפה הדירה שלו כליל נשאר רק הארגז עם הניירות הישנים שלם... עתה יצא הספר החשוב הזה לאור כלול בהדרו. המחבר מזכיר בספרו שמונים ספרי ראשונים ואחרונים חוץ מהתלמודים והרמב"ם והטור והשו"ע ונושאי כליהם, ולמרות הספרים הרבים שקיימים כבר על הלכות נידה יתפוס ספר זה מקום חשוב, עם פסקיו ומקורותיו ומדור הביאורים שנמצא בכל דף והמפתחות המפורטים שבסופו, בעולם ההלכה. בענף כ"ח בעניין שיעור הכתמים המטמאים כתב המחבר (עמ' ריד ואילך) שמשערים את הכתם כפי שהוא לפנינו, ולא מתחשבים בעובי הדם שבכתם ובכמות הדם המשוערת שבו. בביאורים אות ז (סוף עמ' רטו) הביא המחבר את דעת היראים שמחמיר בכך, ולכן סיים את הסעיף הזה 'ומיהו הכל לפי ראות עיני המורה', דהיינו שיש מקום להחמיר במקום שכמות הדם המשוערת בכתם משמעותית, גם אם גודל הכתם פחות מכגריס. בהמשך הביא את דעת שו"ת בשמים ראש סי' קלא שהובא בפתחי תשובה ס"ק ט שכתב 'ראיתי את רבותי כולם משערין [=את הכתם לפי גודלו] ואינם חשים בדבר', דהיינו שלדעתו יש להקל. אך חייבים להעיר שוב שכבר הוכח מעבר לכל ספק שהתשובות שבשו"ת בשמים ראש לא נכתבו ע"י גדולי ישראל לא ראשונים ולא אחרונים, אלא הם דבריו של המדפיס שאול ברלין עצמו שהקדיח כידוע את תבשילו, בדיוק כמו ההערות שם 'כסא דהרסנא'. לכן אין לסמוך על התשובות שבבשמים ראש ועל הערות כסא דהרסנא שעליהן כלל בין לקולא ובין לחומרא, וכנראה שהמחבר לא היה מודע לכך. הספר מוקדש לתלמיד חכם אוהב ספר הרב שלום ג'ייקוב מארה"ב שנפטר לפני שנתיים בדמי ימיו, שהקפיד כל שנה להוציא לאור במהדורה חדשה ומתוקנת ספר קדמון עם מבוא והערות על חשבונו, 'מכון תורני' של איש אחד. תנצב"ה.

יהדות תוניסיה ושכנותיה בזמן החדש. יוסף-יובל וצביה טובי. ירושלים-נתניה, ראובן מס ותימא, תשפ"ה. שני כרכים [892 עמ']. (rmass@barak.net.il)

הגב' צביה טובי נולדה למשפחה תוניסאית, וכבר שנים רבות היא חוקרת את התרבות המשפחתית והציבורית של יהודי תוניסיה בדורות האחרונים. בשנים האחרונות הצטרף למחקריה בעלה פרופ' יוסף יובל טובי, שעיקר עיסוקו עד אז היה חקר שירת ימי הביניים וענייני עדת תימן, ויחד הם ביררו עניינים וכתבו מאמרים וספרים בנושא שכמעט שלא עסקו בו – חיי היומיום של יהודי תוניסיה והארצות שסביבה בזמן החדש. עתה הם אספו את עשרות מאמריהם, שחלקם נכתבו בשיתוף עם אחרים, חילקו אותם לנושאים – תמורות חברתיות, ספרוּת, לשון, ציונות, לימוד הלשון העברית, תיאטרון, ותרבות עממית, בס"ה 52 פרקים, שמאירים ומתעדים פנים שונות של עדה יקרה שזכתה לעלות ברובה לארץ הקודש ויש לה בה מקום חשוב. לפעמים מדובר בזוטות ולפעמים בעניינים כבדים של תורה וחיים, אבל הספר כולו מציג תמונה מדויקת ואמיתית של מה שהיה ואיננו עוד. בעמ' 800 עוסקים המחברים ב'חברת הנשים' בחצר המשותפת בקהילות היהודיות בדרום תוניסיה. החצר הייתה מרחב המחייה העיקרי של המשפחה המורחבת ובעיקר של הנשים שבה, ובה נערכה הפעילות המשפחתית – טחינה, כביסה, תפירה אכילה ועוד, כאשר החמות, אם המשפחה, מנהלת את כל הפעילות ביד רמה. המחברים מתארים בצבעים קודרים את האווירה הקשה שפגשה את הכלה הצעירה שהצטרפה למשפחה בתוך חצר לוחצת זו, ומקשרים זאת לדיכוי הנשים באותה תקופה וניתוקן מהעולם החיצון. אך משפחות גדולות ויפות גדלו בחצרות אלו ובהן בנות ונשים מאושרות, כך שאני לא בטוח שהצבע הקודר הוא היחיד שבו אפשר היה לתאר מציאות זו... יישר כוחם של בני הזוג טובי על התיעוד והתיאור לדורות של עולם מיוחד זה.

לדעת בארץ דרכך. עבודת המידות לאור תורת ארץ ישראל. יצחק חיים סבתו. מצפה יריחו, 'והלכת בדרכיו' ודברִי שיר, תשפ"ה. 222 עמ'. (077-3220338)

הרב סבתו משמש כראש ישיבת מצפה יריחו, והוא בנו ותלמידו של הרב שבתי סבתו שליט"א מייסדה, וגם תלמיד של מחותני הרב נחום רכל שליט"א. נוסף להוראת ש"ס ופוסקים עוסק הרב יצחק בענייני מוסר ומידות, כשהוא מקשר אותם לחיינו בארץ ישראל ולתפקידנו בה. לדעתו בתוך 'תנועת המוסר' הענף הקרוב ביותר למוסר הארצישראלי שאליו הוא מכוון הוא שיטת סלבודקה של 'גדלות האדם' כפי שהתפתחה במשך הזמן בישיבת חברון ובנותיה, אך הוא מוסיף לה דגשים נוספים. החלק הראשון של הספר עוסק בכיוונים מעשיים ומחשבתיים של תורת המידות, והחלק השני עוסק במידת השמחה, שהיא למעשה לא רק מידה אלא דרך חיים של אופטימיות עמוקה, שחלקה אמנם תלוי בנפש האדם כפי שנוצר וחונך וגודל - אבל רובה תלוי בעבודה פנימית שבעזרתה אפשר לרוכשה ולחיות עם כל הטוב שבה, ולכך מדריך הספר. זהו ספר ראשון בסדרה בעז"ה.

לוח דבר בעתו התשפ"ה. חלק שני. העורך: הרב מרדכי גנוט. בני ברק, תשפ"ה. כאלף עמודים [מעמ' 1060 ועד עמ' 2048]. (m0504106023@gmail.com)

ב'המעין' טבת תשפ"ה (גיל' 242 עמ' 148-149) סקרתי ושיבחתי את החלק הראשון של הלוח המיוחד הזה, והבטחתי שחלקו השני הכולל את הימים מר"ח ניסן תשפ"ה ועד ער"ה תשפ"ו יצא לאור לקראת סוף החורף, אבל הוא לא הגיע אליי אלא הרבה אחר שיצא לאור 'המעין' גיליון ניסן תשפ"ה. כרגיל מלא כל דף ודף של הלוח ידיעות ונתונים והלכות והנהגות ועצות טובות מזן אל זן, רבים מהם רבי תועלת. כדי שהלוח יגיע לצרכניו לקראת ראש השנה הוא חייב להיות מוכן כבר בראשית אלול, והזמן רץ... הברכה אחת היא לעורך היקר ידידי הרב גנוט שלמרות העומס המוטל עליו אוכל לסקור את הכרך על תשפ"ו לקראת גיליון תשרי תשפ"ו. הלוח כפי שהוא אינו נמצא במאגרי מידע, ויש בו תועלת רבה.

לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ. אמרים רעיוניים לתורה ולמועדים. זרחיה ליאור. בית אל, תשפ"ה. 552 עמ'. (liorz@rbc.gov.il)

הרב זרחיה הוא תלמיד חכם וסופר סת"ם, בנו של הרב דוב ליאור שליט"א, לשעבר רבה של חברון והיום בירושלים. הוא מתגורר ביישוב בית אל, וכבר שנים שהוא כותב בקביעות דברי תורה לפי סדר פרשות השבוע ומועדי השנה. חלק גדול מתוכֵן דבריו מבוסס על צורת האותיות אותה הוא מכיר מקרוב מעבודתו היומיומית בכתיבת סת"ם, והוא משלב רעיונות פרשניים ואקטואליים בענייני פשט ורמז ודרש וסוד הקשורים למבנה האותיות ולמסורה. את הדברים ערך הרב בועז מרדכי, והתוצאה היא חיבור מרשים ובו דברי תורה מגוון מיוחד. כך למשל הוא מקביל אירועים היסטוריים רבים לכל אחד מחמשת הסיבות לקביעת האבל בשבעה עשר בתמוז - לשריפת התורה ע"י אפוסטומוס הוא מצרף את שריפות התלמוד שאירעו ברחבי אירופה לפני גירוש ספרד ואחריו, את שריפת בתי הכנסת בגרמניה בליל הבדולח, את שריפת גטו ורשה בערב פסח תש"ג ובכלל את שריפת היהודים בשואה, את קריעתם לגזרים של שמונה ספרי תורה במערת המכפלה בחודש תשרי תשל"ז, את חילול ושריפת קבר יוסף הצדיק בשכם בסוכות תשנ"ז ובראש השנה תשס"א, את שריפת בתי הכנסת של גוש קטיף בקיץ תשס"ה, ואת שריפת בית המדרש בחומש המתחדשת בתמוז תשס"ט. התרופה לכל זה היא לדעתו העלאת אש קודש בלבבם של כמה שיותר יהודים לקיום מצוות ולקידוש שם שמים, כך שאש החיים והתורה תכסה את אש החורבן כחלק מתהליך הגאולה הבאה עלינו לטובה. שנזכה ונחיה ונראה.

מדיטציה והתנ"ך. דרכים עתיקות להתבוננות פנימית. הרב אריה קפלן. ירושלים, מגיד, תשפ"ה. טו+212 עמ'. (office@korenpub.com)

הרב אריה משה אליהו קפלן זצ"ל היה תלמיד חכם רחב אופקים ויֵדע שחי בארה"ב, שם למד שנים רבות בישיבות וגם רכש השכלה אקדמאית ויֵדע כללי עשיר מאוד. הוא נפטר בפתאומיות לפני הגיעו לגיל חמישים בשנת תשמ"ג, אך הספיק להוציא לאור תוך שנים מעטות עשרות ספרים איכותיים בענייני השקפה וחינוך ויהדות, כולל תרגום חדש לתורה וביאור של ספרי יסוד בקבלה. רוב ספריו יצא לאור באנגלית, וחלקם תורגם לעברית. הוא זכה להשפיע באופן מרשים על דור שלם, בעיקר על בני היהדות האורתודוקסית-מודרנית בארה"ב. בין השאר הוא התחבר לעולם המדיטציה שכולל צֶבֶר של איסטרטגיות מורכבות לוויסות קשב ורגשות, ומצא ביהדות ובתורה ובנבואה ובחסידות דרכי חינוך ומודעות עצמית, שכוללים את היסודות העיקריים והבריאים של השיפור העצמי והגברת התודעה והקישור לאלוקים, שעשויים להיות תוצאה של פעילות מדיטציונית, כחלק מעבודת ה' שיש לאדם להיכנס אליה בכל כוחו, כל אחד לפי רמתו ושאיפותיו ואפשרויותיו. הספר הזה על מדיטציה ותנ"ך מנסה להראות שהנבואה, שפסקה למעשה בראשית ימי הבית השני, רוחה מרחפת עדיין על היהדות בכלל ותורת הקבלה בפרט עד ימינו, מיוסדת בין השאר על עקרונות המדיטציה. הוא מחבר בין מושגי הנגלה והנסתר לבין מחקרים מודרניים, נכנס לסוד הכרובים החופפים על הכפורת ולתפקיד המוסיקה בבית המקדש ובהשראת הנבואה, מסביר את הקשר בין רגשות נפשיים לבין תחושות גופניות, עוסק בתפקיד ההתבודדות והרוחניות והשימוש בשמות הקודש לאיזון הנפשי, ומתאר את השינויים ההיסטוריים שחלו בנושאים אלו במהלך הדורות ביחס אל הקודש. מצד אחר הוא מעמיד את דרכי הכישוף והעבודה הזרה מול להבדיל הנבואה ועבודת ה', מעמיק בכתבי רבי אברהם בן הרמב"ם והמקובל הקדמון והלא-קונבנציונלי רבי אברהם אבולעפיה, ולמעשה מכניס את הקורא בתמצות לעולמות רבים שכל אחד מהם נראה שזקוק לספר שלם... זכה הספר 'מדיטציה והתנ"ך', ארבעים שנה אחרי שהתפרסם באנגלית ועשה רושם רב, להיתרגם בכישרון רב ללשון הקודש ע"י הרב דוד הלל, והוא עתיד להיות סולם שרבים יעלו דרכו למדרגות גבוהות יותר בעבודת ה'.

מחברת מנחם בן סרוק. מהדורה ביקורתית מבוארת. אהרן ממן וחננאל מירסקי. ירושלים, האקדמיה ללשון העברית, תשפ"ד. פו+893 עמ'. (https://hebrew-academy.org.il/)

מנחם בן סרוק חי לפני כ-1100 שנים בחצרו של חסדאי אבן שפרוט בספרד, ונחשב כאחד מגדולי חכמי הלשון העברית ומשורר חשוב. ספרו 'ספר פתרונים' המכונה 'המחברת' הוא מעין מילון עברי-עברי מעמיק ומסודר ומבואר, מחולק לכ"ב 'מחברות' לפי סדר הא"ב, כשבכל מחברת מבוארים לפי סדר הא"ב מילים וביטויים וכללים של כמעט כל המילים העבריות והארמיות שבתנ"ך. הוא מצוטט בפירוש רש"י על התורה למעלה ממאה פעמים, וגם זה תרם לפרסומו הרב. הספר גרם גם לפולמוסים סוערים שחלקם נותרו פתוחים עד היום - מיד עם צאתו לאור התקיף אותו בתקיפות חברו-יריבו דונש [אדונים] בן לברט וכתב עליו כמעט מאתיים השגות, תלמידי מנחם השיבו לו, תלמיד של דונש הגיב, ואחרים המשיכו את הדיונים בחיבורים מיוחדים. גם הארי שבחבורה, רבנו תם בעל התוספות, מאתיים שנה לאחר פרוץ הפולמוס, חיבר ספר בשם 'הכרעות' שבו נכנס לעובי הקורה במחלוקות שבין מנחם לדונש והכריע ביניהם פעם אחר פעם באופן מנומק ומבואר (לרוב הצדיק את מנחם. גם הספר 'חיבור ההכרעות לרבנו יעקב בן מאיר תם' יצא לאור בשנה שעברה במהדורה מדעית מבוארת, וסקרתי אותו בגיליון 251 של 'המעין' [תשרי תשפ"ה] בעמ' 144). ספר המחברת יצא לאור על פי כתבי יד עם הערות ע"י החכם פיליפובסקי באנגליה לפני 170 שנה, וזו למעשה המהדורה שבה השתמשו כולם עד היום. פרופ' אהרן ממן, ממייסדי היישוב פסגות שבצפון ירושלים, נשיא האקדמיה ללשון העברית וחתן פרס ישראל, נחשב היום מגדולי חוקרי הלשון בארץ, ויחד עם תלמידו ד"ר חננאל מירסקי מירושלים הם הקדישו שנים רבות להכנת מהדורה מושלמת של הספר, כולל בירור הנוסח בעזרת כל כתבי היד וקטעי הגניזה והמקורות המקבילים, וכן ביאורים והפניות ומראי מקום מדויקים, עבודה לדורות. לפני שנים ספורות הוציא לאור פרופ' ספרדי בשם אנג'ל סאנץ בדילוס (Badillos) מהדורה מודרנית של הספר עם ביאורים בספרדית, שהרי בספרד מתייחסים גם לחכמים היהודים ולחוכמות היהודיות של תור הזהב כאל חלק מהתרבות הספרדית, ועוסקים בהם באקדמיה רבות. מעניין שהמהדירים החליטו לכתוב את שם משפחתו 'בדייוס', כנראה שבספרד כך נשמע שמו, למרות שאיות שמו כולל LL; אך בכתב העת 'לשוננו' הוא פרסם מאמר בעברית ואיית את שמו 'בדיליוס', וגם בכנס של הברית העברית העולמית אויית שמו 'בדילוס', ולענ"ד כך עדיף. גם שֵם אחר מאוית לענ"ד בספר ע"י המהדירים כמה פעמים באופן שגוי – החכם הגדול חיים מיכל, שהיה אספן כתבי יד וביבליוגרף מפורסם שחי בהמבורג לפני כמאתיים שנה, שם משפחתו היה מיכְל ולא מיכאל. מיכְל הוא מעין קיצור של יחיאל (בדרך כלל השמות יחיאל-מיכְל באים כאחד, כמו יצחק-אייזיק וכד'), והוא שונה ומובדל מהשם התנ"כי מיכאל. אבל אלו הן זוטות, הספר עצמו עם ההקדמה הרחבה והמפתח המפורט מרשימים ביותר, והם מצטרפים להתעוררות הקיימת היום בחקר לשון הקודש גם אצל אנשי תורה וגם באקדמיה. כך למשל הספר 'מכלול' של הרד"ק שהוצאנו לאור לפני כמה שנים במהדורה חדשה ומתוקנת התקבל יפה מאוד אצל הלומדים והחוקרים, ובחודשים הקרובים נוציא לאור בעז"ה את חלקו השני – ספר השורשים. יישר כוחם של המהדירים. כמו שכתב פרופ' משה בר אשר במכתב הברכה בראש הספר 'המהדורה הזו מייתרת את כל קודמותיה'.

מלחמתה של תורה. קובץ מאמרים בענייני לימוד תורה ומצוות המלחמה. ירושלים, איחוד רבני תורת הארץ הטובה, תשפ"ה. 86 עמ'. (mazkirut.rthh@gmail.com)

תריסר מאמרים מאת גדולי הרבנים וראשי הישיבות תלמידי הרב צבי יהודה קוק זצ"ל בעניין לימוד תורה ושירות בצבא. כל הרבנים, איש בסגנונו, מגדילים ומפארים את שתי המצוות הגדולות האלו שכל אחת מהן היא שורש לקיום הרבה מצוות אחרות, ומנסים, כל אחד בסגנונו, להציג את הדרך הנכונה בניווט שביניהן. כולם מחייבים לימוד תורה משמעותי לפני השירות הצבאי כל אחד לפי רמתו ויכולתו, כולם מתנגדים לגיוס כפוי שיזיק הרבה יותר מאשר יועיל, וכולם דורשים מהממשלה והצבא לדאוג שהצבא יהיה צבא 'כשר' לא רק בענייני מאכלות אסורים, כך שלא תיגרם ירידה רוחנית בעת השירות הצבאי. בראש 'איחוד רבני הארץ הטובה' עומדים הרב דב ליאור והרב יעקב אריאל והרב שמואל אליהו, ומדי פעם הם מביאים לידי ביטוי את דעתם בעניינים העומדים על הפרק.

מנחת יהודה. פירוש לספר מלכים. רבי יהודה בן חנין. ההדיר: הרב שלמה מתתיהו לוונטהל. ירושלים, תשפ"ה. 319 עמ’. (02-6287221 (

בגיל' 221 של 'המעין' [ניסן תשע"ז, עמ' 111] כתבתי כמה מילים על הכרך הראשון של הפירוש החשוב הזה, אז על הספרים יהושע, שופטים ושמואל, ועתה אחרי עמל של שנים זיכה אותנו הרב המהדיר בכרך נוסף. ר”י בן חנין חי לפני למעלה מארבע מאות שנה בדרום מערב מרוקו בכפר בשם אקא הסמוך למדבר הסהרה, ולמרות ריחוקו ממרכזי התורה היה תלמיד חכם גדול בנגלה ובנסתר. הוא נפטר בשנת שע"ט. בחייו לא זכה להדפיס את ספריו בגלל עוניו הגדול ובגלל היעדר בתי דפוס בצפו"א, אך זכה שספרו ‘עץ החיים’ על ספר המצוות של הרמב”ם יצא לאור ביוזמת רבני אלג'יר בליוורנו תקמ"ג. לאחר מחקר ביבליוגרפי והיסטורי מקיף הצליח המהדיר המוכשר לזהות מיהו המחבר של הפירוש החשוב הזה, למעשה שני פירושים - פירוש פשטני בשם 'שמן' ופירוש קבלי קצר-יחסית בשם 'קטרת', והוא הוציא אותו לאור לתועלת לומדי התורה לדורות. נראה שלפני המחבר עמדו רק ספר 'מקראות גדולות' שיצא לאור בוונציה בדור שלפניו ועוד ספרים לא רבים, ובכל זאת הוא הצליח לכתוב פירוש מקיף על התנ"ך, בלול בפשט ורמז ודרש וסוד, שמזכיר מעט בסגנונו ובדרכו את פירוש הרמב"ן על התורה. המהדיר טרח למצוא את מקורות פירושי המחבר וגם ציין לפירושים דומים או שונים אחרים, וגם בחלק 'שמן' הנגלה וגם בחלק 'קטרת' הנסתר הוא עשה עבודה מושלמת. רק לדוגמא אציין כאן כמה פירושי פשט מתוקים מתוך הספר: בסוף פרק א מתוארת מסיבת ההכתרה של אדוניהו, כשבמקביל ללא ידיעת המסובים נמשח שלמה בגיחון בליווי תקיעות שופר וצלילי חלילים. הכתוב אומר (פס' מא-מה): 'וישמע אדוניהו וכל הקרואים אשר איתו... והנה יונתן בן אביתר הכהן בא... ויען יונתן ויאמר לאדוניהו אבל אדונינו המלך דוד המליך את שלמה... הוא הקול אשר שמעתם'. רבנו המחבר מעיר כאן כמה הערות בפשוטו של הפשט: ראשית הוא מעיר שהכתוב מעיד שאדוניהו שמע ראשון את הקולות והאחרים שמעו רק אחריו, והוא מתכוון כנראה שהקורא ישים לב שאדוניהו היה דרוך ומוכן לכל התפתחות יותר מכל האחרים שבאו לשמוח איתו על המלכתו, ולכן הוא שמע את הקולות ראשון. ולמה דווקא יונתן בן אביתר הגיע לבשר על המלכת שלמה? כותב המחבר: 'אפשר שבא להגיד לאביו להישמט משם', שהרי גם אביו אביתר הכהן היה מן הנפתים לתמוך בהמלכת אדוניהו, ויונתן פשוט בא כדי להציל את אביו ולוודא שהוא יימלט בזמן. ומדוע הוסיף יונתן בסוף דבריו 'הוא הקול אשר שמעתם'? - 'נתכוון בזה להתנצל כי לא על זה בא לבשר, כי אם כמגיד בעלמא מה שאירע', דהיינו שיונתן מדגיש שלא בא בכוונה לבשר להם רעות, אלא שהוא פשוט מתאר להם בעקבות הקולות ששמעו מה קרה בחוץ. רגישות מיוחדת של יונתן בן אביתר בירושלים - וגם של רבי יהודה בן חנין זצ"ל, שגילה לנו מירכתי מרוקו את עומק פשט דבריו. יזכה הרב לוונטהל לחבר ולההדיר ספרים הרבה כשופרא הדין עוד שנים רבות בריאות וטובות.

מסורת צמחי המשנה. חיים צבי אלבוים. ניצן, מכון התורה והארץ, תשפ"ה. 602 עמ'. (machon@toraland.org.il)

לזיהוי הצמחים שמוזכרים בספרות חז"ל יש משמעות גדולה להלכות כלאיים והלכות ברכות ועוד, ונכתב על הנושא הזה הרבה מאז ימי הגאונים ועד ימינו. ספר זה מרכז את המחקרים העדכניים ביותר לקביעת זהותם של כ-150 צמחים ע"י חוקר תורני שהספר הוא עיבוד על עבודותיו האקדמאיות. מ'אבוב הרועה' דרך סוגי הדלעת השונים, החרדל והחרדל המצרי, העוזררים הקינרס והקנבס, ועד התרדים והתרובתור, כל אחד מהצמחים האלו מתואר ומצולם ונחקר ומתברר. בנספח בסוף הספר נמצאים ט"ו הצמחים הידועים שאין בהם ספק, מהאגוז והאתרוג ועד השקד והתמר. מבוא מקיף על הספר ודרך המחקר בתחום הזה ותולדותיו ועוד, ומפתחות מפורטים בסוף, מהווים פתיחה וסיום ראויים לספר המושלם הזה. יישר כוחם של המחבר שחקר וכתב, ושל מכון התורה והארץ שיזמו וביצעו.

מסילת ישרים למאה ה-21. חגי לונדין. ירושלים, מגיד, תשפ"ה. כ+244 עמ'. (hagefr@gmail.com)

ידידי וקרובי הרב חגי שליט"א עושה זאת שוב: בכישרונו ובחריצותו הוא נוטל חיבור קיים ומנגיש אותו לימינו, כאילו לכך נוצר. על גבי במה זו לא צריך להרחיב בגדולתו של ספר 'מסילת ישרים', בא הרב חגי ובונה ממנו מדריך לאימון-אישי-תורני המתאים לאדם משכיל בן דורנו. הוא כותב שעד הדור האחרון ההתמודדות של רוב היהודים בעולם כללה בעיקר להישאר בחיים ולהישאר יהודים, אך היום ההתמודדות היא למלא את החיים שלנו במשמעות יהודית, לפגוש את הקב"ה עמוק בלב, ובזה בדיוק עוסק 'מסילת ישרים'. לכן מבאר הרב לונדין את מסילת ישרים כשהדגש בדבריו הוא דוגמאות מהחיים והדרכות מעשיות לבן דורנו. הוא מסיים את ההקדמה וגם את הספר כולו בהמלצה לקרוא כל יום חמש דקות במסילת ישרים, וכך לגעת בנשמה, ולראות איך בעקבות חמש הדקות היומיות האלו 'מסילת החיים' מתיישרת לפנינו. דברי הרמח"ל מודפסים באות ירוקה והביאורים והתוספות של הרב חגי באות שחורה, ויש בהם עצות והדרכות וגם הפניות לשיעורים מרחיבים באינטרנט.

מעשה בצדיק ואלונקה. סיפור חייהם של חללי ישיבות ההסדר בשנה הראשונה של מלחמת שמיני עצרת. חיים נבון. ירושלים, איגוד ישיבות ההסדר וידיעות ספרים, תשפ"ה. 292 עמ'. (navon3@gmail.com)

הספר כולל כ"ב סיפורי חיים של תלמידי ישיבות הסדר ועוד כשישים הספדים קצרים על בוגריהן, המתארים דמויות חמד, 'משלנו', בני תורה צעירים שיצאו לקרב בשנה הראשונה של המלחמה וממנו לא שבו. לצערנו בשנה הנוכחית, השנייה, נוספו לרשימה זו רבים, ואולי כבר עסוק ידידי הרב נבון, הסופר המחונן והרגיש, בכתיבת כרך נוסף... כשמונים עולמות מלאים נפלאים מתגלים בין דפי הספר, ובעמודים הבודדים שהוקצו לכל אחד קיימת הצצה לא רק עליהם - אלא על דמותו של דור שלם. בנינו ואחינו ותלמידינו מצליחים לשלב באופן מופלא, אמיתי, כן, את התפקידים הרבים שהטיל עלינו ריבונו של עולם בדור הנפלא הזה – אך בספר מתוארים כמובן רק אלו שמילאו את תפקידיהם עד נשימת אפם האחרונה, ומסרו את נפשם על קדושת השם בשנת תשפ"ד בהגנה על התורה, העם והארץ. כל עמוד כואב בספר מספֵר למעשה גם את סיפורם של הרבים החיים עד מאוע"ש, שחזרו לביתם לשלום (גם אחרי ההתייצבות השנייה והשלישית והרביעית...) וב"ה אין צורך להספיד אותם לא בעל פה ולא בכתב, אשרינו שזכינו לדור כזה. המחבר הרב נבון נעזר בראיונות שנעשו עם בני משפחה ומורים וחברים של הנופלים כדי לדייק בתיאור הקווים המיוחדים של כל נופל, ואצל הנופלים שהכרתי אני יכול להעיד שהוא עשה את מלאכתו אמונה, לא הגזים ולא שינה. אלו הם הגידולים שגידלנו, ה' יקום דמם.

סדר זמנים. בירורי הלכה וחידושי דינים בענייני זמני היום בהלכה על פי שיטת הגר"א. רבי יצחק אייזיק חבר. מהדורה חדשה מכת"י המחבר, עם הוספות רבות. מהדיר: הרב יעקב טריביץ. ירושלים, מכון ירושלים, תשפ"ה. 21+תכ עמ'. (office@machon-y.com)

רבי יצחק אייזיק חבר היה מתלמידי תלמידיו של הגר"א, ונודע כגאון ומקובל. בין השאר פרסם בשנת תר"ד את הספר 'סדר זמנים', ובו חיזק וביסס את שיטת הגר"א בשני עניינים העומדים ביסוד זמני היום בהלכה – קביעת זמן השקיעה כשיטת הגאונים ודחיית שיטת ר"ת שהייתה מקובלת עד אז על רוב ככל גדולי ישראל וקהילות ישראל, ודחיית שיטת חכמי אשכנז שהיום נמדד מעלות השחר ועד צאת הכוכבים והקביעה שהיום נמדד מהזריחה ועד השקיעה. למרות שהגר"א עצמו לא תלה את שתי הכרעותיו אלו זו בזו – מוכיח רי"א חבר שהן שני צדדים של אותו מטבע, ודבריו בספרו זה היו מהגורמים שהביאו לכך ששיטת הגר"א בשני הנושאים התקבלה ברוב תפוצות ישראל במאה וחמישים השנים האחרונות. מהדורה חדשה זו של הספר הוהדרה ע"י תלמיד חכם מומחה להלכות הגר"א ושיטותיו, גם נמצא כתב ידו של המחבר ונוסח הספר תוקן והושלם, וגם נוספו הערות מחכימות רבות מכתבי גדולי החכמים שעסקו בתחום זמני היום בהלכה בדורות האחרונים ובעיקר מאז שנדפס הספר, צורפו דברים על תולדות המחבר וכן תשובות שלו בעניין זמני היום בהלכה חלקן מתוך כת"י, וכן נוספו מילואים רבים וחשובים. ספר חובה לכל העוסקים בתחום.

סופרי המלך. חלק שני. מבית מדרשו של רבנו עקיבא איגר מכתב יד. מהדיר: הרב יום טוב ליפמאן ראקאוו. לונדון, תשפ"ה. תקי עמ'. (0208-4553282)

יהודי גדול התגורר בלונדון במשך שנים רבות, ת"ח ואיש ספר, צאצא של גדולי ישראל, ושמו הרב אברהם שישא הלוי זצ"ל. בין שאר פעליו אסף ושמר כתבים שלא נדפסו מאת אבות אבותיו, ובהם בעיקר רבנו עקיבא איגר זצ"ל. בשנים האחרונות עמל בנו הרב יוסף שישא שליט"א, רב בלונדון, והוציא לאור כמה כרכים מתוך כתבים אלו לתועלת ציבור אוהבי התורה, שיודעים להעריך כל אות שיצאה מתחת ידם של רע"א ושל אחרים מגדולי הדורות (כולל בראש גיליון זה). הכרך השני שלפנינו מכיל רשימות של רע"א עצמו ושל תלמידים שכתבו בשמו, ובהם חידושים על כמה מסכתות ועל סימנים רבים בשו"ע, וכן שאלות ותשובות שטרם נדפסו, כולם מבית גנזיו של הרב אברהם שישא זצ"ל הנ"ל. הדברים הועתקו ונערכו וסודרו עם הערות וציונים והשוואות לשאר דברי רע"א בידי ידיד המשפחה ומגדולי רבני לונדון הרב רקוב שליט"א וחבר עוזרים, מלוּוים במבואות ומפתחות מפורטים, וכך הם יצאו סוף-סוף מחושך לאור ומהסתר לחיי עולם. במבואו מספר הרב שישא בין השאר על הניסים שאירעו בשואה לכמה מבני משפחתו, ובין השאר הוא מציין (עמ' 9) ש'השתדלן הצדיק ר' פנחס דוד פרוידיגר ז"ל ראש הקהל של בודפסט' ניסה לארגן רכבת דומה ל'רכבת קסטנר' שתצא מבודפסט בקיץ תש"ד עם מאות יהודים ותגיע לשווייץ, ניסיון שלא יצא בסופו של דבר לפועל.

ספר ה"אורית". התורה המעצבת את מורשת יהודי אתיופיה. מנחם ולדמן ופניאל גתאצ'וו. ירושלים, ראובן מס, תשפ"ה. 348 עמ'. (rmass@barak.net.il)

עיקר עיסוקיו של הרב מנחם ולדמן מחיפה, כבר למעלה מארבעים שנה, מצוי סביב ליהודי אתיופיה – בסיוע לעלייתם ולקליטתם הגשמית והרוחנית, ובמחקר תרבותם ומורשתם, והוא חיבר כבר כמה ספרים והרבה מאמרים בנושא. הוא הספיק לרכוש לעצמו במידה מרובה את השפה האמהרית, אבל כתבי הקודש העתיקים של העדה עדיין היו כמוסים ממנו, מפני שהם כתובים בשפת הגְעְז, שפה אתיופית עתיקה שידועה היום למעטים בלבד. והנה לפני שנים ספורות התקשר אליו מאדיס אבבה, אליה מגיע הרב ולדמן לעיתים קרובות בתוקף תפקידו, גבר צעיר, הציג את עצמו בשם פניאל, וטען שהוא יהודי אתיופי שמכיר את השפה ההיא וחוקר את הכתבים הנ"ל. בפגישה הראשונה עמו נוצר קשר הדוק בין השניים – החוקר ואיש הציבור המבוגר מכאן, והמומחה הצעיר לגעז ולכתבי הקודש וליהודי אתיופיה ומורשתם מאידך. שיתוף הפעולה הזה שממשיך ברציפות עד עתה הוליד את הספר המהודר והחשוב הזה, שבו מחקרים עמוקים ודייקניים ומפורטים על מורשת יהודי אתיופיה, על אמונותיהם ומצוותיהם ומנהגיהם העתיקים, על יחסם לשכניהם הגויים ולתרבותם, על שינויים שנעשו בתקופות שונות בחלק מכללי ההלכה שלהם, על כתבי הקודש שלהם הכוללים חוץ מה'אורית' גם רבים מהספרים החיצוניים וכן כתבים נוספים, ובעיקר על ה'אורית' עצמה – נוסחה, מקורה (כנראה בתרגומי מקרא יווניים עתיקים) ויסודותיה, וכן נספחים חשובים ומפתחות מפורטים. זהו ספר חובה לכל המתעניין ביהודי אתיופיה ובתרבותם, כשאין סתירה כלל בין הכבוד הראוי למסורתם העתיקה שנשמרה במסירות נפש במשך דורות, לבין הדרישה מהם לשמור עתה את המצוות כמסורת ישראל, שהרי 'מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים'.

עושים עניין. מסע אישי ומשפחתי בין הפרשה לחיים. יוני לביא. ירושלים, מגיד, תשפ"ה. 285 עמ'. (yonilavi10@gmail.com)

מאמריו וספריו וטוריו ואתרו והרצאותיו ותגובותיו של הרב יוני לביא כבר קנו להם שם, ובצדק. בחֵן מיוחד הרב יוני מצליח לגעת כמעט בכל מי שקורא את דבריו, והוא מצא את הסוד איך לגרום לאותם דברים להתקבל על ליבם ועל דעתם של בני ק' ובני י', של נכדות וסבתותיהן, של יודעי ספר ושל מתקרבים ומתחזקים, באופן שמוסיף רק טוב לעולם. ספר אלבומי מהודר זה מגיש לכל פרשה מפרשות השבוע סט מוכן של הסברים וקושיות וענייני אקטואליה וחידות ושאלות לדיון סביב שולחן השבת, כולל הדרכה איך להעביר את הדברים באופן מיטבי לקהל היעד, ותהיה בו תועלת גדולה לרבים.

עיונים בספר שמואל. אהרון בֵק. שדרות, תשפ"ה. 213 עמ'. (aharonbeck3@gmail.com)

המחבר, ר"מ ותיק בישיבת ההסדר בשדרות, לימד במשך שנים את ספר שמואל בישיבתו. בעקבות הלימוד בספר ובמפרשיו והדיונים עם תלמידיו הוא מחלק את הספר (על שני חלקיו; החלוקה המקובלת לשמואל א ולשמואל ב היא כידוע חלוקה נוצרית מאוחרת כמו החלוקה לפרקים. ואכמ"ל.) לשבעה חלקים, ולדעתו כל חלק כזה כולל עניין רעיוני אחד שבו הוא מתמקד בדבריו, ופחות מזה הוא עוסק בפשטי הפסוקים. נושאי-משנֵה מתבררים כהערות בסוף כל פרק. בפרק האחרון עוסק המחבר בארבעת הפרקים האחרונים של ספר שמואל, שהם כעין נספח שיש בו חמישה נושאים: הסיפור התמוה של הרעב כעונש על הפגיעה בגבעונים והריגת זרע שאול בעקבותיו, המלחמות עם פלשתים, שירת דוד, רשימת גיבורי דוד, וחטא מִפקד בני ישראל ועונשו. המחבר מחדש שיתכן שהפגיעה בגבעונים כפי שהיא מתוארת היא הרובד האלוקי של העניין, ולמעשה דוד מצא בזה תירוץ לפגוע בחלק מצאצאי שאול שערערו את מעמדו בעם, ושתי המטרות שולבו זו בזו. גם חטא המִפקד לדעת הרב בק מעיקרו לא קשור לדֶבֶר, אלא רק ברובד הרוחני - למעשה דוד לא קישר כלל בין חטא המניין לעונש הדֶבֶר, והציע מעצמו שהמגפה תיפול עליו ועל ביתו כרחמנות על העם, ורק אח"כ התברר לו שהדבר הוא עונש על המִפקד המיותר. גם קניית הגורן מארוונה היבוסי התקיימה כהכנה לבניית בית המקדש, ורק בסוף התברר שיש בה תיקון לחטא ובזכותה נעצרה המגפה. לדעתו של הרב בק כל חלק זה של הספר הוא 'דברי גד החוזה' ולא דברי שמואל או נתן, ודווקא הוא, 'החוזה', מסכם באופן נבואי חצי-נסתר את מעשי דוד בסוף ימיו. השיטה המחודשת הזאת רחוקה מפשט הכתובים, אבל היא מיישבת הרבה קושיות. מעניין מאוד.

פיוטי שבת חתן ושבת ברית מילה לפי מנהגי אשכנז וצרפת. יונה ואברהם פרנקל וגבריאל וסרמן. ירושלים, האיגוד העולמי למדעי היהדות, תשפ"ה. יב+1026 עמ'. (avrahamf@gmail.com)

ד"ר דניאל גולדשמידט ז"ל היה בזמנו אחד מחשובי חוקרי התפילה והפיוט, והוציא לאור מהדורות מדעיות של הקינות והסליחות והסידור והמחזור. עלה עליו חתנו פרופ' יונה פרנקל ז"ל שסיים את עבודת חותנו על פיוטי הרגלים, ובמשך שנים עסק בהכנת מהדורה מדעית של הסידור בנוסח אשכנז, עבודה ענקית שבנו, ידידי ושכני אברהם שיח', ממשיך באהבה ובהתלהבות ואמור לסיים אותה בקרוב. יונה פרנקל ליקט במשך השנים ממאות כתבי יד פיוטים עתיקים וסידר אותם לפי נושאים ועיבד אותם באופן מדעי לצורך הדפסתם, אך בשנים האחרונות לחייו עבודתו על הסידור הפכה לעיקר והטיפול בפיוטים האלו נדחה. עתה זכינו לכרך ראשון מתוך חמש (כנראה) של העבודה אותה ייסד פרופ' פרנקל ואותה המשיכו בנו אברהם וד"ר וסרמן, שכולל יותר ממאתיים פיוטים ידועים ולא ידועים לפי מנהג אשכנז וצרפת שמיועדים לנישואין ומילה, חלקם ארוכים מאוד ומורכבים מחלקים ומחלקי משנה, חלק מהם עובדו ע"י פרופ' פרנקל ז"ל וחלק ע"י ממשיכיו שיח'. הספר פותח במבוא בן שמונים עמודים ובהם כל הידוע על מנהגי החתונה ושבת החתן וברית המילה ותולדותיהם והפיוטים שנאמרו בהם במהלך התפילה וקריאת התורה ובסעודות המצוה, סוגי הפיוטים השונים וענייני ההלכה המוזכרים בהם, דברים על הפייטנים ועל כתבי היד ותיאור מורחב של המהדורה שלפנינו וכל אביזריה וכל מה שיש בה, ומפתחות מפורטים, עבודת מופת לדורות. וזה רק הכרך הראשון בסדרה...

פירוש לכתבי הקודש מאת רבי יונה אבן ג'נאח. על חמישה חומשי תורה. מהדיר: אריאל נפתלי. ירושלים, תשפ"ה. 179 עמ'. (arnaftaly@gmail.com)

רבי יונה אבן ג'נאח חי בספרד לפני כאלף שנים, והיה מגדולי המדקדקים בלשון הקודש בכל הדורות. בשנת תרפ"ו הוציא לאור הסופר ואיש הציבור אז"ר (אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ') לקט מפירושיו על המקרא על פי ספריו 'ספר הרקמה' (כללי הלשון) ו'ספר השורשים' (מילון מקיף) על פי תרגום אבן תיבון עם מעט הערות, ועתה בא המהדיר והוציא לאור מהדורה חדשה של ליקוטו של אז"ר על התורה עם תוספות והשלמות, ויישר כוחו. כך למשל את התיבה 'חוף', 'ובחוף הים' (דברים א, ז), מסביר ר' יונה מלשון חפ"ף, שפשוף, כמו (נידה סח, א) 'אשה לא תחוף בערב שבת', כי חוף הים הוא 'מקום חיכוך הימים, כלומר מקום שמחככין בו גליהם, רצונו לומר – שפתו'. הערה יפה זו מסתתרת בספר השורשים לר"י אבן ג'אנח ערך חפ"ף, ועתה היא גלויה לכל הלומדים בדפוס ובמאגרי המידע.

פניני הלכה. אמונה ומצוותיה. ההלכות בטעמן מבוארות מהיסודות ועד ההלכה למעשה, למנהגי ספרדים ואשכנזים, בתוספת הקדמות בענייני אמונה ומחשבה. הרב אליעזר מלמד. ברכה, מכון הר ברכה, תשפ"ה. שני כרכים. (02-9709588)

לפנינו שני כרכים נוספים בסדרה הידועה 'פניני הלכה' שחיבר וממשיך לחבר הרב אליעזר מלמד, רב היישוב ברכה וראש הישיבה שביישוב, בעזרת רבני המכון התורני שע"י הישיבה. הפעם מדובר בספרים שעוסקים פחות בפסקי הלכה נקודתיים ויותר בענייני אמונות ודעות וההלכות הקשורות אליהן, כגון ענייני ע"ז וכל מה שסביבם והלכות פיקוח נפש, ענייני נבואה ורוח הקודש מכאן וכשפים וקסמים ועין הרע מאידך, ההתייחסות לחלומות ולאסטרולוגיה ולרפואה לא קונבנציונלית ועוד ועוד, כאשר המינון בין ההסבר הרעיוני ותיאור מקורות ההלכה, יחסית לפרטים למעשה, מדוד ומדויק מאוד, והכל בסגנונו המיוחד והקולח של הרב מלמד. לכמה מהפסקים המחודשים בכרכים הקודמים, ולסדרת פסיקות והתבטאויות הלכתיות-ציבוריות של הרב מלמד בשנים האחרונות, קמו מסתייגים, וכל עניין לגופו, אך לא נראה לי בפרקים שעברתי עליהם בשני כרכים אלו שיש בהם מקום לחילוקי דעות משמעותיים. הפרק האחרון עוסק באמונה בדורנו, ובו מתאר המחבר את מהלך התגלגלות העולם מעולם 'מאמין' לעולם 'כופר' בדורות האחרונים, את ההתנגשות-לכאורה בין מדע לדת, את הנאורות וההשכלה שעשו שמות בבית ישראל באירופה, את משבר החילון, ואת ראשית היציאה ממנו בדורנו בהתאם לדבריו של מרן הרב קוק זצ"ל. הוא מסיים ביחס הראוי בימינו לטועים ולכופרים למיניהם, את הימין המקרבת שחייבת להיות דומיננטית הרבה יותר מאשר השמאל הדוחה, את צמיחת האמונה מתוך הכפירה, ואת התפקיד של עם ישראל לתקן את העולם כולו, ועוד.

פרק השירה המבואר. הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ. ירושלים, מרכז שטיינזלץ והוצאת קורן, תשפ"ה. יז+169 עמ'. (02-6330503)

פרק שירה הוא חיבור מתקופת הגאונים, שבו נמצאת רשימה ארוכה של יצורים ותופעות טבע והפסוקים שכל אחד מהם משבח בהם את ריבונו של עולם. שישה פרקים יש בפרק שירה, וכל אחד מהם מיועד לסוג מסוים של יצורים. הרב שטיינזלץ זצ"ל שביאר חלק ניכר מספרות חז"ל אמר כמה פעמים שגם את פרק שירה בתוכניתו לפרש ולבאר, אבל למעשה הוא העביר שיעורים על פרק שירה אבל לא זכה להכינם כספר. תלמידיו השלימו מתוך דבריו וסיכומי שיעוריו את תוכניתו המקורית, וצירפו לכל פרק צילום אומנותי של נושא הפרק שמשתלב עם הביאור באופן ייחודי. הספר הוא מעין אלבום משולב של פסוקים וביאורים וצילומים, ערוך באופן מרגש ונוגע ללב.

קונטרס אור החמה. אריאל יצחק-הלוי. ירושלים, תשפ"ה. 368 עמ'. (02-5371766)

זמני היום בהלכה הינם מהעניינים הסבוכים שבהלכה. מדובר על כמה סוגיות וכמה נושאים הלכתיים הקשורים זה בזה באופן הדוק, כך שכל חידוש ושינוי בהבנת עניין אחד מחייב פעמים רבות לעסוק בסוגיות המשיקות, וגם בהן להגיע למסקנות חדשות. הכוונה לכללי עלות השחר והנץ החמה, זמני קריאת שמע ותפילה, קביעת חצות היום, זמן מנחה גדולה ומנחה קטנה ופלג המנחה, השעות הזמניות, וכמובן ההכרעה בעניין השקיעה וצאת הכוכבים. כל זמן בנוי על הבנות שונות בסוגיות ומחלוקות שלא נסתיימו מתקופת חז"ל ועד ימינו. אחת הסוגיות המרכזיות שהיא גם הבעייתית ביותר והמשמעותית ביותר למעשה היא ההתייחסות לשיטת ר"ת בקביעת השקיעה ובין השמשות וצאת הכוכבים: הדרך המקובלת היא להבין שר"ת מאחֵר את כל הגורמים האלו בערך בשעה שלמה, אך קיימת גם שיטה נוספת שלפיה גם ר"ת מסכים שהשקיעה הנראית לעינינו היא השקיעה ההלכתית, אבל לעניינים שונים קיימת גם 'השקיעה הראשונה' שהיא מוקדמת בכשעה לשקיעה הרגילה. ספרים רבים ואינסוף מאמרים ותשובות נכתבו בניסיון להוכיח מהי שיטת ר"ת 'האמיתית', ועדיין לא נאמרה בזה המילה האחרונה. הספר הזה מיועד להסביר ולהוכיח למקדימי שיטת ר"ת מהי מהות 'השקיעה הראשונה' הזו, איך מסתדרת שיטה זו בלשון הראשונים והפוסקים, ושגם צאת הכוכבים לדעת ר"ת (על פי השיטה המקדימה) הוא זמן מתמשך ולא נקודה אחת, והוא הדין לעלות השחר ולהנץ החמה שיש להם התחלה וסוף, ויש לכך נפ"מ גדולה לקיומן של מצוות רבות. הנקודה העיקרית שהיא הבסיס לספר היא שה'תירוץ' שמיישב ומקרב בין זמן ר"ת בצאת הכוכבים לשיטת הגאונים מחייב רביזיה גם בזמני היום בהלכה האחרים. המחבר סיפר לי שהוא מתכוון להוציא לאור בקרוב לוח שנתי לזמני היום בהלכה לפי שיטה זו, לוח שיאיר את עיניהם של הנוהגים לפי השיטה המקדימה או החוששים לה. הספר כולל ארבעה מאמרים ובכל אחד כמה פרקים – המאמר הראשון מהווה מעין מבוא ועוסק בהבהרת שיטת ר"ת לדעת מקדימיה, השני בשעות היום בהלכה לפי שיטות הראשונים ובמיוחד ר"י איסרלין בעל תרומת הדשן והרמב"ם, השלישי בחישוב השעות הזמניות והקביעות ההלכתיות התלויות בהן, והרביעי בדרך מדידת הזמנים ובשעונים השונים שהשתמשו בהם הפוסקים. הספר כולל תרשימים וטבלאות וחשבונות זמני היום בהלכה, וניכר שהמחבר המוכשר הקדיש זמן רב כדי לדקדק בדברים ולהציג דבר מושלם לעיני הקורא, אם כי הוא מדגיש פעם אחר פעם שהוא ישמח למשוב מאת קוראים מבינים כדי להגיע לתוצאה מושלמת, וזו הסיבה שהוא קורא למהדורה זו 'מהדורת ביקורת'. עבודה תורנית-הלכתית מרשימה זו אינה הראשונה שיוצאת מתחת ידיו של רבי אריאל – לפני עשרים וכמה שנים הוא הוציא לאור ספר בענייני דקדוק ומסורה בשם 'קובץ דקדוקי תורה' שהרשים מאוד את גדולי המבינים בתחום. יישר כוחו.

רמזי הש"ס. גימטריות, נוטריקונים, וסימנים לפסוקים. חלק א. הרב יהושע ליברמן. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשפ"ה. 362 עמ'. (m@mosadharavkook.com)

הרב ליברמן הוציא לאור לפני כמה שנים את ספרו 'נושאי הש"ס', ובו סיכם בכמה שורות כל עמוד ועמוד מעמודי הש"ס. ספר זה 'רמזי הש"ס' מטרתו דומה אך דרכו שונה לחלוטין – הוא מוצא בשמות ומילים ועניינים בכל עמוד בש"ס רמזים שיקלו על זכירתם. והרמזים רבים ושונים המה – סוגים שונים של גימטריות, נוטריקונים – היינו סימני ראשי תיבות שרומזים לעניין זה או אחר או לקשר שביניהם, וכן הפניות לפסוקים שיש בהם רמז לעניין או לתוכן שהלומד מעוניין לזכור. קיימים לומדים שסוג התזכורות הזה יכול להיות להם לתועלת, אך גם בלי זה המבט על הדף הנלמד דרך הרמזים האלו נותן ללומד לפעמים נקודות מבט מיוחדות שאינן מצויות אצל הלומדים בדרך כלל. הכרך הראשון מקיף את מסכת ברכות וסדר מועד, ושלושת הכרכים הבאים בדרך.

שירי דודים לר' דוד אלקאיים. מאיר נזרי. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשפ"ה. 792 עמ'. (nez@neto.net.il)

ר' דוד אלקאיים נולד בעיר מוגדור (אֵסואירה) שבמערב מרוקו בשנת תרי"א למשפחה מיוחסת ואמידה. הוא למד תורה וגם עסק באומנות, היה נגר אומן וצייר ומשורר. ר' דוד היה מעורכי קובץ הפיוטים 'שירי ידידות' שהוא עד עתה האוסף הקלאסי של פיוטי קהילות מרוקו. הוא גם חיבר ספר פיוטים משלו בשם 'שירי דודים', אך לא זכה להוציאו לאור, ועתה אחרי גלגולים רבים הוא יוצא לאור במהדורה מדעית מנוקדת ומבוארת עם מבוא מקיף ומפתחות והוספות רבות, כולל צילום של כמה כתוּבוֹת שאייר, מעשה ידיו של ד"ר נזרי מגדולי חוקרי תרבות מרוקו בדורנו.

תרגם אברהם. על תרגום אונקלוס. מאת רבי אברהם בן הגר"א. ערוך ע"פ דפו"ר עם הערות ביאורים ומראי מקומות מאת הרב יוסף אליהו מובשוביץ. קטז עמ'. פירוש התפילה. על ברכות 'יוצר אור' ו'שמונה עשרה'. מאת רבי אברהם בן הגר"א. ערוך ע"פ כת"י המחבר עם הערות ביאורים ומקורות מאת הרב יאיר אבידן. קל עמ'. פירוש ספר בראשית. מאת רבי אברהם בן הגר"א. ערוך ע"פ כת"י המחבר עם הערות ביאורים ומקורות מאת הרב יאיר אבידן. כט עמ'. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשפ"ד. (m@mosadharavkook.com)

שלושה חיבורים קטנים וחשובים מאת רבי אברהם בן הגר"א, שיתכן שצילו הגדול של אביו הגאון גרם לכך שלא נודע שמו ולא נפוצה תורתו כפי הראוי לו. חיבורו החשוב על התרגום הוא רק חלק קטן מספר גדול על התרגומים השונים שחיבר ר"א בן הגר"א ולא יצא לאור. זהו לקט הערות וביאורים על תרגום אונקלוס שליקט מתוך החיבור נכדו רבי אלעזר, בן רבי יעקב משה מסלונים חתנו, וגם הוא יצא לאור רק שנים רבות אח"כ בירושלים תרנ"ו. פירוש התפילה נדפס כבר כמה פעמים באופן משובש, וכאן יצא לאור בשלמות ע"פ כתי"ק של המחבר עם הערות וציונים. גם הפירוש על ראשית ספר בראשית נדפס מכתי"ק עם הערות ומקורות, ויש בכינוס דברי צדיקים זה תועלת גדולה לעולם.