המעין

עשר תשובות קצרות שקיבלתי מרבי מאיר מאזוז זצ"ל / הרב ניצן בראונר

הורדת קובץ PDF

הרב ניצן בראונר

עשר תשובות קצרות שקיבלתי מרבי מאיר מאזוז זצ"ל*

[הרב מאיר ניסים ב"ר מצליח מאזוז זצ"ל (נהג לחתום בכינוי 'נאמ"ן ס"ט' = נאום אני מאיר ניסים סיפיה טב) נולד בשנת תש"ה בתוניס למשפחת רבנים. למד ולימד בישיבות בעירו. אביו ורבו המובהק, שהיה דיין בעיר תוניס והקים בה ישיבה בשם 'כיסא רחמים', נרצח ע"י מוסלמי בשנת תשל"א, ואז עלו הרב מאזוז ואחיו הרבנים ארצה והקימו בבני ברק את ישיבת 'כיסא רחמים' שהוא עמד בראשה עם עוד מוסדות רבים סביבה, וכן מוסדות תורה נוספים בכל רחבי הארץ. הרב נחשב גדול רבני תוניסיה בדורנו, היה בקיא בכל חלקי התורה גם בחלקים שנלמדים בדרך כלל פחות, וגם רכש ידע כללי רחב בנושאים רבים. הוא הפיץ בעיקר בקרב יוצאי תוניסיה את שיטת הלימוד העיונית הספרדית המקורית לפי הבנתו, הקפיד להדריך את תלמידי ישיבתו בכתיבה תורנית נכונה ומדויקת ובנשיאת דברים בציבור באופן ברור ומועיל, ורבים מתלמידיו נושאים משרות תורניות חשובות בכל רחבי הארץ. היה בעל ידע עצום בדקדוק לשון הקודש, והקפיד על הגיית התיבות על פי מסורות קדומות. עסק רבות גם בתנ"ך ובפיוט ובנוסח התפילה, כאשר לפעמים דעותיו היו מקוריות ולא מקובלות. עסק גם בצרכי ציבור, אך בעיקר לימד תורה לאלפים בכתב ובעל פה, השיב לאלפי מכותביו במסירות, עודד כתיבת חיבורים בכל חלקי התורה והסכים לספרים רבים, כשהוא שומר תמיד על מקוריות ואמיתות דעותיו בלי לשאת פני איש. הרב סבל כל ימיו מבעיות בריאות קשות, ובכל זאת תיפקד והורה והרביץ תורה עד חודשי חייו האחרונים. נפטר בגיל שמונים בשביעי של פסח תשפ"ה. תנצב"ה. י"ק]

 

1. "ואם חסר אחת מכל סממניה" - מילת "סממניה" המ"ם הראשונה רפויה ובחטף-פתח כדין אותיות הדומות (לפי מסורתנו). לפי מסורת זו האם קוראים את המ"ם הראשונה כאילו יש בה פתח (וכן הוא לגבי הלמ"ד הראשונה במילה הללויה)? מה השורש למסורת זו ומה הצורך בה, דהיינו מדוע חטף-פתח עדיף מאשר לקרוא את האות הראשונה שבין הדומות בשווא נע?

תשובה: מסורתנו זו מקורה מכתר ארם צובא. ראה בהוצאת הר"מ ברויאר שכמעט רוב רובן של המילים שיש בהן אותיות דומות והראשונה בשוא - מנוקדות בשוא-פתח. כך מופיע בתנ"ך קורן צלֲלו, מחולֲלֶךָ.ועוד ועוד.

 

1. משנת י"ג מדות דרבי ישמעאל מסתיימת במילים: וכן שני כתובים המכחישים זה את זה וכו'. הרב אמר שהאות כ"ף במילה "וכן" מנוקדת בפתח כי היא נסמכת, כמו קַן ציפור.

לא זכיתי להבין מה עניין "קַן" ל"וכן" - הרי "וכן" זהו תואר הפועל, ומה שייך כאן עניין של נסמך?

תשובה: "וכַן שני כתובים" לפי האר"י ז"ל (מובא בבן איש חי, שנה ראשונה פרשת מקץ הלכה ו) הוא מלשון "את הכיור ואת כנו", כלומר יישוב שני פסוקים. אלא שהבא"ח הקשה דהול"ל וכֵן בצירי, ככתוב (במלכים א ז פס' כט) "ועל השלבים כֵּן ממעל", ועל זה השבתי שבאה בפתח בסמיכות, כמו קֵן - קַן-צפור.

 

1. הרב אמר שראוי לומר בברכת "אשר יצר" 'שאם יפתח אַחַד מהם או יסתם אַחַד מהם' ולא 'אֶחָד מהם', והוא ע"פ רשב"ם בפרשת קורח על הפסוק "ולא הרעותי את אַחַד מהם".

לא זכיתי להבין מה הטעות באמירת "שאם יפתח אֶחָד מהם או יסתם אֶחָד מהם", ולמה הנוסח אַחַד מהם משובח יותר?

תשובה: יפתח אַחַד מהם וכן יסתם אַחַד מהם - בגלל הסמיכות, כלשון הפסוק "ולא הרעותי את אַחַד מהם", "הן האדם היה כאַחַד ממנו", וכיוצא, וע"פ רוב תופסים לשון המקרא בתפילה כשאין טעם לשנות.

 

1. הרב אמר שב"ישתבח" צ"ל "מעולם עד עולם" ולא "וְעַד", כי זהו לשון הפסוק (תהלים צ, ב).

מנין שאנו צריכים להיות צמודים בתפילה ללשון הפסוק?

תשובה: לשון התפילה צמוד ע"פ רוב ללשון הפסוק (ראה בירחון "אור תורה" שנה יב סי' כח ובספר עוד יוסף חי חלק ההלכות פרשת מקץ אות ה ובכה"ח סי' תקפב אות לז).

 

1. הרב אמר שבמשנת 'במה מדליקין' צריך לומר 'בשעת לִדְתָּן' ולא 'לֵדָתָן'.

האם היחיד של לִדְתָּן אינו לֵדָה?

תשובה: היחיד מן לִדְתָּן – לֶדֶת, והוא שם הפועל, כמו ויהי בהקשותה בלדתה (בראשית לה, יז), וידעת על לִדְתָּנָה (איוב לט, ב). וכ"ה בסידור בית מנוחה, וכ"כ המלאכת שלמה פ"ב דשבת בשם הר"מ ז"ל, וכ"ה מסורת תימן ועוד.

 

1. הרב אמר שב"שלום עליכם" אין לומר "ממלך מלכי המלכים" אלא "מלך מלכי המלכים".

אולם אני ראיתי שבסידורים מדויקים כתוב "ממלך", ובאחד מהם ראיתי הסבר: מלאכי עליון שהם מלך מלכי המלכים.

תשובה: בשו"ת שואל ונשאל למרן ר' כלפון משה הכהן זצ"ל רבה של ג'רבא דן בנוגע לנוסח שלום עליכם ששאלת, והוא רצ"ב עם הערתי בצידו. הפירוש שהצעת מלאכי עליון [שנשלחו] ממלך מלכי המלכים לא מסתבר.

שאלה: איך נכון לומר בליל ש"ק בשלום עליכם וגו' מלאכי עליון - ממלך מלכי וגו' או מלך מלכי וגו'?

תשובה: בפסקא הראשונה שני הלשונות מובנים, אבל בשאר פסקות לא יתכן כלל 'ממלך' רק 'מלך', וא"כ גם בראשונה יש לומר 'מלך', דהוו כולם בלשון אחד. ועוד, דהשלום שנותן הוא מאת האדם למלאכים ולא מאת ה' למלאכים, ואיך יאמר 'ממלך' וגו'. ולכן הנכון והעיקר לענ"ד לומר רק 'מלך', ותנא והדר מפרש מלאכי עליון הוא מלך מלכי המלכים הקב"ה. וכן אני הורגלתי לפנים בטעות לומר בכולם ממלך, ושוב הדרי בי ואני אומר בכולם מלך וכאמור. ואם כי בספרי התפילות כתוב ממלך אין לחוש להם, דהמדפיסים על הרוב לאו דסמכא הם.

הכו"ח ביום כ"ו סיון התרפ"ט, ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א.

וכן הגיה הגר"ח פלאג'י בכף החיים שלו סי' לו אות יג, ושכן כתב הגאון יעב"ץ בסידור עמודי שמים דשגיאה גדולה היא לומר ממלך ע"ש, והוא בסידור היעב"ץ דפוס ישן ח"א דף שמה ע"א.

 

1. בתפילת עמידה של מנחה בשבת אומרים "וינוחו בם כל ישראל מקדשי שמך".

מה נכון לומר לפני משפט זה: והנחילנו ה' אלוקינו באהבה וברצון שבת קדשך", או שיותר מדויק לומר "שבתות קדשך" -שהרי "בם" מוסב על השבתות לכאורה?

תשובה: אם אומרים "שבתות קדשך" מסיימים וינוחו בם ואם אומרים "שבת קדשך" מסיימים וינוחו בו. וכן מנהגנו לומר וינוחו בו ע"פ הקבלה, וכמ"ש בשו"ת יחוה דעת [חלק ה סימן ל] להגרע"י (שליט"א) [זצ"ל].

 

1. מתי ב"קדָשים" (ריבוי של קֹדש) מנוקדת הק' בקמץ (קטן? גדול?) ומתי-בחטף קמץ?

תשובה: כשבראשה ה"א הידיעה כמו הַקֳדָשִים הקו"ף בחטף קמץ, וכשהיא לבדה קָדָשִים בקמץ גדול. כך מסורת בידינו מימי אבן עזרא ומנחת שי.

 

1. בספר שמות פרק כ פסוק ה "ולא תָעָבדם" ביאר התורה תמימה שם שמילה זו היא בבנין הָפעָל, ולכן הקמץ שבתי"ו הוא קמץ קטן. א"כ מה מטרת המתג שלידו?

תשובה: אין התו"ת בידי. אבל מצינו כיו"ב: יָעֳמַד חי (בפרשת אחרי) האות י' בקמץ גדול ומתג מבנין הפעל, ולא כקוראים אותה בטעות בקמץ קטן. ואכמ"ל.

 

1. בעניין מה שיש נוהגים לנסוע לפני ראש השנה לאוּמן להתפלל שם על קברו של רבי נחמן מברסלב - האם יש היתר לדבר למי שגר בארץ ישראל?

תשובה: הביאו בשם החיד"א שמותר לצאת מא"י להשתטח על קברי צדיקים. ומכל מקום לא ילך רק ברשות אשתו, ובתנאי שיהא סידור לילדים בראש השנה, ולא כאלה הדורשים נוטריקון אלול - אני לאומן ואת לחמותי...