המעין

יציאה מבין המצָרים

בעל 'בני יששכר' מעיר ('אגרא דפרקא' רלז) שתקנו שפרשות חוקת ובלק תהיינה בדרך כלל נפרדות ומטות-מסעי מחוברות (כמו השנה) משום "דיותר טוב שיקראו פרשת פינחס בימי בין המצרים, שבה מבואר חלוקת הארץ וכל המועדים, והיא בשורה טובה לישראל בימים הללו שעתידין לירש הארץ והימים האלה יהיו לששון ולשמחה ולמועדים טובים". ימי בין המצרים אינם אם כן רק ימי עצב המזכירים לנו את תפארתנו מימי קדם – אלא גם ימי בשורה לגאולה העתידה.

בימים אלו העולם כולו הופך את פניו 'בשידור חי', אויבינו חרבם איש באחיו - וישראל עושה חיל בהרבה מאוד מובנים. אמנם אין איש עמָנו שיודע איך יהיה עד שיהיה, אך קשה שלא לראות במו עינינו את יד ה' העושה כל אלו לטוב לנו. גם השינויים הפוליטיים האחרונים עשויים בעז"ה לחזק את הקשרים בין עובדי ה' לגווניהם בארץ ישראל, וכולנו תפילה שיתקיימו בנו דברי חז"ל (אבות ג, טו) "ובטוב העולם נידון - והכל לפי רוב המעשה".

בגיליון זה אנו מציינים את יום הזיכרון השמונים לפטירת מרן הראי"ה קוק זצ"ל, רואה האורות, בג' באלול הקרוב. נדפס כאן לראשונה מכתב מכתי"ק בו הוא מקבל בחום פני רב ליטאי שעלה לארץ, ומתפרסמת פיסקה מתוך ספר גדול שיעסוק בביאור קבלת הראי"ה; מתברר שבדומה למהר"ל גם הרב קוק כתב בשפה 'נסתרת' שבה הרובד העמוק כולו ספוג במשמעות קבלית, וטיפה אחת מעולם זה חושף כאן לפנינו חוקר הקבלה הידוע הרב יוסף אביב"י שליט"א. בהמשך מתפרסמים בירורים בענייני שמירת השמיטה בעבר ובעתיד, ופסק הלכה ייחודי ומעורר מחלוקת מאת הרמח"ל, שאותו דווקא אישר יריבו הגדול ר"י פאציפיקו אב"ד ונציה. עוד מתברר לנו שהביטוי 'דורשי חלקות', שנראה היה ככינוי גנאי של האיסיים כלפי חכמי הפרושים, יתכן שהוא תמים הרבה יותר, ושצאת הכוכבים הנראה לעינינו כעשרים דקות אחר השקיעה קרוב לוודאי שהוא-הוא צאת הכוכבים ההלכתי. הרב מאיר שלזינגר שליט"א, נשיא מכון שלמה אומן ולשעבר ראש ישיבת שעלבים, מספיד בגיליון זה את ידידו הגה"צ מורנו הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל ראש ישיבת הר עציון, ולסיום נדפסו הערות והשלמות על דברים שנכתבו בגיליונות 'המעין' הקודמים, וסקירות איכותיות של ספרים תורניים חדשים מאת חכמים שונים.

בשורות טובות לכלל ולפרט!

העורך י"ק