המעין

[1] תקצ"ג-תרע"ה (1915-1833), חוקר בתולדות עם ישראל וספרותו. מראשי המדברים ב"חכמת ישראל" בגרמניה במחצית השניה של המאה ה-19. כשפתח הרב עזריאל הילדסהיימר בברלין את בית המדרש לרבנים הוזמן ברלינר לשמש מורה להיסטוריה ולספרות עם ישראל. היה מהלוחמים בתנועת הרפורמה. הוא היה חוקר רחב מבט וסופר פורה בעברית וגרמנית, מחקריו הקיפו תחומים מרובים במדעי היהדות. חיבר ספרים ומאמרים רבים, וכן השתתף בעריכת כמה כתבי עת. היה ממחדשי "חברת מקיצי נרדמים". גולת הכותרת של מחקריו הייתה עבודתו על המהדורה המדעית של פירוש רש"י על התורה.

[2] בעמוד נפרד נדפס: "להדר כבוד אדוני מורי וחותני עטרת ראשי... רבי שלמה מיכאל שטרוק נר"ו, אב"ד דק"ק אברזיטצקא, ליום מלאת לו שבעים שנה... ה' יוסף ימים על ימיו ויאריך את שנותיו בטוב ובנעימים".

[3] ללא ציון פרטי כתבי היד מיקומם וכד', פרט לכ"י אחד שמצאו בבית האוצר של ספריית מינכען, והוא כולל פרש"י על התנ"ך מעורב עם דברי מפרשים אחרים (המשך הדברים ראו שם במבוא).

[4] זהו כ"י מינכן - ספריית מדינת בוואריה HEBR. 5, כ"י זה מחזיק שני כרכים (287,257 עמ') הוא הועתק בשנת ד'תתקצ"ג (1233) בכתיבה אשכנזית. תיאורו המפורט ראו בקטלוג של המכון לתצלומי כ"י סרטים F2525, F 2526 כולל צילום אורגינלי של כה"י.

[5] ראוי לציין שני מקורות שעניינם כ"י של פירוש רש"י לתורה. 1. "ספר הזכרון" על פירוש רש"י לחומש לרבי אברהם בן שלמה הלוי בקראט, יו"ל על פי השוואה לכ"י על ידי משה פיליפ, פתח תקוה תשמ"ה, מבוא עמ' ז-סה. 2.A. Freiman, Manuscript supercommentaries on Rashi's commentary of the Pentateuch, in: Rashi Anniversary Volume, N.Y. 1941 p. 73-114.

[6] במהדורת הרב שעוול (מוסד הרב קוק) נכתב בשער הספר: על-פי דפוס ראשון, כתב-יד אוקספורד ומהדורת ברלינר, ותו לא. הרבה תוספות נוספו במהדורה זו שלא נמצאות במהדורת ברלינר, כגון המפתחות למיניהם.

[7] הועתק במאה הי"ג בכתיבה אשכנזית. מחזיק רצג דפים. לספר קולופון: "סליק פירוש דברי הימים, אני מנחם בה"ר יעקב כתבתי זה בפירוש לר'[...]".

[8] הוא כ"י מינכן ספרית מדינת בוואריה HEBR 5 הועתק בשנת ד'תתקצ"ג (1233) בכתיבה אשכנזית בשני כרכים (218 ,257 דפים). בסופו קולופון של אחד המעתיקים: "אני שלמה ברבי שמואל ממדינת וירצבורק כתבתי אלו פירושים של עשרים וארבעה ספרים לרבי יוסף בן משה בשנת ארבעת אלפים ותשע מאות ותשעים ושלשה". כה"י כולל ציורים בראשי ספרים ועיטורים רבים, בין השאר מפת ארץ כנען (כרך א דף 140 א). תיאור מפורט ראו עפ"י מספר הסרט.

[9] כ"י מינכן ספריית מדינת בוואריהHEBR. 384 . כ"י זה כולל תרגום אונקלוס ומקיף רק את בראשית ג, כד - לו, טז, ומחזיק 59 דפים.

[10] לא מצאתי כ"י זה. ברלינר מציין שעל פי כתב יד זה נדפס לראשונה פירוש הרשב"ם לתורה. הדפסה זו רשומה בקטלוג ומספרו: .R44A1202 ראו תיאור מפורט במפעל הביבליוגרפיה העברית לפי: תנ"ך.תורה. תס"ג. ברלין. וכן בכתב העת "המזכיר" חלק ז עמ' 69.

[11] כ"י ברסלאו-בית המדרש לרבנים 12 (SARAVAL 12). נכתב בכתיבה איטלקית בשנת קפ"א (1421). הערת המקטלג: "כה"י נשדד על ידי הנאצים, נמצא אחרי המלחמה בצ'כיה ונשמר בספרייה הלאומית בפראג". כה"י מחזיק 171 דפים, בקולופון נרשם: "ותכל כל עבודת מלאכת הקודש אשר עשיתי בזה הפירוש חומש מרש"י ז"ל אני אליא יזיי"א [יראה זרע יאריך ימים אמן] בכאמ"ר משולם ישר"ו [יחיה שנים רבות וטובות] וכתבתיו פה בכרך פבריאנו (Fabriano איטליה) היושבת על נהר פלומישינו, והשלמתיו...".

[12] סימנו במתכ"י .F47406 זהו כ"י ברסלאו 10 (SARAVAL 7). הועתק בשנים קצ"ט-ר"ט (1449-1439) בכתיבה אשכנזית מרובעת. בקולופון המפרש נרשם: "ותשלם מלאכת הקדש אשר עשיתי אני יהודה עמ"י יזיי"א [ עזרי מעם ה' יראה זרע יאריך ימים] בכמ"ר שלמה ידידי' מקמרינו (Camerino איטליה) מן הפינצי... הפירוש על חמשה חמשי תורה לרש"י ז"ל סביבותיו". וגם עשיתי על הפסוק נקוד וטעמים וגם כתבתי סביבתיו התרגום אונקלוס עם הנקוד, יזכני ה' להשלימו, בששי בשבת בששה עשר לחדש שבט ב'א'ו'ר' [ר"ט] פני המלך לפרט (עפ"י משלי טז, טו) האלף הששי, וכתבתיו לנכבד ומשכיל כמ"ר אברהם יזי"י בכ"ר אברהם זצ"ל מנורצא (Norcia איטליה) וקבלתי שכירות". בקולופון של מעתיק הפנים נרשם: "אני שמעון סופר בכמ"ר עזרא ישר"ו [יחיה שנים רבות וטובות] אשכנזי מרעגשפורק REGENSBURG) גרמניה) ממשפחת איגר סיימתי זה הספר בראש חודש אייר ביום ג' שנת צדקה לפרט". עד למלחמת העולם השנייה היה כתב היד בברסלאו, בבית המדרש לרבנים. לאחר המלחמה הוא נתגלה מחדש בטרוטנוב Trutnov)), צ'כיה, והועבר לספרייה הלאומית בפראג, וממנה לימים בחזרה אל העיר ורוצלב (היא ברסלאו), ונמסר (יחד עם כתבי יד אחרים שנתגלו והתגלגלו אתו) לרשות הקהילה היהודית, אשר הפקידה אותם בספריית אוניברסיטת ורצלב (פולין).

[13] במתכ"י F885. כ"י המבורג ספרית המדינה והאוניברסיטה HEBR 32. הועתק במאה הי"ג בכתיבה אשכנזית, הספר מחזיק 166 דפים. דפים 78-1: פירוש רש"י, 84-79: פירוש רשב"ם על שיר השירים, 94-87: פירוש רשב"ם קהלת... ועוד. ציון הבעלים: "מאיר בן ישראל שלי"ט המכונה מאיר".

[14] חיים יונה גורלנד (תר"ג-תר"נ - 1843-1890). היה סופר וביבליוגרף עברי, מחנך ורב ממשלתי ליהודי רוסיה. בשנות ה-60 של המאה הי"ט קיבל משרת אחראי על הקטלוג של הכתבים העבריים בספרייה הקיסרית.

[15] במתכ"י F51072. כ"י סנקט פטרסבורג ספריה לאומית EVR I 13. זהו פירוש רש"י לנביאים. הועתק במאה הט"ו ובו 311 דפים בכתיבה ביזנטית. המעתיק סימן את שמו "יצחק", והוא יצחק בן יהודה גור. בקולופון כתב: "ביאור ספר תהלות בעז' נורא עלילות על ידי יצחק העלוב תולעת ולא איש בכ"ר יהודה גור בו' בשבת בכ"ח באב בשנת הקפ"ט [1429] לבריאת עלמא והשם יזכני להגות בו אני וזרעי וזרע זרעי מקרא דכת' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם. אכי"ר אנ"ס".

[16] Breithaupt, Johann Friedrich 1639-1713, תרגם את פירוש רש"י לתנ"ך. מספרו: R45B461 (שני כרכים, ספרים נדירים). זהו התרגום הראשון של פירוש רש"י. 3 כר'. מעניין שספר זה לא נזכר אצל רבים שעוסקים בפירוש רש"י.

[17] מיקליש, יוסף (ש"מ-ת"י - 1654-1580), ספר יוסף דעת... לתקן המעוות והטעות שנפלו... בפירוש רש"י על חמשה חומשי תורה, פראג, דפוס גרשם כ"ץ, פ'ה' פ'ר'א'ג' [שס"ט]. סימנו בבית הספרים הלאומי 8=35V3137R. "יגעתי... הבאתי לפעמים דעתי הנכונה... קראתי הספר בשם יוסף דעת... מאסף לכל הגירסאות והנוסחאות שבכל החומשים גם ישנים בכלל, ובפרט רש"י קלף ישן נושן... לערך שלוש מאות שנה ויותר שמצא בלובלין, וכן השתמש בחומשים ישנים דפוס לובלין ודפוס פראג...".

[18] מדוייק... ע"פ ס"מ כ"י [על פי ספרים מדוייקים כתובי יד] ודפוסים ישנים, וע"פ א"ת [אור תורה, לר’ מנחם די לונזאנו, אמשטרדם תי"ט]. והספר... מנחת שי להחכם... ידידי' שלמה מנורצו זצ"ל... הדפסנו אותו כולו כאשר נדפס במנטובה בשנת [תק"ב-תק"ד, בתוספת מראי מקומות והערות מאת היידנהיים]... וחברנו לזה תרגום אונקלוס ופירש"י ז"ל מוגה ע"פ כ"י (וע"פ בעל יוסף דעת [ר’ יוסף בן יששכר מפראג, פראג שס"ט]). והוספנו: [1] ביאור התיבות, וקראנו שמו מפורש, והוא ביאור... על כל תיבה ותיבה... על פי דרכי הלשון... [2] ושום שכל, אלו המסרת שנמסרו על כל אות או תיבה בין במקומו בין במקום אחר. את כלם לקטנו... ממסרת הדפוס ומסרת כתבי יד וקבצנום יחד ובארנו חידותם ועניניהם... [3] והבנת המקרא, והוא ביאור על פי’ רש"י ז"ל ובפרט במקום שהעמיק הרב בחכמת הלשון... הצגנו בסוף כל פרשה התועליות היוצאות מהנה... כפי אשר סדרם... רבינו לוי בן גרשום [בספרו פירוש על התורה, ויניצייאה ש"ז]... כל אלה... באו הנה בסדר נאה ומשובח ([על ידי] וואלף היידנהיים יצ"ו אחד מיושבי קהלתנו [אופיבאך]).

[19] "והוא חבור כולל חמשת חמשי תורה עם תקון סופרים... ובאור [מאת משה מנדלסון]... ברלין תקמ"ג (1783) 5 כר' (התרגום הגרמני באותיות עבריות). סימנו: 256722A.

[20] רבי משה בן מנחם מנדלסון (תפ"ט-תקמ"ו, 1786-1729).

[21] הוא חומש מקור חיים... עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י, תרגום אשכנזי ובאור רמבמ"ן וקצור תקון סופרים לרש"ד [ר' שלמה דובנה] ועם באור חדש... בשם באור לתלמיד... ברלין תקצ"א-תקצ"ג, 5 כר'. סימנו: 4015.22A

[22] קובץ עניינים שונים מכתבי-יד נושנים... ברסלוי 1847. סימנו בס"ל.PFI 3018

[23] סימנו: 2362A 70. או "פרוש רש"י לתורה" כ"י ברלין ספריית המדינה 1221. זמנו המאה הי"ג בכתיבה אשכנזית, הספר מחזיק 263 דפים, כתוב בשלושה טורים. בקולופון נכתב: " אני אלחנן ב"ר משה סיימתי אלו פירושי חומשי תורה ביום ה' י"ד בתמוז והתחלתי ביום ראשון של אייר". סימן הסרט במתכ"י 10035. עפ"י התיאור במפעל הפליאוגרפיה העברית כתב הסופר שלושה קולופונים, הקולופון השלישי "חזק ונתחזק אלחנן לא יוזק. לא היום ולא לעולם. עד שיעלה חמור בסולם. אאא"ס [אמן אמן אמן סלה]" (על הביטוי "עד שיעלה חמור בסולם" ראו מאמרי ב"סיני" כרך קמז (תשע"ד) עמ' עב-צב.

[24] אינקונבולה (עריסה, ספר עריסה) הוא הכינוי שמקורו בלטינית לספר שנדפס בתקופה הראשונה של הדפוס, בין השנים ר"ה-ר"ס (1445-1500).

[25] שמא כוונתו לדפוס רומא משנת ר"ל (1470) ובו 214 דפים. פרטים על עותק זה ראו: פרץ תשבי, קרית ספר נח (תשמ"ג) עמ' 835-833.

[26] דפוס ויניציאה, מ"א יושטיניאן, 1548. [188] ד'. פירוש על התורה וחמש מגילות.