המעין

'ספריית אסיף' – כינוס לצדיקים הנאה להם והנאה לעולם / הרב הראל דביר

הרב הראל דביר

'ספריית אסיף' – כינוס לצדיקים הנאה להם והנאה לעולם

אפתח בגילוי נאות. בימים אלו אני מרכז את תפעול ספריית אסיף. ואף שאין הנחתום מעיד על עיסתו איני פסול מלהעיד, שכן עיסה זו אינה שלי כלל ועיקר, אלא של בתי המדרש והרבנים והכותבים הרבים שזכיתי לעסוק בכתביהם-קובציהם.

כמעט אין ישיבה שלא מוציאה קובץ מאמרים אחת לכמה זמן – כתב עת תורני המיועד לפרסם מעט מן המובחר מהתורה שנלמדה והתחדשה בישיבה. בחלק מהישיבות מדובר במסורת של הוצאה לאור מסודרת עם תאריכים קבועים וצוות מנוסה שמתחדש ומתחלף עם השנים, ובחלקן באירוע שמתקיים אחת לכמה שנים, כשנמצא ה'משוגע לדבר' שייקח על עצמו את עול זירוז הכותבים ואיסוף המאמרים ועריכתם והכנת החוברת לדפוס והדפסתה והפצתה, מלאכה לא קלה. כתבי העת שיוצאים לאור בישיבות מחולקים לכותבים ולתורמים, ופעמים רבות אף מועברים או נמכרים לבאי הישיבה ולידידיה.

'ספריית אסיף' האינטרנטית הוקמה לפני מעט יותר מעשר שנים על ידי הרב אייל רזניקוביץ' ושותפים נוספים מכלל ישיבות הציונות הדתית, בחסות איגוד ישיבות ההסדר, במטרה לסרוק ולהנגיש לציבור את האוצר הגדול של כתבי העת של ישיבות הציונות הדתית. בבסיס היוזמה עמדה ההנחה שקיבוץ כתבי העת למסגרת אחת ייצור רשת עניפה של מאמרים ושל כותבים שתכסה את כל תחומי התורה, ותהווה תל תלפיות לרבים, כך שחשיבות המאמרים המכונסים והנגישים תעלה הרבה מעבר לחשיבותו של כל כתב עת בפני עצמו. הספרייה קמה יחד עם כתב העת 'אסיף', שנתון איגוד ישיבות ההסדר המכיל מאמרים איכותיים מאת לומדי ומלמדי ובוגרי הישיבות, שבא לבטא רעיון דומה של אחדות והתכנסות לשיח משותף.

הראשונים 'לעלות' לספרייה היו כתבי עת של ישיבות ההסדר, ועימם כתבי עת של הישיבות הגבוהות והכוללים. כיום מצויים בספרייה כמעט כל כתבי העת של ישיבות הציונות הדתית, על כל גיליונותיהם – גם מהעבר הרחוק. בישיבות רבות כבר מובן מאליו שמייד עם הוצאת גיליון חדש של כתב העת הישיבתי נשלח עותק דיגיטלי שלו להעלאה לספריית אסיף, ולא פעם יש לעובדת פרסום המאמר גם בספריית אסיף השלכה חיובית מכרעת על המוטיבציה של העורכים והעוסקים בהפקת הגיליון.

בשנים האחרונות נוספו לספרייה פרסומים של מכונים תורניים, בעיקר מהציונות הדתית אך גם מחוצה לה. ביניהם: כתבי העת 'התורה והמדינה', 'אמונת עתיך', ספרי 'אסיא' (המאגדים את מיטב המאמרים שבחוברות אסיא), ספרים רבים בהוצאת המכון התורני אור עציון, ועוד ועוד. אליהם נלוו כתבי עת אקדמיים תורניים: כתב העת בד"ד (בכל דרכיך דעהו) לתורה ומדע בהוצאת אוניברסיטת בר אילן, שזה לו פרסומו האינטרנטי הראשון; ספר עמדו"ת וסדרת 'ליבי במזרח' בהוצאת מכללת אורות ישראל, ועוד. אף כתבי עת דיגיטליים עצמאיים שקמו בשנים האחרונות מופיעים בספרייה, כמו 'פשטות המתחדשים' וירחון 'האוצר'. ואף ספרי זיכרון רבים שמורכבים ממאמרים, ביניהם כאלו שיצאו לאור לזכר בני ובוגרי ישיבות ההסדר. המלאכה עדיין בעיצומה, וכתבי עת חשובים רבים (ביניהם 'המעין') מחכים לתורם להיכנס למאגר ספריית אסיף.

בנוסף, עלו לספרייה ספרים שלמים של מחברים בודדים שמורכבים ממאמרים וכתובים במתכונת המאפשרת פיצול, בדומה לכתב עת. בין המחברים הללו: הרב יהודה עמיטל והרב יהודה הרצל הנקין זצ"ל ועוד, ויבל"א הרב יעקב אריאל, הרב יצחק שילת, הרב יהודה זולדן, הרב איתן שנדורפי ואחרים; וגם אנשי אקדמיה שיראתם קודמת לחכמתם, כפרופ' זהר עמר, פרופ' יעקב שמואל שפיגל, פרופ' מיכה קליין, פרופ' יחיאל בן נון ועוד. מדור מיוחד בספרייה מוקדש לעבודות תזה ודוקטורט בנושאים תורניים, שיש בהן כדי להעשיר את הבנת התורה והכרת גדוליה, והן נכתבו מתוך גישה תורנית. עולם התורה הציוני-דתי אינו פוסל מהותית את העיסוק במחקר, ואף רואה בו צד משלים ללימוד הישיבתי, ובלבד שאין בו התרסה וקיצוץ בנטיעות ח"ו. כל הגיוון הזה משווה לספריית אסיף אופי כללי: עיקרה בישיבות ההסדר, ונופה נוטה למחוזות נוספים, אקדמאיים מכאן וחרדיים מכאן.

הספרייה בנויה באופן של קטגוריות ותגיות, המאפשרות חיפוש מאמרים באינספור צירופים לפי עניינו של הלומד, בשתי דרכים עיקריות: האחת היא עץ קטגוריות המופיע בצד האתר ומאפשר ניווט לפי שם כתב העת או הספר, והשנייה היא ניווט לפי מיקום בתנ"ך, בתלמוד הבבלי, נושאים בהלכה ונושאים במחשבה. הקטגוריות כוללות תת-קטגוריות, על מנת להוביל לרשימה כמה שיותר ממוקדת ורלוונטית לרצונו של הלומד. לדוגמה, קטגוריית 'תרומות ומעשרות' כוללות בתוכה את הקטגוריות 'מעשה ההפרשה', 'מעשר ראשון', 'מעשר שני', 'מעשר עני', 'דמאי', 'טבל', ועוד ועוד.

נושאי ההלכה מסודרים לפי סדר ארבעת חלקי השו"ע, בתוספת תחומי הלכה שלא הובאו בשו"ע כשמיטה, קדשים, טהרות, קידוש החודש ועיבור השנה, וגם שני תחומים הלכתיים שהתעבו מאוד בדורות האחרונים: רפואה והלכה, והלכות צבא ומדינה. נושאי המחשבה כוללים גם מיון לפי הוגים, כמו: הראשונים, המהר"ל, הרמח"ל, הרב סולובייצ'יק, וכמובן – הראי"ה קוק, שתחת הקטגוריה המוקדשת לו חוסות כ-40 תת-קטגוריות לנושאים שונים במשנתו. בסך הכל, יש בספרייה למעלה מ-2,300 קטגוריות.

במקביל לקטגוריות, הספרייה כוללת למעלה מ-24,000 תגיות, לצורך איפיון ספציפי יותר של נושאים המשותפים למאמרים שונים ואינם חלק מה'עץ', ובכללם רובם הגדול של פרקי התנ"ך ודפי התלמוד הבבלי. דוגמאות לתגיות: אחדות הכלל, איזביצא, אין אדם משים עצמו רשע, ברכת הגומל, הגאולה במשנת הרב קוק, הסתכלות בכהנים בזמן ברכת כהנים, הקשר בין חטא העגל למשכן, הרב יוסף קאפח, הרב יחיאל יעקב ויינברג, השראת שכינה, טעם כעיקר, יהדות אלג'יריה, כשרות ממלכתית, לימוד תורה לנשים, עציץ נקוב, צדיק ורע לו, ועוד ועוד. קשה למצוא נושא תורני משמעותי שלא זכה לתגית בספרייה, כלומר – למאמר אחד לפחות שעוסק בו, ולעיתים קרובות למאמרים רבים. במילים אחרות: הספרייה מאפשרת, בלחיצת כפתור וברגע קט, ליצור 'קובץ מאמרים' ממוקד לפי נושא.

מלבד הקטגוריות והתגיות, ניתן ליצור רשימת מאמרים לפי מחבר (למעלה מ-6,300 לעת עתה), לפי שם כתב העת, לפי שנת פרסום ולפי ישיבה. עבור מחברים רבים הספרייה מהווה 'אסופת מאמרים' מסכמת שלהם, בהיותה מקבצת למקום אחד עשרות רבות של מאמרים שפורסמו בבמות שונות. דוגמה בולטת לכך היא הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל, מגדולי מרביצי התורה בדורנו ומי שכיתת רגליו והרביץ תורה באינספור ישיבות ואף זיכה אותן בתורתו שבכתב – דברי התורה שב-116 מאמריו המצויים בספרייה פזורים על פני קבצים תורניים של ישיבות רבות (כמעט 120 קבצים...), וספריית אסיף מאפשרת העמדה של כולם בשורה אחת וסקירתם בסקירה אחת.

בע"ה בקרוב יעלה לספרייה המאמר ה-20,000. גם 'מתיחת פנים' עיצובית של האתר עומדת על הפרק. לא פעם אני תוהה בשאלה מי היא האוכלוסייה העיקרית שעבורה קמה הספרייה: הכותבים או הקוראים? דומני ששתי התשובות נכונות: הספרייה קמה מתוך הערכה וכבוד רב לכותבים ולתורתם, שפעמים רבות לא קיבלו את ההכרה הראויה להם, ומתוך הערכה וכבוד לקוראים וללומדים, שפעמים רבות לא ידעו על מאמר מעמיק שעוסק בדיוק בנושא שמעניין אותם. אלו ואלו נמצאו תורמים ונתרמים, אלו ואלו נמצאו מברכים ומתברכים.

יהי רצון שלימוד התורה יתאפיין יותר ויותר בשיתופי פעולה ובחיבורים בין בתי מדרש שונים וסגנונות מגוונים, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.