המעין

התרגום החדש לאנגלית של ספר 'שומר אמונים' לרבי יוסף אירגס / פרופ' עודד ישראלי

הורדת קובץ PDF

פרופ' עודד ישראלי

על התרגום החדש לאנגלית של ספר 'שומר אמונים' לרבי יוסף אירגס*

בשנת תקט"ז (1756), בסערת המאבק של הקהילות היהודיות בתנועה הפרנקיסטית, ומתוך מודעות לשימוש שעשו אלה בספרות הקבלית ובפרשנותה, הוטל על ידי מנהיגי כמה קהילות יהודיות חרם ונתקנו תקנות שאסרו על כל אדם ללמוד קבלה קודם הגיעו לגיל ארבעים. ברם, מן הכלל הזה הוצאו – כבר בכתב החרם עצמו – שלושה חיבורים קבליים: 'רק ספר הזוהר וספר שומר אמונים וספר פרדס רימונים מהרמ"ק ז"ל דין אחד להם, שמן השלושים שנה ואילך מותרים ללמוד בהם' (א' יערי, מחקרי ספר, עמ' 452-453). העמדתו של ספר 'שומר אמונים' לר' יוסף אירגס בשורה אחת עם ספר הזוהר ועם ספר 'פרדס רימונים' של ר' משה קורדובירו, וכל זאת רק כעשרים וחמש שנה לאחר פטירת מחברו, מלמדת על מעמדו של החיבור ועל מקומו בעולמם של שוחרי הקבלה בתקופה זו.

המקובל ר' יוסף אירגס (להלן: רי"א), ששמו עלול להיות זר היום אפילו למי שמצוי בספרות הקבלה הקלאסית, נולד בליוורנו שבאיטליה בשנת תמ"ה (1685), שם שימש גם כרב הקהילה, ונפטר בשנת ת"ץ (1730) כשהוא בן ארבעים וחמש בלבד. רי"א הוציא מתחת ידיו חיבורים שונים ובהם גם ספר שאלות ותשובות 'דברי יוסף', ואולם ספרו החשוב ביותר היה ללא ספק ספר 'שומר אמונים' שנכתב, בראש ובראשונה, כמבוא עבור המתדפקים על שעריה של הקבלה. את ההיכרות עם רעיונות היסוד הקבליים ועם עולמה הוא הציע במסגרת ספרותית של דיאלוג בין שתי דמויות (פיקטיביות כמובן), המכונות שאלתיאל ויהוידע, כאשר בשימוש בסוגה זו הקדים רי"א את בן דורו הצעיר והמפורסם יותר רמח"ל בספרו 'חוקר ומקובל'. המחבר פותח בביסוס אמיתותה ונחיצותה של חוכמת הקבלה, ולאורך שני חלקי הספר ('ויכוח ראשון' ו'ויכוח שני') הוא מציע את עיקרי הקבלה תוך התייחסות לשאלות תיאולוגיות מרכזיות, הן אלה שהשיטה הקבלית מעוררת, והן אלה שהיא מציעה להן פתרון. יש לציין שהרעיונות וההסברים שעולים בספר, רובם ככולם, אינם חדשים, והם שאובים מספרי קבלה קדומים יותר, ואולם החידוש הוא בדרך ההגשה שלהם ובעריכתם הפונה למעגלי קוראים רחבים יותר, ומכל מקום יותר מאלה של יודעי ח"ן מובהקים. מסיבה זו, אף שקבלת האר"י נוכחת בספר, רי"א ממעט לעשות שימוש ברעיונותיה הסבוכים של תורה זו, אלא בעקרונות היסוד שלה בלבד (בעיקר סביב רעיון הצמצום).

המערכות השונות שאותן מנהל רי"א בחיבור שלפנינו מלמדות עד כמה לא קל היה להיות מקובל באיטליה של סוף המאה הי"ז. מצד אחד רבו בה מכחישי הקבלה ומתנגדיה, להם הוא נותן מענה בעיקר בחלקו הראשון של הספר, ומאידך המאבק בספיחי התנועה השבתאית על פרשנותה האמיתית של הקבלה גם הוא הטביע את חותמו, גם אם באופן סמוי, על מגמתו של הספר. בספרו המוקדם יותר של רי"א, 'תוכחת מגולה', הוא התפלמס בחריפות עם השבתאי נחמיה חיון (שניסה לעשות נפשות לשבתאות בליוורנו, עירו של רי"א), וכנגד עמדתו של האחרון, כאילו את מושגי הקבלה יש להבין כפשוטם, טען רי"א בלהט שאין להבינם אלא כמשלים (עמדה עקרונית המיוחסת בדרך כלל לרמח"ל, והייתה למעשה לאבן מחלוקת בין המקובלים לדורותיהם. ואכמ"ל). בהקשר זה חשף רי"א בפני קוראיו את תוכניתו הספרותית העתידית: 'ואם יגזור ה' בחיים אנכי הרכיל אגלה סוד הכמוס ורמוז בעניינים הללו, מהו צמצום, מהו מקום פנוי... כדי להציל התלמידים מן המכשולות'... הבטחה זו הוא ביקש לקיים, ככל הנראה, ב'שומר אמונים', בו הוא נתן מקום מרכזי לטענתו אודות הצמצום כמשל. את חיבורו זה לא זכה רי"א להוציא לאור בחייו, והוא ראה אור על ידי שני בניו באמשטרדם כשש שנים לאחר מותו.

מאז ועד היום ספר 'שומר אמונים' ראה אור במספר מהדורות נוספות, כולן כמובן בשפת המקור, היא לשון הקודש. כעת לראשונה רואה הספר אור גם בשפה האנגלית על ידי הרב אבינועם פרנקל, תלמיד חכם שידיו רב לו בספרות הקבלית ובאוצרותיה, ושכבר הוציא מתחת ידיו תרגום אנגלי לספר 'נפש החיים' לר' חיים מוולוז'ין. אם מלאכת התרגום של יצירה רבנית מן השפה העברית היא משימה לא פשוטה, הרי שתרגום של יצירה קבלית, אשר רוויה במונחים שלעיתים המובן הדו-משמעי בהם הוא מכוון ומהותי, היא משימה כמעט בלתי אפשרית. במקרה זה עשה המתרגם את המיטב, בעבודה מדויקת ככל שניתן, ותוך רגישות למשמעויות השונות של המונחים הקבליים. במקרים רבים הוא בחר להותיר את המונח כפי שהוא, ורק העבירו לתעתיק אנגלי. בהקשר זה יש לשבח את ההכרעה להביא בכל עמוד את המקור העברי בצד התרגום האנגלי. האפשרות לבחון את המקור בצד התיווך של התרגום תורמת גם היא לצמצום הפער ביניהם, על אף המחיר הכרוך בכך - הרחבת החיבור לממדים של ספר עב כרס. הערות השוליים גם הן מאירות עיניים, ומדודות במידה הנכונה – יש בהן מצד אחד יותר מציוני מקורות בלבד, אך מאידך הן אינן עמוסות לעייפה בדיונים למדניים שעלולים להאפיל על החיבור עצמו.

על אף חשיבותו של 'שומר אמונים' כחיבור מבוא, המפעל שלפנינו מעורר את השאלה, שלא לומר את התמיהה, במה זכה דווקא חיבור זה לתשומת ליבו של המהדיר, ומה ראה הוא לשלות דווקא אותו מתוך ים היצירה הקבלית שעדיין ממתינה לתרגומה לאנגלית. דומה שפרקי המבוא שהקדים המתרגם למהדורה עצמה, כמו גם הסקירה הרחבה על עיקרי תורת הקבלה בחלקו השני של הספר, עשויים לתת לכך מענה. מחלקי ה'מעטפת' הללו של הספר מתקבל הרושם שיותר ממה שהמהדיר ביקש לשמש 'סוכן' ליצירתו של רי"א, הוא ביקש להלך בעצמו בדרכו של בעל 'שומר אמונים' ולהשלים את מפעלו בימים אחרים ובתקופה שונה. בדיוק כמו רי"א, גם הוא מקדיש מקום רחב לפולמוס על מעמדה של הקבלה – הן כנגד המסתייגים מלימוד קבלה, הן כנגד מי שרואים בה קרדום לחפור בה ולא מקור של ידע צרוף, ובעיקר כנגד מתנגדי הקבלה והמערערים על קדמות כתביה – החל מר' יהודה אריה די-מודינה האיטלקי, דרך ר' יעקב עמדין האשכנזי ועד לר' יחיא קאפח, בן תימן במפנה המאה הי"ט ובראשית המאה העשרים.

באופן מיוחד משתקפת מגמה זו בחלקה השני של המהדורה, במסה על יסודותיה העיוניים של הקבלה מבית מדרשו של האר"י, אשר מחזיקה בפני עצמה למעלה משלוש מאות (!) עמודים. על אף שבמסה זו יש אכן כדי להבהיר כמה מן המושגים הקבליים שרי"א עשה בהם שימוש בחיבורו, אין ספק שהיא עומדת גם כיצירה בפני עצמה, שמטרתה – כהצהרת המחבר בדברי הקדמתו – זהה באופן מפליא למטרתו של ספר 'שומר אמונים': להסביר את השיטה הקבלית, על עולם המושגים ורעיונות היסוד שלה, על רקע שיח התקופה ומוקדי העניין המתחלפים. אין ספק שלא פחות מאשר היה הספר עבור ר' אבינועם פרנקל מוקד עניין – הוא מצא בו מקור השראה למפעל המבוא החדש שלו לתורת הקבלה, אם נרצה – 'שומר אמונים החדש'.

בצד ההערכה העמוקה למפעל שלפנינו, אינני יכול שלא להצטער על התעלמותו של המחבר מהשיח המחקרי-אקדמי בקבלה ובתולדותיה שהגיע בדור האחרון להישגים מרשימים. השימוש בכלים ובתובנות המחקריות עשוי היה להאיר הקשרים היסטוריים וספרותיים נוספים שהיה בהם אולי כדי לתרום להנהרת החיבור ותוכנו על רקע זמנו ומקומו. אין לי ספק שמן השיח בין בתי המדרש השונים – על אף הנחות היסוד והפרספקטיבות השונות – יוכלו כולם להגדיל תורה ולהאדיר.

הופעתו של התרגום המשובח שלפנינו ל'שומר אמונים' בתקופה זו איננה מקרית, והיא מסמנת את התעוררות העניין ביצירה הקבלית בחוגים שונים בעולם היהודי, חוגים אשר אינם רואים בקבלה אפיק להשתקעות מיסטית ברוח 'העידן החדש' - אלא תשתית עיונית שיש בה כדי לתת מענה לשאלות דתיות קיומיות חדשות וישנות. היענותו של החיבור למגמות הרעננות הללו תורמת תרומה חשובה לביסוסן גם במחוזות בהן מחסום השפה היה עד כה מכשול.

אסיים אפוא בציפייה שהעניין הרב של המהדיר בעולמה של הקבלה, יחד עם כישרון התרגום שלו, יניבו גם בעתיד תרגומים נוספים של חיבורים קבליים, לתועלת לומדי הקבלה ושוחריה בכל אתר ואתר.